המיזוג הגדול בעולם הסלולר יוצא לדרך: יומיים לאחר שמשרד האוצר הודיע כי אינו מתנגד לרכישת גולן טלקום על ידי סלקום, רשות התחרות הודיעה היום (ד') כי היא מאשרת את העסקה, שלושה חודשים אחרי שזו הוגשה לפתחה. ב-2016 התנגדה הרשות לבקשת רכישה דומה מחשש לפגיעה בתחרות. כעת נדרש אישורו הסופי של משרד התקשורת, אך סביר כי גם הוא יראה עין בעין עם הרגולטורים האחרים.
"שוק הסלולר הוא אחד השווקים התחרותיים ביותר שיש בישראל", מציינת הממונה על התחרות, מיכל הלפרין. "בחינת המיזוג העלתה כי שוק הסלולר הוא שוק שבו הוטמעה התחרות והוא מאופיין בחסמי מעבר והתרחבות נמוכים, וכמות המעברים בין החברות השונות גבוהה ועומדת על כשני מיליון מעברים בשנה". לשם השוואה, כמות המעברים ב-2016 עמדה על 1.8 מיליון.
בדיקת הרשות התייחסה גם לחשש מפני עליית מחירים לאחר המיזוג, והגיעה למסקנה כי שוק הסלולר הישראלי יישאר תחרותי גם אחריו: "בשוק נשארות חמש מפעילות שהן בעלות רשת ועוד מספר מפעילים וירטואליים שמתחרים גם כן על לב הצרכן". היבט נוסף שנבחן הוא השפעת המיזוג על הסכם שיתוף הרשת בין סלקום, גולן ואקספון (המפעילה את המותג we4G) ובאופן ספציפי האם המיזוג ישית על רשת אקספון עלויות נוספות שיגרמו לדחיקתה מן השוק: "בחינת העלויות הנוספות שייתכן שאקספון תישא בהן, לא העלתה חשש לפגיעה משמעותית בכושרה ובתמריציה התחרותיים.
"מאז 2016, אז התנגדה הממונה למיזוג, חלו שינויים בשוק כאשר הבולט שבהם הוא כאמור כניסתה של אקספון לשוק בשנת 2018 והיותה מחוללת תחרות", מציינת הממונה. "שילוב כניסת מתחרה חדש עם הטמעת המצב התחרותי בשוק - ירידת שיעור ההכנסות החודשי של חברות הסלולר למנוי (ARPU) מ-47.3 ב-2016 ל-34.8 ב-2020; עליית מספר המעברים בין חברות סלולר והתחזקות המפעילים הווירטואליים מלמדים על תחרות איתנה והובילו הפעם להחלטה לאשר את המיזוג".
עוד ציינה הממונה: "העובדה שבשנת 2020 ניתן לאשר מיזוג בין שתי חברות סלולר, היא תוצאה של השינויים לטובה שחלו בשוק והטמעת דפוסי התנהגות תחרותית בו. מבנה השוק ורפורמות תחרותיות מוצלחות שקידם משרד התקשורת (ביטול תקופת ההתחייבות, ניידות המספרים ופישוט המסלולים) יצרו לצרכן הישראלי שוק תחרותי המציע לו מגוון הצעות במחירים שווים לכל נפש".
ומה זה אומר לגבינו? השאלות הבוערות שמעלה המיזוג:
למה הרגולטור אישר את המיזוג והאם מדובר בבשורה צרכנית?
העמדה שמציגה הרשות, כמו גם עמדת האוצר, לא מתארת כל יתרון הגלום במיזוג שבין סלקום לגולן, ולמעשה לא מתנגדת לו משום שהוא פשוט לא אמור להזיק. הרגולטור למעשה מתבסס על כך שבשוק חופשי יש קונה מרצון, מוכר מרצון ועסקה, ואין סיבה לא לאשרה אלא אם יש כשל שוק.
מה יהיה גודלה של החברה הממוזגת והאם הוא ייצור יתרון?
סלקום הממוזגת תחזור למעשה לימי טרום רפורמת הסלולר ב-2012, עם נתח שוק של 35%, שהם כ-3.7 מיליון מנויים, 930 אלף מתוכם של גולן. אחת האפשרויות היא שסלקום תשמור על המותג גולן טלקום, שגם נהנה ממוניטין טוב בקרב הציבור, ותותיר אותו כחברה-בת נפרדת ועצמאית. לשם השוואה, פרטנר תחזיק בנתח שוק של 26% ופלאפון בנתח שוק של 23%. הרגולטור סבור כי גודלן השונה של השחקניות שומר על תמריץ קבוע לחברות הבינוניות והקטנות לגדול ולנגוס בנתח השוק של השחקן הגדול.
כמה סלקום תשלם עבור הרכישה ולמה המהלך מיטיב עמה?
סלקום רוכשת את גולן, בין במזומן ובין בהלוואה, בכ-650 מיליון שקל, ולאחר שתוותר לגולן על הלוואה של כ-130 מיליון שקל, שווי העסקה יעמוד על כ-780 מיליון שקל. סלקום, שביקשה לרכוש את גולן ב-2016 בשווי של לא פחות מ-1.7 מיליארד שקל, למעשה חתכה את השווי של גולן ביותר מחצי בארבע שנים, מה שמעיד על הערך המועט אותו היא מייחסת לגולן כמחוללת תחרות. למרות שמחיר הרכישה קטן משמעותית מ-2016, מצבה של סלקום רעוע לאור חוב נטו של 1.9 מיליארד שקל הרובץ מעליה ועל כן עולה השאלה כיצד היא מתכוונת להחזיר את ההשקעה.
לסלקום הסכם שיתוף רשתות עם גולן, במסגרתו גולן משלמת לה 220-210 מיליון שקל בשנה. הרכישה של גולן היא למעשה תעודת ביטוח עבור סלקום, שכן הייתה אפשרות שתעזוב את סלקום בסיום ההסכם ביניהן ב-2027. בנוסף, סלקום מגדילה כעת את מצבת לקוחות הסלולר שלה בכ-930 אלף מנויים ואת היקף ההכנסות השנתי שלה בכ-300 מיליון שקל, אך נשארת עם מבנה עלויות זהה ועם כוח העבודה הנוכחי - לגולן כ-250 עובדים בלבד לעומת כ-3,500 לסלקום. כמו כן, סלקום תוכל להציע ללקוחותיה החדשים חבילות טריפל וקוואטרו משותפות הכוללות אינטרנט, טלוויזיה, טלפוניה וסלולר.
האם צפויה עליית מחירים?
אולי. יש חשש כי סלקום תיאלץ להעלות מחירים, גם אם באופן מתון, על מנת לממן את עלות רכישת העסקה במהרה. העמדה בקרב הרגולטורים היא שאין לחשוש מכך, שכן הם סוברים כי החברות הקטנות, HOT מובייל ו-we4G של אקספון, יחד עם מפעילים וירטואליים כמו רמי לוי ו-019 מובייל, ימשיכו להציע מחירים נמוכים שוברי שוק, על מנת להגדיל את הנתח שלהם. כבר כיום, רמת המחירים הנמוכה שמציעה גולן (כ-35 שקל בחודש לחבילה), אינה מוכתבת על ידה בלבד, וביתר שאת על ידי HOT מובייל (30 שקל) ואקספון (28 שקל). תמיכה לכך ניתן למצוא בנתח השוק של גולן שלא השתנה מאז 2015 ונותר על 9%, כמו גם בכך שב-2019 רק 6% מהמתניידים עברו אליה.
האם יש חשש שאקספון תצא מהשוק?
אכן. החשש העיקרי הוא שאקספון, עם מעל 300 אלף מנויים כיום (3% מהשוק), תיאלץ לצאת בעתיד מהשוק ואז ייוותרו ארבע מפעילות בלבד. אקספון חולקת רשת סלולר משותפת על סלקום וגולן, כאשר הן נדרשות להשקעה שווה בתשתית. מיזוג בין שתי שותפותיה יגרור גידול בחלקה של אקספון ברשת, מהלך עם השלכות פיננסיות כבדות לקראת פריסת דור 5. זאת, בנוסף לרמות המחירים ההפסדיות שאקספון מציעה ואינן יכולות לשרת לטווח ארוך את עלויות הפעלת הרשת כבר כיום. לכן, עולה חשש כי תידרש להעלות מחירים או שתצא מהשוק. במקרה כזה, תיקון השוק יוכל להיעשות רק בעוד כעשור, עם פרסום מכרז תדרים חדש לקראת דור 6.
אפשרות נוספת היא מיזוג של אקספון עם חברת סלולר אחרת, אך הסיכוי כי הרגולטור יאשר בעתיד מיזוג נוסף שכזה קלוש, ועל כן החברה תצטרך לחפש משקיעים חיצוניים. כבר כיום מנהלת החברה מגעים מול קשת, לרכישת נתח משמעותי מהיקף הפעילות שלה.
האם המיזוג יאיץ השקעות בדור 5 וסיבים אופטיים?
לא. הרגולטורים סבורים כי רמת ההשקעות נגזרת בעיקרה מקצב הקצאת התדרים על ידי הממשלה, אשר מחייבות את המפעילים להשקיע בשדרוג טכנולוגי של הרשת, ולא כנגזרת של רווחי החברות. העבר מוכיח שהרווחים העודפים התגלגלו בעיקר לבעלי המניות באמצעות דיבידנדים ולא להשקעה. כמו כן, הרגולטור סומך על כך שמכרז התדרים לדור החמישי כולל מערך תמריצים נרחב, בהיקף של כחצי מיליארד שקלים, המותנה בהשקעה בתשתית והאצה בפרישת רשת.
