צפו: ראיון עם החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו
(גיל יוחנן)
"הביקורת מוצדקת, בימים הקרובים ננסה לצמצם לגמרי את הבירוקרטיה" - כך אמר הבוקר (ג') החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, באולפן ynet. חזקיהו הוסיף: "המשבר הזה תפס את המשק בעוצמתו באמצע חודש מרץ - מדובר בשבועיים אבל זה מרגיש כמו שנתיים". לדבריו, התוכנית הכלכלית שהציג אמש שר האוצר, משה כחלון, בהיקף 80 מיליארד שקל "אמורה להספיק עד אמצע מאי".
- לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריו, "בשבועיים-שלושה הקרובים אנחנו חייבים להגיע למצב שבו אנחנו אנחנו יודעים האם אנחנו הולכים לכיוון של השטחת העקומה, קרי מספר הנדבקים לא עולה אקספוננציאלית אלא מתייצב או אולי אפילו יורד. אם זה המצב אז אנחנו מיד נכנסים לתוכנית להאצת המשק כדי להחזיר חזרה אנשים לעבודה, כדי לאפשר למשק הזה לצמוח בחזרה".
"התחלנו כבר לעבוד על תוכנית היציאה מהמשבר", המשיך חזקיהו, "'האקזיט' מורכב משני צעדים: בצד הבריאותי - איך מחזירים אנשים לעבודה; והאקזיט הכלכלי - כי המשק חטף מכה קשה".
חזקיהו אומר כי הגירעון ככל הנראה יטפס לשיעור של 6%-10% בחודשים הקרובים: "אנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר, צריך לממן את המאה מיליארד שקל שניתנו בסיוע מאיזשהו מקום וצריך בו זמנים להזרים עשרות מיליארדים למשק כי גם אם המשבר הזה יגמר מתישהו בקרוב היציאה מהמשבר תיקח עוד כמה חודשים, ובחודשים האלה הצמיחה עדיין תהיה נמוכה או שלילית. נצטרך לראות מה עושים בעולם ונתחבר אליו כמובן".
בנוגע לפרטי התוכנית, אומר חזקיהו כי "80 מיליארד נראה משהו גדול ומאוד מסורבל ומורכב. אז כן, התוכנית היא מורכבת, אבל החוכמה היא שנצליח להיכנס לפרטים ושנצמיד לכל סעיף בתוכנית גוף בתוך הממשלה שידע לתת פתרונות לכל מי שצריך וגם לאלה שנתקלים בקשיים, כי בכל מקרה לדעתי יהיו אנשים שיפלו בין הכיסאות וגם להם צריך לעזור".
התוכנית הכלכלית: 3 מיליארד שקל לעצמאים
חבילת הסיוע שהציג כחלון כוללת ארבע רגליים. הרגל הראשונה היא סיוע תקציבי של כ-11 מיליארד שקל למערכת הבריאות, שמיועדים בין היתר לרכישת ציוד נדרש לביצוע של 20.6 מיליון בדיקות עד סוף השנה, רכישת מכונות הנשמה, מסכות, ציוד מגן וציוד רפואי נוסף נדרש, הגדלת מלאי התרופות, תוספת כוח אדם רפואי, השמת חולים וחוזרים מחו"ל בבתי מלון, בניית מתחמי בידוד בבתי החולים ועוד.
הרגל השנייה היא רשת ביטחון סוציאלית לשכירים ועצמאים בהיקף של 20 מילארד שקל. עיקר הסיוע כאן הוא בעיקר בדמות דמי האבטלה לשכירים - בהיקף של 17 מיליארד שקל, זאת לאחר הרחבת הזכאות וההקלות שניתנו כבר בדמי האבטלה (בתקופת האכשרה שירדה מעבודה של שנה תוך שנה וחצי לחצי שנה והמענקים לעובדים מעל גיל 67 שעד כה לא היו זכאים לדמי אבטלה).
שלושה מיליארד שקל יוענקו לעצמאים בשני מענקים חודשיים. בחודש מרץ המענק המקסימלי יהיה עד 6,000 שקל ובחודש אפריל עד 8,000 שקל. זאת רק לעצמאים מעל גיל 28, כאשר משרד האוצר עדיין לא פרסם את הקריטריונים לזכאות. הסיוע לעסקים יעמוד על כ-40.7 מיליארד שקל. מתוך סכום זה המענק לעסקים יעמוד על שישה מיליארד שקל. בנוסף תבוטל הארנונה לעסקים שנפגעו מהקרונה לחודשים מרץ עד מאי, שלפי האוצר חלק ממנה ימומן על ידי השלטון המקומי (העלות הכוללת עומדת על 2.7 מיליארד שקל).
כמו כן, יוחזרו מקדמות מס עבור פברואר ומרץ על ידי רשות המסים שתשיב סכום המוערך בשלושה מיליארד שקל (ללא ההקדמה הזו, אם העסקים היו מפסידים השנה הם היו רואים את הכסף רק בשנה הבאה). לצד התוספות האלו האוצר מתייחס לקרנות הלוואות - הקרן הגדולה ביותר, בהיקף של שמונה מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים לצידה תוקם כעת קרן לעסקים גדולים של שבעה מיליארד שקל (עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל ועד 1.2 מיליארד שקל) שיוכלו לקבל הלוואה של עד 8% מהמחזור השנתי שלהם.
עוד סוכם על הקצאת 500 מיליון שקל למסלולי סיוע לעסקים בין היתר להתאמות להנחיות משרד הבריאות בדגש על עסקים קטנים ובינוניים (כמו מעבר למכירות מקוונות) ותמיכה של משרד הכלכלה. האוצר מחשב במסגרת החבילה גם תשעה מיליארד שקל לדחיות תשלומים של מע"מ, ארנונה, חשמל ומים והקדמת תשלומים לספקים של הממשלה. יש לציין כי למעט דחיית המע"מ לא מדובר בדחיות גורפות.
הרגל רביעית כוללת תוכניות להמרצת משק בגובה 7.7 מיליארד שקל. שם הכוונות של האוצר כלליות יותר. בין היתר מכלילים באוצר 1.5 מיליארד שקל כמתן מענה תזרימי לחברות היי-טק קטנות ובינוניות; 300 מיליון שקל לשיפור שירות לאזרח באמצעות דיגיטציה ולמידה מקוונת, וכן פרויקטי תשתית שגם ככה פועלים כעת בהיקף של 1.1 מיליארד שקל. בנוסף לאלו מתייחסים באוצר לסכום של 4.8 מיליארד שקל "לטובת האצת המשק" אולם בשלב זה לא מפרטים למי, מתי וכיצד יוקצה הכסף הזה.
