התעשיות הביטחוניות בישראל צפויות להיות בין הנפגעות מקיצוץ הענק המתוכנן בתקציב הביטחון של הודו בעקבות התפרצות הקורונה. מידת הפגיעה הפוטנציאלית משתנה בין החברות, כשהודו מהווה כ-15% מהמכירות של התעשייה האווירית, כ-10% מרפאל, וכ-6% באלביט. בעשור האחרון הגדילה הודו פי שלושה את תקציב הביטחון שלה, בשל מתיחות גוברת ותקריות עם שכנותיה הגרעיניות, פקיסטן וסין.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בעשור האחרון הגדילה הודו פי שלושה את תקציב הביטחון שלה, בניסיון לבצע מודרניזציה בצבאה הגדול (1.5 מיליון איש), ובזמן של מתיחות גוברת ותקריות עם שכנותיה הגרעיניות, פקיסטאן וסין. לפי מכון סיפרי השבדי, העוקב אחרי סחר הנשק העולמי, ב-2019 עמד התקציב על 91.1 מיליארד דולר, השלישי בגודלו בעולם אחרי ארה"ב (732 מיליארד) וסין (261 מיליארד) ולפני רוסיה (87.3) וסעודיה (61.9).
התעשיות הביטחוניות מישראל היו בין הנהנות העיקריות מהגידול הזה, והודו הפכה ללקוח הזר הגדול ביותר שלהן, עם מכירות של יותר ממיליארד דולר בשנה בממוצע. התעשייה האווירית מכרה להודים טילי ברק-8 להגנת ספינות בכ-4 מיליארד דולר, מערכות החלל בסכום לא ידוע, וממתינה להזמנה בסך 1.2 מיליארד דולר למטוסי התרעה, שנמצאת בהליכי אישור בממסד הביטחוני שם.
רפאל מכרה להודים טילי אוויר אוויר פיתון-5 ודרבי ופצצות מונחות ספייס במאות מיליוני דולרים, מערכות הגנה אווירית ספיידר בסכום דומה, ובכל מטוסי הקרב ההודים מותקנת מערכת קשר חסינת שיבוש שנרכשה מרפאל בכ-30 מיליון דולר. אלביט מכרה לצבא היבשה ההודי לפני שנה מערכת קשר קשר ב-127 מיליון דולר, וזכתה לפני שנתיים במכרז לאספקת 400 תותחים בכמיליארד דולר, עסקה שטרם נחתמה.
עוד בפברואר השנה, בפתיחת הסאלון האווירי בבנגלור, תערוכת אירו אינדיה, הזהיר שר ההגנה ההודי כי הממשלה עומדת בפני אתגרים תקציביים קשים בגלל הקורונה, ותקציב הביטחון יהיה אחד הנפגעים. אז עוד עמד מספר המתים היומי על כ-100 בני אדם, היום הוא עומד על כ-4,000. ממשלת הודו איבדה את השליטה בקורונה, הפעילות הכלכלית נפגעה עוד יותר וההוצאות הרפואיות זינקו.
כמו בישראל חלק משמעותי מתקציב הביטחון מיועד למשכורות וגמלאות, שבהודו מגיעות לכ-60% ממנו, ובכירים במשרד ההגנה המקומי הודיעו כי לא תהיה פגיעה בהן, כך שאת עיקר הקיצוץ יחטפו סעיפי האימונים והרכש. כבר השנה קוצץ החלק שאינו משכורות וגמלאות בכ-20% וב-2022 מתוכנן קיצוץ של 40%.
אחד הפרויקטים שעלולים להיפגע הוא ייצור הדור השני של מטוס הקרב ההודי טג'אס, שבשנה שעברה אישר ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לייצר 83 יחידות ממנו. בכל מטוס כזה יש מכ"ם ומערכת לוחמה אלקטרונית מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית, קסדת טייסים ומערכת תצוגה עילית של אלביט, והוא מותאם לשיגור חימושים של רפאל.
מעבר ליחסים העסקיים החמים, לבכירי התעשיות הביטחוניות יש יחסים אישיים עם בכירים בממשל ובצבא ההודי, מה שהופך את הדאגה כעת בארץ ליותר מעניין כלכלי. לכולן יש גם מיזמים משותפים עם חברות הודיות לייצור מקומי של המערכות הישראלית, בהתאם למדיניות שהתווה רה"מ מודי, כי ארצו תרכוש רק מערכות נשק שלפחות שליש מהייצור שלהן יתבצע בהודו.
״אנחנו עוקבים בדאגה אחרי המשבר הבריאותי בהודו ומייחלים לפיתרון מהיר שישים קץ לסבל האוכלוסייה מנגיף הקורונה", אמר ל-ynet בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, ומי שליווה במשך שנים את מכירת הברק-8 להודו. לוי הוסיף כי "לתע"א מערכת יחסים של שיתופי פעולה ארוכי שנים עם הממשל ההודי ועם התעשיות הממשלתיות והפרטיות בהודו. אנו רתומים לכל סיוע המתבקש בימים אלה בהם הפן המוסרי גובר על העסקי. כשהודו תצא מהמשבר הבריאותי נמשיך את שיתוף הפעולה הטכנולוגי והעסקי ברוח של make in India שהציב ראש ממשלת הודו מר מודי. בהקשר לכך גם נפעל למול התקציבים הרלוונטיים עליהם יחליט הממשל ההודי״.
בכיר אחר באחת התעשיות הביטחוניות הוסיף כי "אם אכן יהיה קיצוץ תקציבי גדול בהודו, כולנו נחטוף. אולם להודו, כמו לישראל יש גם צריכים ביטחוניים דחופים, ויריבות שלא יושבות בשקט. בשנה שעברה, בעקבות תקרית עם סין בהימלאיה, ההודים יצאו ברכש חירום בסך 2 מיליארד דולר מעבר לתקציב המאושר כדי לסגור פערים, וכ-15% ממנו הגיעו לתעשיות הישראליות".
