התגמול של שר האוצר לשעבר, משה כחלון, כיו"ר חברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט אושר היום (ד') באסיפת בעלי המניות של החברה.
חבילת התגמול של כחלון, שעוררה ביקורת רבה בשוק, עומדת על 8.3 מיליון שקל בשנה הראשונה, עבור 80% משרה. כחלון יקבל שכר של 1.3 מיליון שקל בשנה ומענק שנתי בגובה של 864 אלף שקל.
כמו כן, הוא יקבל 650 אלף אופציות לרכישת מניות החברה ב-30 אגורות למניה על פני חמש שנים, זאת בעוד שמחיר מניית יונט קרדיט בבורסה עומד על 28 שקל. שווי חבילת האופציות מסתכם ב-18 מיליון שקל. הבשלת האופציות, שיקנו לכחלון עד 10% מהחברה, כפופה להיקף תיק האשראי.
את חבילת השכר אישרו בעלי מניות המיעוט. לפי חוק החברות, בכל הנוגע לתגמול יש צורך ברוב מקרב בעלי מניות אלו על מנת לאשר חבילות שכר לבכירים.
תנאי התגמול של כחלון חורגים ממדיניות התגמול של יונט קרדיט. רכיב התגמול הקבוע חורג ב-50 אלף שקל לשנה, ותקופת ההבשלה של האופציות שנקבעה לכחלון חורגת בשנתיים מהמדיניות בחברה. שווי האופציות לשנה גבוה ב-270% מעלות השכר המוצעת - כאשר החברה קבעה תקרה של 150%.
הביקורת שהתעוררה בעקבות חבילת התגמול נוגעת לחוק שכר הבכירים במערכת הפיננסית, שעליו חתם כחלון כשהיה שר אוצר. החוק מגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית לתקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה או פי 35 מהשכר הנמוך בתאגיד הפיננסי.
יונט קרדיט היא מהחברות הקטנות בענף האשראי החוץ בנקאי והיא נסחרת בשווי של 158 מיליון שקל בלבד. לשם השוואה, עלות שכרו של ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר - החברה בעלת שווי השוק הגבוה בתחום - עמדה על 1.85 מיליון שקל ב-2020.
את הרבעון הראשון של השנה חתמה יונט בהכנסות של 6.7 מיליון שקל, פי שניים בהשוואה לתקופה המקבילה, והפסד של 1.3 מיליון שקל - גבוה במיליון שקל מההפסד ברבעון הראשון של 2020.
