קהילתיות או לא להיות: "המפגש עם שכנים חדשים, אנשים שלא מכירים, משהו שהוא חדש בעיר, זו חוויה. אנחנו כבר חושבים על רעיונות קדימה, איך אפשר לקדם את זה. כל אחד בא מהתרבות שלו והרקע שלו ובסוף כולם מתגבשים. נהייתה פה קהילה מדהימה". כך מספרים שני וישראל אוחיון, שרכשו לאחרונה דירה חדשה בפרויקט מגורים בבאר שבע, שבמסגרת השיווק שלו לציבור רוכשי הדירות, החליטו היזמים למשוך אותם באמצעות מגמה מתפתחת בענף הנדל"ן בחסות הקורונה - קהילתיות עירונית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הצורך בקהילתיות התגבר אצל ישראלים רבים בתקופת המגפה, וההגבלות הבריאותיות לצד המצוקה הכלכלית היוו כר פורה ליצירת יוזמות מקומיות בבניינים רבי קומות. עזרה משותפת לשכנים נזקקים או יצירת קבוצות ללימוד והשגחה על הילדים בזמן הסגרים - אלה רק חלק ממה שהחלו לספק קהילות השכנים המקומיות בבתי המגורים.
"הקורונה חידדה מאוד את סוגיית הקהילתיות וגרמה לנו להבין עד כמה היא משמעותית", אומר אורי כרמל, מנכ"ל הארגון החברתי ארץעיר, הפועל לקידום קהילתיות עירונית באמצעות 35 קהילות עירוניות בפרויקטים שונים למגורים ברחבי הארץ. לדבריו, "היא חידדה עד כמה חשובה הקהילה, הן ברמת הבניין והן ברמת השכונה, ועד כמה אנשים צריכים האחד את השני. אנשים מחפשים את הקהילתיות".
ההבנה של הצורך בקהילתיות בתקופה זו לא פסחה על יזמים, שהחליטו במקום למשוך רוכשי דירות באמצעות מפרט יוקרתי שכולל בריכות וחדרי כושר - להשקיע בפיתוח הקהילה. כך למשל, בפרויקט סנטרל פארק בבירת הנגב, שבו רכשו בני הזוג אוחיון דירה. "אנחנו מבינים שיש חשיבות רבה לחוסן קהילתי ולחיבור בין אנשים שנמצאים בסביבה הקרובה", מסביר גיל גורביץ', סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת אזורים שמקימה את הפרויקט עם חברת י.ח דמרי. לדבריו, החברות מינו רכזת קהילתית מטעם ארגון ארץעיר, שתפקידה לייצר פלטפורמות שונות לפי תחומים, שיספקו מענה ל-2,300 משקי הבית ב-17 המגדלים של הפרויקט.
"בין היתר מדובר במסגרות לילדים ולנוער אחר הצהריים, מרחבי עבודה משותפים, מחסן השאלת ציוד, שוק יד שנייה שבועי, אירועים קהילתיים ועוד", מוסיף גורביץ'. "אנחנו מאמינים שהיוזמה תיתן לדיירים החדשים ערך מוסף חברתי, ובשבועות האחרונים נערכו פעילויות לתושבי השכונה כמו קבלת שבת, חלוקת ערכות הפתעה לשכנים על ידי השכנים, מופעים לילדים ואפילו פופ אפ פאב".
"לקהילה יש כוח"
לדברי מיקי כהן, מארגנת קהילתית בפרויקט, "התוכן הקהילתי נבחר לפי הצרכים של הדיירים, והם אלו שמתווים את הדרך. לקהילה יש כוח והיא יכולה ליזום שינויים בתחומים החשובים לה, אפילו בתחום החינוך והתשתיות בשכונה. זה מתחיל משינויים במגדל - ויכול להמשיך לעיר כולה".
ד"ר מאיר רצ'קימן, המתגורר בפרויקט מזה כחצי שנה, מספר כי המעבר לבאר שבע נעשה על רקע עבודתם של בני הזוג בבית החולים סורוקה. "אנחנו חדשים בעיר וגם הקורונה מאוד הגבילה. הקהילתיות בפרויקט נתנה לנו תמיכה ותחושת שייכות. אני במקור ממקסיקו סיטי ואני יודע מה זה לחיות בעיר גדולה. חיי קהילה בעיר חשובים, ואני חושב שקהילתיות זה גם שיקול בקניית דירה. אם אתה מרגיש טוב במקום שאתה חי בו, זה גורם לך להרגיש חלק ממשהו ולחשוב על המקום כקבוע".
לא רק יזמים פרטיים, גם המדינה מקדמת פרויקטים עם זווית קהילתית. כזה הוא פרויקט התחדשות עירונית של משרד הבינוי והשיכון, שמקדמות חברת אפריקה ישראל וקבוצת ביתא בשכונת קריית אליעזר בחיפה. במסגרת הפרויקט יהרסו בשלב ראשון שני בניינים עם 48 דירות לטובת שלושה מגדלים עם כ-200 יחידות דיור, מהן 20 דירות יוצעו בשכר דירה מופחת. במסגרת הפרויקט הוקצו 6 מיליון שקל לפיתוח קהילתי.
לדברי כרמל, העבודה על חיזוק הקהילה החלה עוד בשלב התכנון, בטרם הונחו היסודות. "עד לתהליך פינוי בינוי בשכונה, הפעילות הקהילתית התמקדה בחיבור בין התושבים לתהליך ההתחדשות העירונית, מיפוי צרכים ויצירת פעילויות", הוא אומר. "אחת המטרות הייתה יצירת חיבור בין התושבים הוותיקים לדיירים החדשים שהגיעו לשכונה במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן".
לדבריו, "בשכונה אף הוקם לאחרונה כפר סטודנטים, במטרה לחזק את הקהילתיות בעזרת כוחות צעירים. מאז כניסת הסטודנטים, החלו לפעול מספר יוזמות קהילתיות, שהפכו למשמעותיות עוד יותר בזמן הקורונה. למשל, קבוצת הליכה משותפת לקשישים וסטודנטים. הפעילות הקהילתית צפויה להמשיך כדי למנוע דחיקה החוצה של האוכלוסייה הוותיקה".
"קהילה יכולה ליזום שינויים בתחומים החשובים לה, אפילו בתחום החינוך והתשתיות בשכונה. זה מתחיל משינויים במגדל - ויכול להמשיך לעיר כולה"
בפרויקט התחדשות עירונית נוסף בחיפה, בשכונת הדר סמוך לשוק תלפיות, משתף ארגון ארץעיר פעולה עם קרן הדרים, שרכשה ארבעה בניינים עם 100 דירות לשכירות ארוכת טווח. במסגרת זאת, השקיעה הקרן בתשתית קהילתית חברתית בשכונה - באחד הבניינים הוסבו חללים משותפים למיזם האמנות "HQRN", במסגרתו קבוצת אמנים ששיפצה את החללים בתמורה לעבודה בהם, מפעילה במקביל עבור הדיירים סדנאות וערבים מיוחדים בתחום. לאחרונה אף פורסם כי חברת אקרו נדל"ן תשתף פעולה עם הסטארט-אפ Venn לאספקת שירותים לדיירים בפרויקטים שלה בתל אביב שיתמקדו ביצירת חיי קהילה, וכך גם פועלות חברות נוספות.
שימו לב למוטיב השיווקי
"מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות בחו"ל וקורה גם בישראל הוא שימוש של יזמים במושג קהילה", אומרת עו"ד דורית גרפונקל, מתכננת ערים וחוקרת ניהול מגדלים לדוקטורט בטכניון. "בהקשר של מגדלים זה יותר בולט כי היזם מוכר לרוכש סגנון חיים, לא רק בניין. מדובר בחוויית חיים שמחוברת לדברים מוחשיים כמו חדר כושר, מצלמות, לובי ושומר, ודברים פחות מוחשיים כמו קהילה תוססת. לכן פיתוח קהילתיות במגדלים של עשרות ומאות משפחות חשוב ואף הכרחי, יכול לסייע בהתמודדות עם קונפליקטים בין השכנים ואפילו לתרום לשמירה על הרכוש המשותף".
לדבריה, "קהילתיות מקומית יכולה להוביל ליצירת קשרים חברתיים רבים, מה שיכול לתרום אפילו לכל השכונה. בקורונה למשל, מאסת התושבים במגדלים הוכיחה את עצמה, לאחר שבסגר הראשון היו שכנים רבים שהתאגדו ונרתמו לסייע לקשישים שלא היו יכולים לצאת מהבית. בנוסף, היו בניינים שבהם משפחות התאחדו ליצירת קפסולות משותפות לעזרה עם הילדים. באוסטרליה למשל, רשויות מקומיות מציבות מראש 'פלייס מנג'רס' בשכונות חדשות של מגדלים, שהם כמו עובדים סוציאליים קהילתיים. המטרה היא להקל על אכלוס של אזורים שהם לפעמים עדיין אתר בנייה, למנוע תקלות ולסייע בבניית קהילה".
4 צפייה בגלריה
"בקורונה מאסת התושבים במגדלים הוכיחה את עצמה". אילוסטרציה
(צילומים: יריב כץ ועמית שעל)
עם זאת, מגמת הקהילתיות עלולה לייצר תופעה פחות מומלצת המכונה "שכונה בתוך שכונה" ואשר עלולה ליצור ניכור בין דיירי המגדל לשאר תושבי האזור. בנוסף, אומרת גרפונקל כי "יכול להיווצר מצב שבו דיירי מגדל ידאגו לטפח את הדשא ואת המתקנים בפרויקט - ואז ישתמשו פחות במתקנים ציבוריים כמו פארקים, ולאט לאט המקומות הללו יוזנחו או ימשכו אליהם פעולות פחות רצויות. בני נוער, למשל, לא ירגישו נוח לעשן או לבלות בלילה בגינה המתוחזקת של המגדל, ויעדיפו לפנות לפארק השכונתי הנטוש".
דורית גרפונקל, עו"ד ומתכננת עריםגרפונקל מוסיפה כי על רוכשי הדירות להתייחס לטרנד הקהילתיות בזהירות המתבקשת, ככל שהיא מוצגת כחלק משיווק של פרויקט חדש למגורים. "ברגע שזה יזמי, יש מוטיב שיווקי, הקונספט של קהילה הופך למטרה אחת - למכור - והוא מנוהל על ידי מחלקת השיווק של היזם", היא מדגישה. "המיקוד הוא בפעולות שקל להראות או לצלם, כמו אירועים חברתיים, שבהחלט יכולות לתרום להווי החברתי או להיכרות עם השכנים - אבל הן לא בהכרח מפתחות קהילה במובן של שייכות, סולידריות וערבות הדדית".
השירותים הקהילתיים התמסחרו
לדברי גרפונקל, נשאלת השאלה מה יקרה ברגע שהיזם יפסיק את השירות כאשר הוא לא ישתלם לו. "האם הפעולות שנעשו יצרו איזושהי מנהיגות מקומית או שותפויות שיכולות להמשיך ולפעול לטווח הארוך? או שאולי דווקא ברגע שהפעולות היזומות יסתיימו, יתעוררו יותר מחלוקות בין דיירים, או שהפעולות הקהילתיות הסיתו, גם אם לא בכוונה, את תשומת הלב מאיתור ליקויי בנייה או מניהול לא טוב של הבניינים? צריך לשים לכך לב", היא אומרת.
"ברגע שזה יזמי, יש מוטיב שיווקי, הקונספט של קהילה הופך למטרה אחת - למכור - והוא מנוהל על ידי מחלקת השיווק של היזם"
גם ינון גבע, מתכנן ודוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, המתמחה בהיבטים חברתיים וקהילתיים של תכנון עירוני, סבור שלצד הערך הקהילתי יש בעיקר צורך שיווקי. "כשמקדמים פרויקטים של התחדשות עירונית, המפתח הוא לבדוק אם יש כדאיות כלכלית והאם הפרויקט ימשוך אוכלוסייה חזקה שתשפר את המדד החברתי-כלכלי של האזור", הוא אומר. לדבריו, "הרבה פעמים בפריפריה עיקר הרוכשים בפרויקטים כאלה הם בעיקר משקיעים ופחות אוכלוסייה חדשה שמעוניינת לקנות דירה למגורים. אחת הדרכים למשוך דווקא את המשפחות שיתיישבו בערי הפריפריה היא באמצעות טרנד הקהילתיות".
"כדי שחיזוק השכונה יצליח, צריך גורם משמעותי שימשוך את אותה אוכלוסייה חזקה של רוכשי דירות ולא משקיעי נדל"ן, ושיווק של קהילה מקומית בפרויקט יכולה לסייע לכך", הוא מציין. בנוסף, טוען גבע כי בדיוק מהסיבה הזאת, נוצרה תופעה של מסחור השירותים הקהילתיים. "לרוב אנחנו תופסים גופים שמקדמים קהילתיות כמי שמגיע מעולמות הרווחה ופחות מעולמות הנדל"ן. עצם שיתוף הפעולה עם יזמים יכול להעיד על שינוי תפיסה גם בארגונים האלה והכרה בערך המסחרי של השירות שהם מספקים", הוא אומר.
לדבריו, "גם כשיש ניסיון לצבוע פרויקט חדש כתרומה לאזור, עדיין מדובר במיזם נדל"ני לכל דבר, בין אם זה בשכונה חדשה או בשכונה ותיקה שעוברת שיקום. אחת השאלות שצריכות להיבחן היא האם החיבור בין נדל"ן לקהילה ימשוך אוכלוסייה מתחלפת או אוכלוסייה קבועה שתשפיע על האזור".
