מהפכה בתחרות בתשתית האינטרנט: גם בתים פרטיים, יישובי ספר ופריפריה ובניינים ישנים בתל אביב יוכלו לקבל גישה לסיבים אופטיים ולא בהכרח דרך חברות התשתית הגדולות, כך אישר משרד התקשורת. הצפי הוא ש-40-20 חברות תקשורת קטנות ייכנסו לשוק תשתית האינטרנט האולטרה מהיר. שר התקשורת יועז הנדל אמר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet: "זה יכניס תחרות בריאה ויאפשר כניסת שחקנים חדשים לתחום".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המשרד פרסם היום (ד') החלטה על שינוי במדיניות הרישוי, במטרה לאפשר חיבור מהיר באמצעות חברות תקשורת קטנות, במקומות שבהם יש חשש שחברות התשתית הגדולות לא ימהרו לחבר את היישוב. כך למשל עד היום יש 200 יישובים שחברת HOT עוד לא חיברה לתשתית האינטרנט שלה בכבלים. בסיבים אופטיים - החשש גדול יותר בשל חוסר כדאיות כלכלית לחברת הגדולות. למשל, הן מעדיפות לחבר בניינים רבי קומות מאשר בתים פרטיים. אי פריסה תעמיק פערים טכנולוגיים.
מעתה, חברות תקשורת קטנות יוכלו לפרוס סיבים אל לב היישוב, תוך שיתוף פעולה עם חברת תשתית גדולה. כלומר, הסיבים ייצאו מתשתית של חברת גדולה אל בתי היישוב, כשהצרכנים ביישוב ישלמו לחברת התשתית הקטנה.
לא מדובר בבשורה ליישובים קטנים בלבד, אלא גם לכל מי שמתגורר בבית פרטי גם בערים גדולות וכן למי שמתגורר למשל בלב ת"א בבניינים ישנים וחברות התקשורת מסרבות לפרוס באזורו תשתית.
פריסת הסיבים תעשה באופן קווי על ידי חפירת תשתית, או באופן אלחוטי - באמצעות טכנולוגיה שנקראית גלים מילימטריים. לחברות התקשורת יש לעיתים קרובות בעיה בפריסה עד ה"לאסט מייל" והטכנולוגיה האלחוטית מאפשרת יישום כזה.
הקלות בתנאי הרישיון
לשם כך, לאחר שימוע ארוך, המשרד מציע לחברות האלה רישיון מצומצם לפריסת תשתית פס רחב ולא רק באמצעות רישיון כללי כפי שהיה נהוג עד כה באופן שהיווה חסם כניסה. מדובר ברישיון שתוקפו לשלוש שנים, עם חובות פחותות כלפי המשרד (אך לא כלפי המנוי).
כך למשל, ההון העצמי שנדרש הוא מיליון שקל במקום חמישה מיליון שקל, ערבות עצמית של 100 אלף שקל במקום מיליון שקל ומוקד שירות לקוחות אחד. השירותים יינתנו לעד 8,000 משקי בית ו-800 מנויים עסקיים.
יש בישראל חברות שירותים כמו סמביט וסיקלו כשיכולות לספק את השירות וחברות שימכרו ישירות לצרכן כמו נקסטקום.
קיים בעשרות מדינות בעולם
כך למשל, חברת סיקלו מייצרת ציוד לקליטה אלחוטית של סיבים אופטיים בתדרים שמשרד התקשורת משחרר לשוק באיחור של כ-20 שנה. היא כבר פועלת ב-50 רשויות מקומיות שבנו באמצעותה רשת תקשורת עצמאית, במשטרה ובפלאפון. בעולם היא פועלת בעשרות מדינות כשהלקוחות שלה נקראים wireless isp. רק בארה"ב יש 2,800 חברות כאלה ובבריטניה יותר מ-400 חברות כאלה. בארה"ב, גוגל הקימה חברה בשם גוגל פייבר שפורסת סיבים במקומות נידחים שחברות התקשורת הגדולות כמו AT&T לא מוכנות להגיע אליהם.
לפי מנכ"ל סיקלו, דני בן שמחון, "זה מוריד מחירים, זה גורם לכולם להזיע ולתת שירות יותר טוב. כרגע יש עדיין חומות אש שמונעות מחברות קטנות להיכנס לתחום.
"יש 540 אלף בתים פרטיים בארץ. יש ביקוש לאינטרנט כזה ביישובים ערבים, דרוזים, ביישובים בשומרון. גם בת"א להביא סיב אופטי לכל בניין זה יקר. בנוסף יש הרבה משתמשים על התשתית הקיימת. ככל שהתחרות גבוהה הדחיסות תפחת. לחברות כאלה התקורות נמוכות יותר".
זה מזכיר את המפעילים הוירטואליים בסלולר.
"אכן, רק שפה הרעיון גורם לזה שבמקום הכי אתגרי לפרס תשתית יש תחרות. במייל האחרון במקומות עם קשיי פריסה. זה החלק הכי יקר בכל רשת של ספק תקשורת. בחלק מהמקומות יחפרו וישימו סיב אופטי, בחלק ישתמשו בטכנולוגיה אלחוטית. אני שמח שהיוזמה הזאת מקודמת גם אם באיחור אלגנטי ונשמח להנגיש את הטכנולוגיה לכל מי שחפץ".
לפי יואב לודמר, מנכ"ל חברת SMBIT, חברת תקשורת שכבר מיישמת פתרונות תקשורת חלופית למפעילים הגדולים: "יש ישובים בארץ שרמת האינטרנט שם זוועתית. אפילו זום אי אפשר לעשות שם. חיברנו במזרח ירושלים 21 בתי ספר במקומות שאין בהם תשתית בזק. עשינו זאת באופן אלחוטי. בכל אזורי הספר בישראל ובעולם כולו, הגופים הגדולים מתקשים לתת פריסה נאותה במעבר מנחושת לאופטיקה, כי הם גופים למטרות רווח. יש לזה פתרונות רבים כולל העברה של סיב בתוך צנרת המים. הגיע הזמן שגם ישראל תאפשר זאת".
