שר התקשורת, יועז הנדל, הודיע היום (א') כי הנחה את צוות משרדו לשנות את מתווה הסיבים האופטיים כך שתמריץ כלכלי לפריסה יינתן קודם לחברות שיפרסו תשתית בגבולות הארץ, בשונה מהמתווה המקורי שהציע תמרוץ בכלל אזורי הארץ. הנדל גורר למעשה את משרד התקשורת, שאמור להיות מקצועי לחלוטין, לאג'נדות פוליטיות מובהקות, ובמקרה שלו - ציוניות.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמו כן, הצוות הבין משרדי - תקשורת, אוצר, תחרות - המליץ שאם חברת HOT תחל בפריסת סיבים אופטיים, לא תחול עליה חובת פריסה אוניברסלית בכל חלקי הארץ - הקלה דומה לזו שניתנה לבזק. עם זאת, בזמן שלבזק מגבלות ותנאים רבים, HOT קיבלה את הההטבה ללא כל מחסום. המלצות אלה ידרשו את אישור הממשלה ובהמשך יהיה צורך לעגנן בחקיקה.
בהמשך להנחייתו של הנדל, משרד התקשורת טרם גיבש מי יהיו אותם יישובים, אך הכוונה היא להתבסס על הגדרת הממשלה ליישובים "סמוכי גבול", המרוחקים כ-7 ק"מ מהגבולות, כמו מג'דל שמס, המושבה כנרת, זיקים ויטבתה. רשימה זו כוללת גם ערים גדולות כמו שדרות, אילת, בית שאן וקריית שמונה, אך הכוונה היא להגביל את הרשימה ליישובים של עד 5,000 תושבים, שכן בערים הגדולות יש כדאיות כלכלית. הערכת המשרד היא שמדובר בכ-25 אלף משקי בית.
משנתו של הנדל היא לחזק את גבולות המדינה, מתוך אמונה שתשתיות חזקות יעודדו מעבר של אוכלוסייה. עם זאת, לאמונה שסיבים יעודדו מעבר שכזה, אין כל התבססות עובדתית ולא נערך סקר בעניין, והיא מכוונת תפיסה ציונית בלבד.
מנגנון תמרוץ שיתעדף פריסה באזורי הגבול
בנובמבר 2019 קבע הצוות המשותף כי בזק צודקת בטענה שלפיה יש אזורים לא כדאיים כלכלית, ולכן הסיר מהחברה את חובת הפריסה הארצית. נהוג לכנות אזורים אלה "פריפריה", אך בסוגיית הסיבים הגדרה זו שונה, והכוונה לאזורים בהם אין בניינים רבי קומות ויש מעט תושבים שלא יוכלו להחזיר ההשקעה.
בזק תצטרך להודיע למשרד היכן היא רוצה לפרוס, ותידרש להשלים פריסה מלאה באזורים אלה תוך חמש שנים. על פי הערכת הצוות, בזק תבחר לפרוס בכ-80% משטח המדינה. באזורים בהם תבקש בזק להימנע מפריסה ויוגדרו כ"אזורי תמרוץ", יופעל מנגנון השקעה שיעודד את מתחרותיה של בזק לפרוס תשתית.
המנגנון יורכב משני חלקים: הראשון - הפחתה בדמי חכירת התשתית הפסיבית של החברות מידי בזק. כיום בזק שולטת בתשתית התת-קרקעית הפרוסה ברחבי המדינה, ועל מנת למנוע חפירות נוספות בקרקע קבעה המדינה במסגרת רפורמת "השוק הסיטונאי" כי מתחרותיה של בזק יוכלו להשתמש ב"צנרת" שלה על מנת לפרוס תשתית. כיום עומד התעריף שמשלמות החברות לבזק על כ-400 שקל בחודש עבור ק"מ אחד. באזורי התמרוץ, ידרשו החברות לשלם לבזק עלות תחזוקה בלבד, שתיקבע בהמשך.
חלקו השני של מנגנון התמרוץ יכלול את הקמתה של "קרן אוניברסאליות" שכספיה ישמשו לעידוד החברות לפרוס באזורי הפריפריה. האבסורד הוא שהממשלה לא משקיעה כלל בתשתית אותה היא מגדירה כלאומית, כך שמקור המימון של הקרן הן חברות התקשורת עצמן, כאשר כל אחת תפריש חצי אחוז מההכנסות השנתיות שלה לצורך זה. סכום הקרן יעמוד על כ-100 מיליון בשנה, כאשר חלקה של בזק בלבד יעמוד על בין 40-50% מהקרן, אך היא לא תוכל ליהנות מכספים אלה, שכן בשנים הראשונות יאסר עליה לפרוס באזורים בהם לא בחרה. כלומר, בזק תצטרך להכריע מה משתלם לה יותר: להפריש כסף לקרן או להעלות את אחוזי הפריסה שלה.
הקרן, שפעילותה נתחמה לעשר שנים, תחלק את הכסף באמצעות פרסום מכרזים. הפרמטר העיקרי יהיה יעילות הפריסה: חברה שתציע את מחיר הפריסה הנמוך ביותר, עבור מקסימום משקי בית בפרק הזמן הקצר ביותר, תזכה לתמרוץ מכספי הקרן. אותה חברה תהיה מחוייבת להחכיר את התשתית שלה באזור למתחרותיה, במסגרת מתווה השוק הסיטונאי. בכך מקווים במשרד התקשורת שתיווצר תחרות על המחיר לצרכן, וזאת למרות שאין כלל ודאות שתהיה היענות למכרז או להצטרפות לשוק סיטונאי באזור כזה או אחר.
הנדל למעשה הנחה את המשרד לעדכן את הפרמטרים לתמרוץ, כך שאזורי הגבול יתועדפו קודם, מתוך כוונה לפרוס כ-15% משטחם בשנה הראשונה ולהשלים את הפריסה תוך שלוש שנים. הנדל מאמין שלאחר שתושלם הפריסה לחברות יהיה אינטרס לחבר את אזורי הגבול למרכז. עוד הנחה הנדל להקדים את תחילת פעילות הקרן, שתוכננה ל-2022, ל-2021.
גם ל-HOT אין כדאיות כלכלית בפריסה אוניברסלית
בזק החלה לפרוס סיבים אופטיים כבר ב-2013 ורישתה כ-60% מהמדינה, אך השהתה את חיבורם הממשי לבתים בשל מה שהגדירה כחוסר כדאיות כלכלית בחובת הפריסה הכלל ארצית. המתווה הנוכחי מנסה לפתור את הפלונטר ולעודד את החברה להמשיך בפרויקט.
החברות היחידות שפעילות כיום בתחום הן פרטנר, שפרסה תשתית לכ-625 אלף משקי בית, ו-IBC של סלקום, שפרסה תשתית ל-380 אלף משקי בית. יחד, הן מגיעות לכ-28% משטח ישראל, כאשר באזורים רבים הפריסה חופפת. החברות לא מדווחות את כמות המנויים המחוברים בפועל. כמו כן, בזמן שלפרטנר אין חובת פריסה, IBC נדרשה לפרוס 40% משטח המדינה תוך עשור.
כאמור, חברת HOT טרם החלה בפריסת סיבים. במסגרת בקשת הרכישה של פרטנר העלתה החברה כי המהלך יהווה עבורה תמריץ להשקעות מסיביות בסיבים, אך הצעה זו נפלה. הצוות הבין משרדי העלה שלחברה אין תמריץ כלכלי לפרוס תשתית חדשה, שכן בזמן שלבזק יש "צינורות" בכל רחבי הארץ בהן היא יכולה להשחיל סיבים, HOT לא פרסה צינורות אלא רק השחילה כבלים מתחת לאדמה. בשנים האחרונות החלה החברה לפרוס צינורות בשכונות חדשות, אך מדובר בכ-15% בלבד, ומבחינת הצוות אין זה אחוז גבוה על מנת לחייב את החברה בפריסה.
כמו כן, הצוות ממליץ לאשר לחברה לחכור את תשתית הסיבים של מתחרותיה במסגרת השוק הסיטונאי, בזמן שלבזק לא תהיה אפשרות כזו. ויתור זה מצטרף לוויתור שקיבלה החברה ביולי 2019, אז הוחלט כי לא תידרש לפרוס את תשתית הכבלים שלה בכ-220 ישובים בהם נמנעה לפרוס, בניגוד לתנאי רישיונה.
