"אף אחד לא חשב כאן על אנשי העסקים שעובדים בחו"ל. סגרו לי את השמיים", מספרת אשת העסקים, ירדנה עובדיה. "כל הזמן משלים אותנו: כן פותחים, לא פותחים. לצערי, הפוליטיקה מושכת לכיוון אחר מאשר לכיוון טובת העם, וכולה מגויסת לטובת איש אחד: ראש הממשלה. גם מפקד הקורונה, פרופ' רוני גמזו, איש נפלא וביצועי, יודע שלא יתנו לו להצליח. תאמיני לי שהוא ידע את זה כשהוא קיבל את התפקיד. הוא קורא את המפה, רואה את הכתובת על הקיר".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"הייתי חייבת לשחרר את כל מה שיושב לי על הלב", מוסיפה עובדיה בתום מונולוג ארוך, אותו היא מסכמת ב"אין נתיב ואין תקווה", ומסבירה: "יש פה משטר של איש אחד. אומנם מרימים פה דגל של דמוקרטיה, אבל אין לי ביטחון שאותם אנשים, שצועקים שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית, יודעים בכלל מהי דמוקרטיה. נשארנו עדר ללא רועה".
אנחנו יושבות בחצר ביתה רחב הידיים בסביון. עובדיה יורה את הדברים מבעד למסיכה. ברקע נשמע רעש מפל המים, הצמוד לבריכה, ושירים ארצישראליים בוקעים מהרמקולים המפוזרים. את השיח היא קוטעת מדי פעם, כדי להשיב לטלפונים.
"בכל מקום עסקים נעצרו. בפעם האחרונה הייתי באפריקה במרץ, והחודש אטוס לשם שוב, בדרך כזו או אחרת"
עובדיה מספרת על השפעת הקורונה על עסקיה. "בכל מקום עסקים נעצרו. בפעם האחרונה הייתי באפריקה במרץ, והחודש אטוס לשם שוב. בדרך כזו או אחרת אגיע לשם. זקוקים לי שם. וגם זקוקים לי פה.
"חלק עצום מהטלפונים אני מקבלת מאנשים שמבקשים עזרה. אני עצמי לא מאמינה כמה וממי. המצב פה בכי רע. פונים אליי לעזרה כלכלית ובבקשות לסייע לחולים, למשל בקיצור תורים לבדיקות חשובות. כל יום במשך כל היום אני עוסקת בזה. אני מנסה לעזור כמיטב יכולתי. מערכת הבריאות עוסקת היום רק בקורונה, וזו שגיאה גסה לעצור את כל הטיפולים האחרים".
מקופאית בדימונה ל"מלכת אפריקה"
הרבה נכתב על עובדיה, בניסיון לפענח ולהסביר את סוד הצלחתה של מי שכונתה גם "מלכת אפריקה". היא נולדה במרוקו לפני 71 שנה, ועלתה לישראל כילדה קטנה לדימונה. חושים מחודדים, הרבה חוצפה ואומץ סללו את דרכה להצלחה ולעושר, לכאורה בניגוד לכל הסיכויים.
את הונה הרב עשתה בזכות קשריה עם תאודורו אוביאנג, נשיא גינאה המשוונית, שם הקימה שני בתי חולים: הראשון הוקם בעיר באטה ב-2007 בשיתוף פעולה עם בית החולים שיבא, והשני בעיר הבירה מלאבו, ב-2011.
בבתי החולים מועסקים עשרות רופאים ישראלים, להם היא משלמת משכורות גבוהות במיוחד: "ככל שאני משלמת יותר טוב, הרופא יותר טוב", היא מסבירה. נכון להיום יש כבר תשעה בתי חולים שהקימה באפריקה ועוד שלושה בתי חולים נמצאים בהקמה במקומות נוספים בעולם. היא גם משמשת קונסול כבוד של גינאה המשוונית בישראל.
במקביל, התפרסמה עובדיה כמתווכת בעסקאות בהן סיפקו חברות ישראליות נשק לגינאה המשוונית, כדוגמת חברות אירונאוטיקס, מספנות ישראל והתעשייה הצבאית.
"אירועי הפאר הם עוד דרך שלי לעזור בתעסוקה למאות אנשים, ולארח את עם ישראל באהבה"
עובדיה היא אם לחמישה ילדים וסבתא ל-16 נכדים, שמתגוררים בקרבתה. בעבר ספגה חיצי ביקורת לא מעטים בשל האירועים המשפחתיים הגרנדיוזיים. "המשפחה אצלי היא מעל הכל", היא מדגישה. "אני רוצה את ילדיי ונכדיי לידי, ואירועי הפאר הם עוד דרך שלי לעזור בתעסוקה למאות אנשים, ולארח את עם ישראל באהבה".
6 צפייה בגלריה
עובדיה: "במערכת הבריאות פוחדים ממני". יולי אדלשטיין ויעקב ליצמן בטקס חילופי השרים במשרד הבריאות
(צילום: דוברות משרד הבריאות)
בואי נחזור לישראל. יש שר בריאות חדש, יולי אדלשטיין. זו הזדמנות עבורך?
"נו באמת. מה ההבדל ביניהם? תראי את חילופי הדברים שהיו בין השניים (אדלשטיין ושר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן - י"ו). יש במערכת הזו מלחמת גוג ומגוג. במערכת הבריאות פוחדים ממני, כי אני מראה להם את האמת מול הפנים. אני מגיעה אליהם עם ניסיון והצלחה ומנסה להראות להם איך צריך להתייחס לחולים, את סדר העדיפויות הנכון.
"החולים סובלים מזה, שכל מערכת הבריאות סובבת סביב הקורונה. העם חולה במחלות נוספות מסכנות חיים, שלא מטפלים בהם. אני רוצה לעשות, לתרום ולתת בלי לדרוש כלום. ניסיתי לדבר איתם, הצעתי עזרה, אבל הכל נשאר בחונטה שלהם, זה מונופול, ובדמוקרטיה אמיתית אין מונופול.
"לבריאות בישראל יש תקציבים אדירים ואין חלוקה צודקת", טוענת עובדיה. "אני גם לא מבינה איך העזו לסמן אותנו כמדינה אדומה, כמו את אמריקה ואת ברזיל. לכן אני קוראת לממשלת ישראל ולמערכת הבריאות להוציא את רשימת המתים והמונשמים. כמו שיש רשימות של חללי צה"ל, שיהיו רשימות של חללי מגיפת הקורונה. העם צריך לראות אותם ולדעת את האמת.
"במקום להאדיר אותנו ולשים אותנו כמדינה מתקדמת ונאורה, הקטינו אותנו וצבעו אותנו באדום"
"אמרו שיהיו כאן 10,000 מונשמים והמוסד התרוצץ בעולם כדי לרכוש מכונות הנשמה, שזרוקות עכשיו במחסנים. במקום להאדיר אותנו ולשים אותנו כמדינה מתקדמת ונאורה, הקטינו אותנו וצבעו אותנו באדום. השתגעתם? נפלתם על הראש? בעולם רוחשים כבוד עצום למוחות הישראלים, ופה אנחנו מקטינים את עצמנו. אומרים שאנשים מתו מקורונה, גם כשזה לא נכון. למשל, אדם בן 90 עם מחלות רקע נדבק בקורונה. הוא מת ממנה? לא, הוא מת מהמחלות".
את לוקחת חלק בהפגנות? במחאה?
"לא, ולא כי אני פוחדת. אין לי הרי פחד מכלום. אלא כי המחאה כאן לא הולכת בכיוון נכון. אני משווה אותה למחאת האוהלים ב-2011. מהמחאה ההיא יצאו דברים ברורים. לא סתם בעקבותיה הודיעה אז הממשלה על צעדים לפתרון מצוקת הדיור, והוקמה ועדת טרכטנברג, שהציעה פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים.
"לעומת זאת, המחאה של היום בבלפור נידונה מראש לכישלון. אני מסתכלת על המפגינים ונצבט לי הלב. הזעקה האמיתית, של הילדים הרעבים, של הקשישים, של הנכים, ושל מערכת הבריאות בישראל, לא נשמעת שם. אני רואה איך הכל נופל, כי כל אחד זועק שם זעקה אחרת, וכל הפגנה כזאת שמפוזרת פועלת בסוף לטובת ביבי, היא לא מאיצה לשום מקום.
"פעם מגיעים להפגנות 6,000 איש ופעם 10,000 איש, זה עוזר לנו כקליפת השום"
"פעם מגיעים לשם 6,000 איש ופעם 10,000, זה עוזר לנו כקליפת השום. באותה נשימה אני גם לא חושבת שראש הממשלה צריך לתת גיבוי לבן שלו, שקרא למפגינים חייזרים. לא, המפגינים הם לא חייזרים. הם יוצאים לרחובות לבכות ולצרוח את הכאב שלהם, את הפחדים שלהם. הם איבדו את הפרנסה ואת התקווה שלהם. כדאי שהבן של ראש הממשלה יבין שאבא שלו אשם בזה".
את יודעת מה יגידו - את יושבת בסביון ומעבירה ביקורת על אלו שבאמת יוצאים למחות.
"אני יודעת. ולהם אני רוצה להשיב, שלא מדברת איתם פה ירדנה עובדיה מסביון, זו הקופאית מדימונה שמדברת איתם. אני לא שוכחת את ילדותי, כשהלכתי עם חור בנעליים וחור בילקוט, שאבי היה תופר לי בכל פעם מחדש. לא פוגע בי אם יהיה מי שיגיד את זה, כי אדם שנלחם על הלחם שלו, אני בוכה את הבכי שלו וזועקת את הזעקה שלו, מבינה את צערו.
"אנשים מרוסקים מגיעים אליי, ואני מתייחסת לכל אחד כאל אדם עם כבוד, כי כולנו בחירת הבורא, ובכל אדם יש את הטוב שבו. אני לא מורמת מהעם. בכל יום אני מבשלת לעובדים שלי ואוכלת איתם, ומדברת איתם בדיוק כמו שאני מדברת אל המנהיגים באפריקה. כל אדם רוצה רק דבר אחד: שיקשיבו לו ויגעו בו. אף אחד לא רוצה שיעשו אותו שקוף, ויותר מדי אנשים הפכו פה שקופים".
מה היית מצפה שיעשו?
"מדינת ישראל צריכה לדעת לקחת תוכנית סיוע אמיתית, בלי קשר לימין ושמאל. אין עכשיו זמן ומקום למחנות פוליטיים, טובת העם היא מעל לכל.
"למשל, לצאת בתוכנית שלא ישלמו ארנונה במשך שנה, או לתת חשמל בחינם לנזקקים ולא רק לעובדי חברת חשמל. נותנים 750 שקל לאדם ועוד קצת למשפחה, ובסוף כל חודש דורשים מהמשפחות האלו את התשלומים, שהם הרבה יותר גבוהים מזה.
6 צפייה בגלריה
ירדנה עובדיה ורודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו יורק לשעבר ופרקליטו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
(צילום: אלבום פרטי)
6 צפייה בגלריה
"לאף אחד אין תשובות לבעיות האמיתיות". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, ישראל כץ, סיור במפעל גילרו בבית שמש
(צילום: עמית שאבי)
"כל המומחים חופרים לאנשים בראש, אף אחד כבר לא מבין כלום, אין מי שיודע מה יקרה כשהוא יקום מחר בבוקר"
"אני גם רוצה לקבל תשובות ברורות, מביבי ומגמזו. גמזו אמר שהוא עושה חוזה עם העם. על איזה חוזה הוא מדבר? אני קוראת לו לצאת ולדבר ברור. ראש הממשלה מדבר רק בשעות של רייטינג, אומר הרבה ולא אומר כלום, כי לאף אחד מהם אין תשובות לבעיות האמיתיות. כל המומחים חופרים לאנשים בראש, אף אחד כבר לא מבין כלום, אין מי שיודע מה יקרה כשהוא יקום מחר בבוקר.
"בסוף, אנחנו עם מצוין, עם ערבות הדדית וכוח סיבולת, אבל העם הזה לא רוצה שיאיימו עליו בכל יום מחדש בסגר, וגם לא רוצה בחירות רביעיות, אלא מבקש בצדק לחיות בכבוד, שלא יפגעו לו בפרנסה.
"אפשר לנהל את המשבר הזה אחרת, בדרך הגיונית, אם לא כל אחד יעמיד את הפוליטיקה האישית שלו מעל הכל. גם בני גנץ לא הוכיח שישראל עבורו היא מעל הכל, עבורי הוא מדבר בסיסמאות, עד שיוכיח אחרת. שיקום מי שבאמת עשה משהו למען האזרחים בתקופה הזו.
"הזעקה שלי היא לעזרה ראשונה: אנחנו בשעת אל חזור. תרדו אל העם, תחזירו את המשק לפעילות נבונה. תחזירו לעם את הכבוד שלו, תזכרו שהעם הוא ילד גדול ויודע לשמור. רואה שאני עם מסיכה? אני לא צריכה גננת, לא צריכה שביבי או גמזו יגידו לי שאני צריכה מסיכה או לשמור מרחק. הבריאות של כל אחד חשובה לו".
בהרבה אירועים אנשים הוכיחו אחרת, שהם לא שומרים על ההנחיות.
"אז בשביל אחד שיוצא מהכלל, הכלל צריך לשלם? תוציאו הנחיות ברורות לכלל והנחיות ברורות ליוצאים מהכלל. בגלל הדרך זאת יש משפחות שלמות שמתפרקות. הדברים עוד יצופו.
"הקורונה בסוף תעבור, אבל בדרך הזאת, המדינה לא תוכל להשתקם מהמצב הכלכלי והחברתי. אני מבקשת ומתפללת, שהממשלה תשכח מימין ושמאל, אלא תכוון אותנו לעובדה, שעם ישראל ערבים זה לזה".
איך עברת את תקופת הקורונה?
"שמרתי ואני ממשיכה לשמור על ההנחיות, אבל הבדידות היא דבר קשה. הבעיה, שמי שלא ימות מקורונה ימות מבדידות, ומי שלא ימות מבדידות - ימות מרעב.
"הקורונה חיזקה את הרצון שלי להגשים את החלום שלי כאן, בארץ שלי: להקים בית תמחוי לנזקקים. אני לא דואגת לעצמי יותר, זה כבר לא מעניין. אני רק מתפללת לדבר אחד - שאלוהים לא ייקח אותי, לפני שאצליח לנצח כאן את הבירוקרטיה ולהגשים את החלום שלי".
פורסם לראשונה: 08:25, 14.08.20
