"המדינה שכחה את הפריפריה 50 שנה ועכשיו היא שוב מפספסת אותה לעוד 50 שנה. במקום לטפל בהתחדשות עירונית במרכזי הערים, היא בונה שכונות חדשות לידן". כך אמר יאיר עיני, מנכ"ל חברת אפיקי הירדן, בוועידת הנדל"ן של לשכת שמאי המקרקעין בטבריה. בפאנל בנושא "פינוי בינוי בפריפריה - כלכלי ואפשרי?", הוא הודה כי "קידום התחדשות עירונית בפריפריה הוא מורכב, ולכן הפתרון הוא שהמדינה תכניס את היד לכיס או שתעשה שימוש בקרקע משלימה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עיני תיאר כיצד במהלך תכנון פרויקט התחדשות עירונית בקריית גת גילה, לדבריו, כי "גילינו שלקבל קרקע משלימה מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) זאת פנטזיה שלא תתממש - אז קנינו קרקע לבד והצלחנו לקדם פרויקט ראשון בעיר, שבו פינינו כ-60 דיירים ובנינו 400 יחידות דיור, תוך שימוש בקרקע המשלימה. מרגע שהעירייה ומוסדות התכנון הבינו את החזון הם נרתמו, והתוכנית אושרה תוך שבעה חודשים והיתר בנייה קיבלנו בתוך שמונה חודשים והיום רוב הפרויקט כבר מאוכלס".
לדבריו, "בעקבות הפרויקט הראשון, העירייה פנתה אלינו בבקשה שנקדם פרויקט נוסף בכניסה לעיר, וסוכם שנקבל קרקע משלימה מרמ"י. אבל תוך כדי הדיונים ראינו שרמ"י שיווקה את הקרקע כמכרז לכל המרבה במחיר. אמרו לנו שכחלון (שר האוצר לשעבר - ה.צ) נלחץ כי הוא חייב לשווק קרקעות. אז התמודדנו על הקרקע וקנינו אותה במחיר פי חמישה מהסיכום הראשוני. אבל לרמ"י זה לא הספיק, אחרי שהבינו שקנינו את הקרקע כקרקע משלימה לצורך קידום הפרויקט, דרשו מאיתנו עוד 60 מיליון שקל".
עיני הוסיף: "בלי התערבות של ראש העיר שהבהיר כי יעצור את הבנייה, הם לא היו מוותרים לנו. לאחר רכישת הקרקע התוכנית נכנסה לותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, שמאשרת תוכניות גדולות רחבות היקף - ה.צ), והצלחנו לקדם תוכנית של 2,000 יחידות דיור על בסיס 372 דירות של המפונים ועוד 490 דירות שלנו. אם יזמים יחכו לרשות שום דבר לא יקרה. המדינה מסתכלת על עצמה כיזם וחושבת על כסף במקום לדאוג לאזרחים. היא איבדה את הדרך".
"ההתחדשות העירונית בפריפריה מקרטעת"
עו"ד זיו כספי, שותף מייסד במשרד עוה"ד גינדי כספי שות', ציין כי הפתרון של קרקע משלימה מחויב במציאות, ורמ"י חייבת לשנות את ההתייחסות לנושא. "למרות שמדברים על נושא הקרקע המשלימה כבר עשור, עד היום לא יושמה אף תוכנית עם קרקע משלימה", אמר.
לדבריו, "בתוכנית שאנחנו מקדמים בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, למשל, ניתן להקצות קרקעות תעשייה סמוכות לפרויקטים, בתוכניות אחרות ניתן לרתום קרקעות חקלאיות, תוך חיוב בעלי הקרקעות להקצות חלק מהן להתחדשות עירונית. הפתרונות קיימים אבל צריך שהממשלה תבין שזאת הדרך לקדם התחדשות עירונית ולהגדלת ההיצע של הדירות", אמר.
ניר מסיקה, לשעבר סמנכ"ל מטה הדיור הלאומי, אמר כי בכל הקשור להתחדשות עירונית בפריפריה המצב מקרטע, וכנראה גם ימשיך, שכן כדי לקדם את התחום הפתרון צריך להיות תקציבי. עם זאת, הבהיר כי אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיצע הדיור בפריפריה גדל. "אנחנו רואים מנופים מהבוקר עד הערב. בסופו של דבר כל מה שהמדינה עשתה בין 2016-2020 הייתה פעילות מאומצת של רמ"י עם משרדי השיכון והאוצר והוועדות המחוזיות להגדיל משמעותית את היצע הדירות באזורים אלה, משום ששם יש למדינה את רוב הקרקע".
"המדינה מסתכלת על החור של הגרוש ומחפשת סיבות למה להגיד לא. צריך להחליף דיסקט, כי אם זה לא יקרה אף פעם לא תהיה התחדשות בפריפריה", הוסיף עו"ד גיל נבו, המלווה פרויקטים בתחום. לדבריו, "אנחנו לא בונים על החלופה לתמ"א כי היא לא תצא לפועל בזמן, אבל ברור לנו שתמ"א 38 על כל צורותיה לא הייתה רלוונטית בפריפריה בגלל ערכי הקרקע".
