האם היבואנים והיצרנים הגדולים בתחום מוצרי החשמל עומדים בחוק פסולת אלקטרונית ודואגים לסביבה? המשרד להגנת הסביבה החל לראשונה בביקורות על ששת היבואנים והיצרנים הגדולים בישראל בתחום מוצרי החשמל: אלקטרה, ברימאג, מיניליין, BSH, ניופאן ותדיראן, במטרה לבדוק את נאותות דיווחיהם לפי חוק פסולת אלקטרונית בדבר הציוד המיובא על ידם, וכן את דיווח התשלומים שהם משלמים עבור איסוף הציוד והמיחזור שלו בסוף חייו, כשהוא הופך לפסולת. מדובר בבדיקה תקדימית בהיקפה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לאחרונה, ביקורת דומה שערך המשרד על דיווחי יצרני ויבואני המשקאות, הראתה אי-עמידה ביעד האיסוף של מכלי המשקה הגדולים, והביאה להטלת דרישת תשלום בסך כ-50 מיליון שקל. רוב סכום הקנס הופחת לאחר ערעורים שהגישו החברות לבית המשפט המחוזי בירושלים והמשרד להגנת הסביבה ערער על החלטה זאת.
6 יצרנים אחראים לכ-45% ממשקל הציוד והסוללות בישראל
הסיבה לבדיקה מול יבואני ויצרני מוצרי החשמל והסוללות, היא העובדה שששת היבואנים והיצרנים אחראים לכ-77 אלף טונות ציוד חשמלי אלקטרוני סוללות ומצברים המהווים כ-45% ממשקל הציוד והסוללות הנמכרים בשנה בישראל.
פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, מנורות וסוללות מהווה פחות מ-3% מסך הפסולת המעורבת בישראל. יחד עם זאת, מדובר בפסולת שיכולה להיות מסוכנת או מזיקה, שכן היא מכילה חומרים מסוכנים כגון כספית וליתיום וכן פולטת גזי חממה.
בחוק נקבע, בין היתר, כי על היצרנים והיבואנים לדווח באמצעות תאגידי המיחזור מ.א.י ואקומיוניטי למשרד להגנת הסביבה על הציוד ששיווקו. לפי המשרד, דיווח לא נכון של יבואן מהווה הפרת החוק הקובע כי מימון מיחזור הפסולת הנוצרת מהציוד שהוא מכניס לישראל מוטלת עליו. באין מימון למיחזור פסולת בצורה סביבתית, הפסולת עלולה להישלח לאתרים לא מורשים, שם היא עלולה להישרף במקום להתמחזר, לפגוע באיכות האוויר ולהרעיל מי תהום במתכות רעילות. יש שלוש חוליות בשרשרת הזאת: תאגיד המיחזור, יבואנים/יצרנים ומשווקים שגם להם יש חובות.
המשרד רשאי להטיל על היבואנים והיצרנים עיצום כספי בגין הפרה. ההפרה נחשבת לעבירה פלילית, שהעונש המרבי הקבוע בחוק עבורה הוא מאסר של שישה חודשים או קנס.
יוצלבו מאגרי מידע שונים כדי לבדוק אי התאמות
לפי גורם בתחום, "יש חברות ציבוריות שמדווחות גם לרשות שוק ההון וגם למשרד להגנת הסביבה. המשרד בודק מאגרי מידע ומשווה ביניהם. אם יש פערים בין הדיווחים שיתגלו בביקורת - החברה תהיה בבעיה.
"לדוגמא: חברה שמוכרת אלף מקררים, אבל לרשות שוק ההון היא דיווחה שמכרה אלפיים מקררים כדי לנפח את המניה ולמשרד להגנת הסביבה היא דיווחה שמכרה 500 מקררים, כדי להפחית את ההוצאות שלה. זאת רק דוגמא היפותטית, אבל למשרד יש נתונים, מאגרים וסטטיסטיקות ואם חברות עברו על החוק, זה יכול להגיע לעונשי מאסר למנהלים".
חוק פסולת אלקטרונית נכנס לתוקף ב-2014. לפי החוק, "המזהם משלם". כלומר, יצרנים ויבואנים של מוצרי חשמל מחויבים לממן את האיסוף והמיחזור של הפסולת שנוצרת מהמוצרים שנמכרים על ידם.
התשלומים בגין הציוד המשווק משולמים לתאגידי מיחזור ייעודיים, שקיבלו הכרה מהמשרד להגנת הסביבה. תאגידים אלו אחראים לביצוע האיסוף והמיחזור תחת פיקוח אגף אחריות יצרן מורחבת במשרד להגנת הסביבה. בכך, האחריות על הטיפול בסוף חיי המוצר מוטלת על מי שייצר אותו או ייבא אותו לארץ.
גם פינוי פסולת מוצרים חשמליים "לבנים" כמו מקררים, מכונות כביסה ותנורים מבתי לקוחות שקנו מוצרים חדשים: ממומן באמצעות התשלומים שמשלמים יצרנים ויבואנים לתאגידי המיחזור.
בעוד שנתיים כל תושבי ישראל יקבלו שירות מתאגידי המיחזור
בתחילת 2019 המשרד חידש את ההכרה בתאגידי המיחזור המורשים מ.א.י ואקומיוניטי וקבע אמות מידה שמטרתן הנגשת אפשרויות לאיסוף הפסולת האלקטרונית מהציבור הרחב. המשרד קבע יעד לפיו בתוך ארבע שנים, כלל תושבי ישראל יקבלו שירות מתאגידי המיחזור עבור פסולת האלקטרונית שברשותם.
מהמשרד נמסר גם כי הוא "קורא לציבור למסור את פסולת הסוללות שברשותו בכל עסק שמוכר סוללות ולפנות ציוד חשמלי ואלקטרוני ישן מביתו לבית העסק שממנו רכש מוצר חדש דומה ללא עלות, או להשליכו".
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל מסרה: "כחלק מהסדרת שוק מיחזור הפסולת החשמלית והאלקטרונית, אנו מצפים מיבואני הציוד ליישם את החוק ככתבו וכלשונו, לדווח באופן מיטבי על כלל הציוד שנכלל בחוק המשווק בישראל על ידם, וכן לשלם עליו עלמנת לאסוף אותו ולמחזר אותו בסוף חייו. אנחנו כאן כדי לוודא שאכן המזהם ישלם".
מ.א.י, תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל, מסר בתגובה: "אנו מודעים ומכירים את הליכי הביקורת אותם עורך המשרד להגנת הסביבה, ומשוכנעים כי הבדיקות היסודיות אותם עורך אגף אחריות יצרן מורחבת לא ימצאו דופי בפעילותם של היבואנים והיצרנים המקבלים שירותים ממ.א.י. זאת לאור ההתנהלות המקצועית של מ.א.י בהיבטים משפטיים ורגולטוריים בהתאם להוראות החוק, ולאור הסיוע אותו מעניקה החברה ליבואנים וליצרנים לעמוד בדרישות החקיקה הסביבתית המחמירה של החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני חשמלי ובסוללות".
ממיניליין נמסר בתגובה: "אנו פועלים בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועומדים בהוראת חוק הפסולת האלקטרונית".
