המשק הישראלי יצמח בשיעור של 3% בשנת 2020. כך עולה מסקירה שפרסמה היום (ד') הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג.
על פי ההערכות, תימשך העלייה בשכר במשק, תהיה עלייה מתונה בשיעור האבטלה והשקל יתחזק עוד יותר. עם זאת, התפשטות נגיף הקורונה שהחלה בסין, המתמודדת עם האטה מבנית בכלכלתה, תגביר את הסיכונים לכלכלה העולמית. מנגד, ההתקדמות בתהליך הברקזיט מסירה חלק מהאי ודאות לכלכלה העולמית.
הכלכלנים מציינים כי יצוא השירותים הישראלי ממשיך להפגין חוזקה הודות לענף ההייטק ומעודד את הצמיחה בתוצר, אך חלקם טענו כי הקצב הנוכחי גבוה מדי בכדי להיות בר קיימא. לעומת זאת, קיימת הסכמה לגבי כך שיצוא הסחורות, למעט יצוא גז, ימשיך להיחלש כתוצאה מהשינויים המבניים במשק הישראלי והגלובלי, השקל החזק ועלות העבודה הגבוהה. עם זאת, תחילת יצוא הגז ממאגר לוויתן יתרום ליצוא הסחורות ולצמיחה במשק בשנים הקרובות, כמו גם עודף החשבון השוטף שיתמוך בייסוף השקל. לעומת זאת, נחזית חולשה בהשקעות בנכסים קבועים בשנה הקרובה, לאור סיום חלק ההשקעות בתשתיות הגז.
בנושא נגיף הקורונה, התחזיות מתייחסות לימים שלפני התפשטות הנגיף גם לאירופה ולישראל, והמומחים סבורים כי בתרחיש המרכזי, אין צפי לשינוי דרמטי של היצוא בעקבות התפשטות המגפה, זאת בשל העובדה שחלק מהייצוא הישראלי לסין הוא יצוא שירותים שיעדיו הם חברות מחקר ופיתוח סיניות שיושבות בארץ. אף על פי כן, יש חשש להאטה ביבוא מסין בעקבות הנגיף, הנובעת בין השאר מכך שסין היא חלק משמעותי בשרשרת הערך העולמית. כלומר, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בסחר העולמי שתשפיע גם על המשק הישראלי, ואף יתכן והמשק הישראלי יושפע לטובה כתוצאה מגידול בביקושים לתוצרת ישראלית.
בעיית הגירעון
בתחום התקציב נטען בדו"ח הכלכלנית הראשית, כי הגירעון המבני של המשק הוא גבוה, בהתחשב בעובדה שההכנסות ממיסים צמחו בשיעור מתון וההוצאה הציבורית גדלה. חלק מהמומחים ציינו כי במידה והגירעון יוביל לעלייה ביחס החוב תוצר בשנתיים הקרובות, חברות דירוג האשראי יתקשו שלא להגיב. עם זאת, המומחים מעריכים כי הסיטואציה הפוליטית הנוכחית מונעת צעדי התכנסות לצמצום הגירעון, אך צעדים אלה יתאפשרו אחרי הרכבת הממשלה. בנוסף חלק מהמומחים צופים שצעדי צמצום הגירעון יובילו לעלייה מסוימת במדד מחירי הצרכן וכתוצאה מכך להאטת התרחבות הצריכה הפרטית. עם זאת, בשלב זה, המומחים מעריכים כי השפעת הגירעון על שוק ההון צפויה להיות שולית.
על פי הערכות המומחים, שוק העבודה הישראלי נמצא כיום בתעסוקה מלאה, ובשיעורי אבטלה נמוכים היסטורית, עם ביקוש גבוה לעובדים מצד הפירמות בענפי המשק השונים. רוב המומחים צופים התמתנות בקצב גידול התעסוקה ועלייה מתונה בשיעורי האבטלה ב-2020.
על רקע הריבית הנמוכה בעולם וצמצום פערי הריבית מישראל, התחזית היא להמשך ייסוף השקל לעומת סל המטבעות. תחילת יצוא הגז בהיקף משמעותי, עודף בחשבון השוטף וכניסה של הון זר לישראל תומכים בתחזית. גם כלכלנים שלא צופים המשך ייסוף מאמינים כי השקל יישאר חזק.
על פי התחזיות, האינפלציה לשנת 2020 תעמוד סביב 1%. האינפלציה תלויה בהיקף העלאת המיסים ובמדיניות התקציבית של הממשלה. לעומת זאת, צמצום פערי הריביות בין ישראל והעולם והמשך ייסוף השקל צפויים למתן את קצב האינפלציה.
