הממשלה והכנסת אינן דנות כלל בדו"חות הכספיים של המדינה, מהם עולים סיכונים משמעותיים למדינת ישראל. זו השורה התחתונה של דו"ח מבקר המדינה העוסק בסוגיה, שפורסם היום (ב'). היעדר תשומת הלב של מקבלי ההחלטות מסביר אולי כיצד ייתכן שכבר שנים דו"חות החשב הכללי זועקים כי בעתיד הלא רחוק הממשלה לא תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה לציבור.
הסיבה העיקרית לכך כמובן אינה חדשה: בדו"חות מצוין כי הקרן של המוסד לביטוח לאומי צפויה להתרוקן בשנת 2045. מבקר המדינה מתייחס למגמות השונות העולות מהדו"חות הכספיים ומציין כי "המשך מגמת הירידה בגביית המיסים הישירים, ובייחוד התחזיות הכלכליות לירידה עתידית בקצב הצמיחה של המשק, מחייבים שמקבלי ההחלטות יפנו לכך את תשומת ליבם". המבקר לא מתייחס לכך, אבל עד כה ההחלטות שקיבלה הממשלה היוצאת - בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון - התעלמו מהמחסור הצפוי בהכנסות ממיסים והתבססו בכל פעם מחדש על הכנסות חד פעמיות.
בנוגע לחבות של הממשלה עבור הפנסיות התקציביות מציין המבקר כי זו מוטה כלפי מטה בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים. כך למשל היא אינה כוללת את חבות הפנסיה לעובדים שטרם יצאו לפנסיה וכן אינה כוללת את פנסיות הגישור שישולמו לפורשי צה"ל.
הבעיה העיקרית בדו"חות הכספיים של הממשלה, אליה מתייחס החשב הכללי בעצמו בכל דו"ח הוא מחסור בנתונים מהותיים שונים. כך למשל נתוני הרכוש הקבוע בדו"ח לא כוללים את הקרקעות שמנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל, שעל פי הערכות החשב הכללי שוויין עומד על כ-523 מיליארד שקל.
בסעיף חייבים ויתרות חובה ישנם חובות רבים שלא נכללים בעיקר מרשות המיסים. גם המידע על חייבים בגין תמלוגים אינו מלא לאור כך שטרם נבחנו כל נכסי התמלוגים ועוד.
חוסר ממשק בין המערכות משבש את התמונה
המבקר מתייחס לכך שהמערכות השונות של המדינה לא מתמשקות בנקודות רבות מה שמונע את גיבוש התמונה המלאה. כך למשל פעמים רבות מערכות המידע של רשויות המס לא עונות על מכלול הצרכים החשבונאיים, בכמה משרדי ממשלה תהליך ניהול המלאי לוקה בחסר ולא ניתן להציגו כמו שצריך בדו"חות הכספיים, מרבית הנכסים במערכת הביטחון מנוהלים במערכות מבוזרות שנאספים ידנית ללא יכולת בקרה על שלמותם. גם המידע על היקף התביעות המשפטיות נגד גורמי הממשלה אינו שלם ועוד נושאים רבים.
מבקר המדינה העלה עוד כי רואי חשבון חיצוניים המבקרים את הדו"חות הכספים של גופי הממשלה השונים מדווחים על קשיים רבים בעבודה, ביניהם היעדר גישה לחלק מהמערכות. מתוך 202 ישויות ציבוריות שונות שנכללו בדו"ח, עבור 16 נרשמה הסתייגות של רואי החשבון על הדו"ח עצמו.
מבקר המדינה מציין כי "זה שנים שהדו"חות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל אינם מוצגים ואינם נידונים לפני מקבלי ההחלטות, קובעי המדינות, או הכנסת וועדותיה. זאת בשונה מדו"חות כספיים של חברה מסחרית, שהדירקטוריון מאשר אותו, והוא מובא לפני האסיפה הכללית של בעלי המניות". עוד הוסיף כי " אין נוהל או הוראה המחייבים את השרים ואת המנכ"לים של משרדיהם לדון בדו"חות הכספיים של משרדיהם. מהמידע שהתקבל מהחשבונאים הראשיים בתשובה לשאלון עולה כי כ-19% מהישויות אינן עורכות דיון מוסדר בדו"חות הכספיים בנוכחות השר, ולעיתים אף לא בנוכחות מנכ"ל המשרד".
מדו"ח המבקר עולה כי היקף תקציב ההוצאות של תאגידים סטטוטוריים שלא מקבלים ביטוי בדו"חות הכספיים עומד על יותר מ-14 מיליארד שקל כאשר לחשבונאי הראשי אין מידע על ההיקף הכספי של אותם תאגידים. החשבונאי הראשי ציין בתשובתו כי עד שנת 2018 נותרו רק עשרה תאגידים סטטוטוריים לא מאוחדים (מהם ארבעה המסרבים להתאחד ושישה הנמצאים בתהליכי בחינה לצורך איחוד), מבין 65 תאגידים. שמונה תאגידים אחרים נמצאים בהליכי פירוק או שאין לממשלה שליטה בהם, ולכן אין הם רלוונטיים לצורך איחוד בדו"חות הכספיים.
מבקר המדינה מתייחס לכך שמתוך סך הישויות הממשלתיות הנכללות בדו"ח הממשלתי, כשליש מהדו"חות הכספיים אינם מבוקרים על ידי רואי חשבון חיצוניים, מה שפוגע באמינותם, כשסך נכסי הישויות הללו עומד על 74 מיליארד שקל והתחייבויותיהן על 49 מיליארד שקל.
בעיית דיווח קשה ברשויות המקומיות
בעיה נוספת בקבלת התמונה האמיתית היא הדיווח שמגיע מהרשויות המקומיות. לכך התייחס המבקר כבר ב-2013 אז כתב כי "שיטת הדיווח הכספי של הרשויות המקומיות במתכונתה הנוכחית אינה מספקת תשתית עובדתית מהימנה לשם קבלת החלטות מושכלות, וכתוצאה מכך נפגעת יעילותן של פעולות הפיקוח והבקרה על מצבן הכספי של הרשויות המקומיות ועל נכסיהן".
4 צפייה בגלריה
שר הפנים, אריה דרעי. במשרדו התנגדו לשינוי באופן הדיווח של הרשויות המקומיות
(צילום: אבי מועלם)
מהדו"ח הנוכחי עולה כי במהלך 2019 דנו נציגי החשב הכללי עם נציגי משרד הפנים על העברת הדוחות של הרשויות המקומיות לדיווח על בסיס מצטבר, בהתאם לרפורמה שנעשתה בשנת 2000 בדו"חות הכספיים בהתאם לנעשה בעולם. דיווח על בסיס מזומן, כפי שמבצעות הרשויות את הרישום כיום, אינו חשבונאי ואין בו הפרדה מהותית בין הוצאות לנכסים ובין הכנסות להתחייבויות. אולם נציגי משרד הפנים התנגדו נחרצות לשינוי. לטענתם דיווח כזה, בהתאם לדיווח הממשלתי, יעוות את התמונה האמיתית לגבי הרשויות.
המבקר מתייחס לכך שתקני חשבונאות בינלאומיים שונים לא אומצו על ידי הוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית שלמעשה לא התכנסה מזה ארבע שנים. לפי המבקר הוועדה לא אימצה 15 תקנים כאלה, חלקם אף הספיקו להתחלף בתקנים מעודכנים יותר שגם הם לא אומצו בישראל. המבקר מציין כי "התקנים הבינלאומיים שטרם אומצו עלולים לפגוע, בין השאר, ביכולת להשוות בין נתוני הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל לדו"חות כספיים של מדינות אחרות בעולם, ובכך לפגוע ביכולת להשוות את הנתונים ולבחון אותם".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה לממצאים, כי "ממשלת ישראל נמצאת בשנים האחרונות בשלבי השלמת רפורמה מקיפה בחשבונאות הממשלתית, שעיקרה אימוץ הדרגתי של התקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הציבורי (IPSAS) ויישומה במשרדי הממשלה. הדו"חות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל לשנת 2018 כוללים 202 ישויות מאוחדות (משרדי ממשלה ויחידות סמך, רשויות המדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים). הדו"חות הכספיים, של רובן המכריע של הישויות המאוחדות, מבוקרים על ידי רואי חשבון חיצוניים, עובדה התורמת לאמינות נתוני הדיווח הכספי. נכון למועד עריכת הדו"חות הכספיים חלק מהישויות המאוחדות טרם הגישו דו"חות חתומים, אולם דו"חות אלו הוגשו בשלב מאוחר יותר. האחריות על הדוחות הכספיים של הישויות המאוחדות היא של הנהלות אותן ישויות העורכות ומגישות אותם".
