שר האוצר, אביגדור ליברמן, החליט להאריך את תוקף תוכנית תמ"א 38 בשנתיים עד ל-31 בדצמבר 2023 - וההארכה תוכנס לחוק ההסדרים החדש שיגובש בצמוד לתקציב המדינה הדו שנתי לשנים 2021-2022. התקציב חייב להיות מאושר על ידי הממשלה החדשה עד ל-4 בנובמבר השנה, בעוד 130 ימים. כך נודע ל"ממון" ול-ynet.
ליברמן מתייחס בעדיפות גבוהה מאוד לנושא הדיור. בפגישה שקיים בשבוע שעבר עם שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, אמר כי "נעשה מאמץ להוציא את ישראל ממשבר הדיור וזה יהיה בשיתוף פעולה בין משרדי האוצר והשיכון".
עוד הוא ציין כי "עלינו להביא למיתון עליית המחירים באמצעות רפורמות מקיפות הכוללות הפשרת קרקעות והאצת ההיצע. יש לתת מענה הולם לגידול הדמוגרפי הבריא". נודע כי באוצר דורשים להפשיר קרקעות לבנייה כבר בשנה הבאה בשיעור שיהיה כפול מההפשרות בשנים 2018-2019, ערב משבר הקורונה.
יצוין שמחירי הדיור עלו בשנה האחרונה בשיעור גבוה של 5.6%, וזאת לאחר שברוב תקופת שר האוצר כחלון נבלמה עליית המחירים, אך הדירות שבו להתייקר בקצב נמוך ערב משבר הקורונה, טרם סיום כהונתו באוצר.
התשתית לחוק ההסדרים
באגף התקציבים במשרד האוצר כבר החלו להכין בשבוע האחרון את התשתית לחוק ההסדרים הצמוד לתקציב הדו שנתי החדש, ובמסגרתו מתכוון משרד האוצר לאשר הסבת כשליש מהמשרדים המתוכנננים כיום ברחבי הארץ - לדירות מגורים. בחוק ההסדרים יוכנס גם סעיף שיאפשר הוספת דירות בשיעור גבוה במגרשים המיועדים כיום לתעסוקה ולמשרדים. לסעיף זה צפויה התנגדות רבה, שתכלול לחצים על חברי הכנסת שידונו בתקציב מצד ראשי הרשויות המקומיות, שגובים הרבה יותר ארנונה מהמגזר העסקי מאשר מדירות מגורים.
בהתייחס להמשך תוכנית תמ"א 38, הבהירה בימים האחרונים גם שרת הפנים איילת שקד כי היא בוחנת כעת את האפשרות להארכת תמ"א 38 – תוכנית המתאר הארצית למיגון מבנים מפני רעידות אדמה – שתוקפה אמור לפוג באוקטובר 2022. הא הסבירה כי המטרה היא למנוע מצב שבו ייווצר "ואקום" עד לכניסתו לתוקף של תיקון 128 לחוק התכנון והבנייה, במסגרתו מוצעת התוכנית החלופית לתמ"א. התוכנית החדשה תתמקד בהתחדשות עירונית שמתחשבת בצרכים של המרחב הסביבתי, ולא בהתחדשות ברמת המבנה הבודד, שמתייחס רק לבניין ולא לשכונה כולה.
לפני כשנתיים דנה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בתמ"א 38 והחליטה שלא לשוב ולהאריך את תוקפה. בספטמבר 2020 הנחה שר הפנים, אריה דרעי, את מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, לקדם תזכיר חוק תכנון ובנייה שמציג חלופה אחרת לתמ"א 38. הדיון וההחלטה בנושא הבהירו כי התחדשות עירונית ברמת הבניין הבודד היא נחוצה וחשובה, אך יש להסדיר ולגדר את יישומה ולהתמקד בעיקר במתחמים של פינוי בינוי.
בחודש שעבר פתחו הקבלנים במאבק להאריך את תוקפה של התמ"א, על רקע סבב הלחימה האחרון, וטענו כי בעקבות מתקפת הטילים אין ברירה אלא להשאיר את התוכנית, כל עוד התוכנית החלופית לא נכנסה לתוקף. "כבר ב-2019 פנינו למדינה והזהרנו שאין עדיין חלופה לתוכנית. ליזמים לוקח לפחות שנתיים להוציא היתר בנייה ולכן לפני שנה נעצרו כמעט בחריקת בלמים יוזמות למיזמי תמ"א", אמר באחד מכנסי הנדל"ן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו.
על פי נתוני ההתאחדות, לכ-63% מהדירות בישראל אין ממ"ד, כאשר מתוך כמעט שלושה מיליון דירות למגורים - כ-1.6 מיליון דירות למגורים ללא ממ"ד. הערים "המובילות" בדירות ללא מרחב מוגן בשטחן הן ירושלים (180 אלף), תל אביב (160 אלף), חיפה (98 אלף), פתח תקווה (50 אלף) וראשון לציון (46 אלף). בהתאחדות מעריכים כי הארכת תמ"א 38 תאפשר תוספת של כ-82 אלף דירות ממוגנות ומיגון של כ-245 אלף תושבים.
על פי הערכות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בישראל קיימות כ-800 אלף יחידות דיור שנבנו לפני שנת 1980 ואינן ממוגנות. מתוכן רק כ-115 אלף יחידות דיור נמצאות בהליכי תכנון מפורט – בשלבים מתקדמים, בתוכניות מאושרות או בתהליכי מימוש לחיזוק ומיגון במסגרת תמ"א 38/1 (חיזוק ושדרוג) או להריסתן ובנייתן מחדש במסגרת תמ"א 38/2 או פינוי בינוי.
באוצר ציינו בסוף השבוע כי כל התוכניות הקשורות בתחום הנדל"ן יוצגו ויגובשו יחד עם ראשי משרד השיכון ובמידת הצורך גם עם משרדי התחבורה, איכות הסביבה, התקשורת והאנרגיה, "כדי לקדם תוכניות חדשות בתחום הדיור, בתיאום עם כל הגורמים המתאימים. תהיה כאן עבודה מסודרת, בלי למדר שום גורם שטוב שיהיה שותף לתוכניות", אמר ל"ממון" ול-ynet גורם בכיר במשרד האוצר.