אם זה נראה כמו נתח בשר והטעם כמו סטייק עסיסי, זה בוודאות בשר? לא בהכרח. אם תשאלו את היזם עמוס גולן, שייסד וממנכ"ל את חברת צ'אנק פודס שמפתחת תחליפי בשר בצורת נתחים שלמים - תיענו בשלילה מוחלטת. "יש הרבה תחליפי בשר בישראל ובעולם", הוא מסביר, "ברובם הגדול הם באים כתחליף לבשר טחון, המבורגר, או נקניקיות. בישראל אין תחליף לבשר שנראה כמו נתח שלם, וגם בעולם כולו יש מעט חברות שמתמחות בתחליפים לנתחים שלמים. החברה שלנו מפתחת את המוצר שיוכיח שלא כל מה שנראה כמו נתח של בשר - הוא באמת בשר". ואם מחפשים הוכחה לאמון שניתן לחברה שלו ולמוצר עצמו, הרי שמשקיעים (מארה"ב) השקיעו בחברה כבר כשני מיליון דולר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שוק תחליפי הבשר, בישראל ובעולם, רותח בשנים האחרונות. עוד מדינות ועוד אוכלוסיות בוחרות להפחית את צריכת הבשר ולעבור לתזונה צמחונית, גם בעקבות טרנד הבריאות וגם בשל הרצון לשמירה על איכות הסביבה. זה נכון לגבי ארה"ב, סין, שעוד לפני הקורונה גיבשה תוכנית להקטנת צריכת הבשר של תושביה כמעט ב-50%, וישראל, שמדי שנה צומחות בה מכירות תחליפי הבשר בעשרות אחוזים, ותעשיית הפודטק בה מתפתחת בצעדים גדולים.
לפי מקורות בינלאומיים שונים, שוק תחליפי הבשר גילגל ב-2020 מחזור של 14 מיליארד דולר, שמהווה כ-1% משוק הבשר הכולל. ההערכה היא שב-2029 הוא כבר יגלגל 140 מיליארד דולר, מה שיהווה 10% משוק הבשר הכולל. הרצון לצרוך תחליפי בשר כבר מזמן אינו עוד שיגעון חולף וטרנד של "תמהונים", אלא מענה לצורך אמיתי של אוכלוסייה הולכת וגדלה. פועל יוצא של זה הוא שהתחום קורץ לחברות סטארט-אפ, שמבינות את הפוטנציאל העסקי הגדול שבו. שם המשחק בתחום הוא מי יצליח לייצר תחליף בשר שהוא הכי קרוב לדבר האמיתי: עסיסי וטעים. בין האתגרים שעומדים לפני היזמים בתחום נמצא הרצון ליצירת מרקמים תואמי בשר, הארכת חיי מדף ללא תוספת חומרים סינתטיים ומשמרים, ובטיחות מזון. בדיוק למקום הזה נכנסת צ'אנק פודס.
מה מייחד את החברה שלכם בהשוואה לחברות פודטק קיימות?
"הפיתוח והייצור של נתחים שלמים של בשר בקר, כמו סינטה או צלעות", משיב גולן. "אלו יהיו הגביע הקדוש של תחום הבשר האלטרנטיבי, מאחר והם מהווים כ-60% משוק בשר הבקר בארה"ב. פיתוח של מוצרים, המדמים במרקם ובמראה נתחים שלמים כמו סטייק, נחשבים לרוב לקשים ולמורכבים ביותר. לטכנולוגיה ולידע של צ'אנק פודס יש פוטנציאל גדול למלא תפקיד משמעותי בהבאת מוצרים מסוג זה לשוק הצרכני. החברה שלנו התגברה על מגבלות טכנולוגיות של גישות אחרות באמצעות טכנולוגיית פרמנטציה ייחודית שפיתחנו, המאפשרת לחברה להתמקד בפיתוח חלופות בקר, תוך שימוש ברשימה במרכיבים בריאים ומוכרים, ללא תוספי מזון, מייצבים או שימוש בהנדסה גנטית. נכון שיש תחרות בתחום, כי פרמנטציה על סוגיה השונים מתגלה בשנים האחרונות כאפקטיבית מאוד ליצירת מוצרים דמויי בשר, אבל הטכנולוגיה הספציפית שלנו, והתמקדות בתחום הנתחים השלמים, שמהווים חלק מהקניין הרוחני של החברה, נותנות לנו יתרון יחסי לא מבוטל".
הוא רק בן 33, וכבר הספיק לרשום לעצמו קילומטרז' רב גוני בחייו, שבא לידי ביטוי בתארים השונים שצבר ובהתפתחות המקצועית שלו. את לימודיו התיכוניים העביר בתיכון לאמנויות תלמה ילין במגמה לאמנות חזותית, ולאחר סיום השירות הצבאי שלו ביחידת יפתח, טס ללונדון, שם למד בישול צרפתי בביה"ס לבישול, קורדון בלו. "תמיד בישלתי ארוחות למשפחה, וחשבתי שאני רוצה לעבוד בזה", הוא מחייך. "לאחר שסיימתי את הלימודים בלונדון חזרתי לישראל, והתחלתי לעבוד במסעדות. אחת החוויות החזקות שזכורות לי היא מעבודתי ביועזר בן יין, לצידו של שאול עברון ז"ל. לאחר כמה חודשים הבנתי שזה פחות מתאים לי, ואז הפכתי לאסיסטנט של האמנית סיגלית לנדאו".
למה לא ראינו אותך באחת מתוכניות הבישול הטלויזיוניות?
"ניסיתי", הוא צוחק. "הלכתי למיונים של העונה השנייה של משחקי השף, לא עברתי אותם. כנראה שלא הייתי מספיק קוהרנטי לדרישות הסטריאוטיפיות שלהם. אני ממשיך לבשל בבית, למרות שהרבה פחות מפעם, כי אין לי הרבה זמן. אשתי, תימנע, מבשלת הרבה יותר טוב וטעים ממני".
את התואר השני הראשון שלו, במדעים, סיים באוניברסיטת תל אביב, בהתמקדות בכימיה. אלא שאז, לדבריו, הבין שזה לא מה שיספק את היצר היזמי שלו, וטס לארה"ב, שם סיים לימודי תואר שני נוסף באוניברסיטת MIT שבבוסטון, בהתמקדות בממשק שבין אדם למכונה. בתום הלימודים הצטרף כחבר הצעיר ביותר לצוות הניהולי של חטיבת החדשנות הגלובלית של חברת פררו, היצרנית האיטלקית של שוקולד ומוצרי מתיקה, בהם גם ביצי הקינדר וקינדר בואנו. בתפקידו הראשון הוא ליווה פרוייקטים טכנולוגיים בתחומי הביוטכנולוגיה, חקלאות, אריזה ומזון, ועזר להחדיר טכנולוגיות חדשות לפתרון הבעיות האסטרטגיות של החברה. בתפקידו השני ניהל את כל פרוייקטי החדשנות ארוכי הטווח של חטיבת הצעצועים של קינדר בארה"ב, שיופיעו בקולקציות בחמש השנים הבאות. "אני לא יכול לשתף בפרטים, כי הם מסווגים לפררו, וטרם יצאו לשוק", הוא אומר. "כן אומר, שעסקתי בייצור הצעצועים שבביצי הקינדר באמצעות טכנולוגיות מתקדמות בתחומי מדע החומרים, אלקטרוניקה, אופטיקה ולמידת מכונה, במטרה לייצר צעצועים מפתיעים שיגרמו לילדים להנות וללמוד מהם לאורך זמן, כשהמטרה היא להביא את הצעצועים, כמותג משנות ה-60, למאה ה-21".
ואז, לאחר שנתיים, אתה מתחיל להקים את צ'אנק פודס בסלון ביתך שבברוקלין. מה בוער בך?
"במהלך השנתיים בהן עבדתי בפררו, נחשפתי לחומרי גלם מהצומח והתחום סיקרן אותי. הבנתי כמה הרבה אנשים מנסים לשנות את תעשיית המזון, לייצר אוכל. והאמת? אדם הרי אוכל בממוצע שלוש ארוחות ביום, והוא רוצה להרגיש בטוח ונעים עם מה שהוא מכניס לפה, לגוף. מפה מתקיים הרצון לשדרג את התעשייה הזו. חלק מזה הוא למצוא פתרון לתחום הבשר, מתוך הצורך של האנשים ושל התקופה. ביקרתי בסופרים וברשתות מזון, חקרתי את הנושא, ונוכחתי לדעת שאין תחליף צמחוני לנתחים שלמים של בשר - וזה אומר שיש מחסור ושיש צורך. נדלקתי על זה. הבנתי שיש פה אתגר טכנולוגי גדול, ויכולת הפענוח בהקשר זה תהיה הזדמנות גדולה למשקיעים פוטנציאליים. לא עזבתי מיד את פררו, אלא במקביל לעבודה שלי שם פתחתי מעבדה קטנה בסלון הבית שלנו, בעזרת מיכשור שבניתי בעצמי. לאחר שייצרתי את הסטייקים המוצלחים הראשונים, שלחתי אותם למספר משקיעים בארה"ב, והם השקיעו. תביני", הוא מוסיף, "אני הולך על חלומות. גדלתי במשפחה יזמית. כשהבנתי שאני הולך על המיזם הזה בפול טיים עזבתי את פררו וחזרנו לישראל".
"מהילדות נשמתי יזמות בבית הוריי"
כשעמוס אומר משפחה יזמית, הוא מכוון לאביו, דקל גולן, יזם במספר תחומים, בהם קפה ותה, פינטק וטכנולוגיה, ולאחיו, דויד גולן, יזם בתחום הבינה המלאכותית. האח השלישי, מיכאל גולן, הוא מעצב גרפי. הוא גאה לספר שאביו, אותו הוא מכנה "איש עסקים אקזוטי", היה בעצם נגר ומרצה באוניברסיטה, שנכנס לעסקים לאחר שפרש מהקריירות האלו. אגב אביו, שהתמקד בעסקי החוות החקלאיות בדרום אפריקה בהן גידל קפה ותה, הוגדר ב-1999 כבעל החוות החקלאיות הגדול ביותר באזור. אחיו הוא אחד ממייסדי הסטארט-אפ Viz.ai, חברה שמפתחת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי שבץ מוחי, שמאז הקמתה ב-2016 עומד סך ההשקעות בה על כ-150 מיליון דולר. "הוריי הם השראה עבורי, מהבחינה שהם שינו את מסלול חייהם ואת הקריירה שלהם בשלב די מאוחר בחייהם. אמי, נורית, היא מורה לשעבר, שעשתה הסבה לאמנות, וסיימה דוקטורט בתחום בגיל לא צעיר. משחר ילדותי נשמתי בבית יזמות, ואת הידיעה שאף פעם לא מאוחר להתחיל משהו חדש, להגשים חלום ישן".
תגדיר מהו המושג יזמות עבורך.
"זו הסקרנות, זו המחשבה שאפשר. הרעיונות איכשהו מתחברים בראש מתוך התבוננות בסביבה, סקרנות ורצון להבין איך אפשר לפתור בעיות, בעיקר במישור הטכנולוגי. אני מאמין גדול בעשייה, בניסוי וטעייה, יש לי גם נטייה טבעית 'ללכלך את הידיים', לנסות דברים בעצמי ולהבין איך הם עובדים. אני תמיד רוצה עוד דברים, להכיר תחומים חדשים, מודלים אחרים. בבית למדתי והפנמתי שאם חושבים על משהו, שווה לנסות אותו, וככל הנראה זה יצליח. אם לא יצליח, מנסים משהו חדש. ככה ראיתי את אבא שלי, וככה אני רואה את אחי, דוד, ואת אמי. גדלתי עם תחושה שאפשר לקבל החלטה לגבי מה מעניין אותך, ולהפוך את זה למקצוע".
ובכל זאת, איפה מתקיים הפחד מכישלון?
"תמיד קיים חשש, אבל התאווה ללמוד דברים חדשים ולפרוץ קדימה איתם היא תמידית וחזקה ממנו. השילוב של עיצוב, הנדסה, מדע ואמנות, דיסציפלינות שלמזלי הטוב יצא לי להיחשף אליהן ולהתנסות בהן, מאפשר לי לגשת כמעט לכל בעיה, ולהציע לה פיתרון יצירתי מזווית כלשהי".
משפחה עם שלושה יזמים עלולה להיקלע די בקלות למצבים של תחרות.
"אין ממש תחרות בין בני המשפחה שלי, להפך. כולנו תומכים ועוזרים אחד לשני. בתור הבן הצעיר וכמייסד יחיד בסטארט-אפ, אני נעזר בהוריי ובאחיי, כמו גם במנטורים נוספים וברשת הרחבה של חברים וקולגות, כדי לנסות לפתור בעיות ואתגרים כל הזמן".
"ברור שאם המוצר ייכנס לישראל - גם הייצור יהיה פה"
החברה שייסדת מפתחת בישראל, אבל הייצור וההפצה יהיו בארצות הברית. למה?
"תעשיית תחליפי הבשר בארה"ב עוברת שינוי, ויש לה עוד דרך לעשות. הסטטיסטיקות שם מדברות על בין חצי אחוז לאחוז של צורכים בלי בשר, שזה די הרבה בהתחשב בגודל האוכלוסייה. בהשוואה לשוק תחליפי החלב זו רק תחילת הדרך, וזאת לאור הנתונים שמצביעים על 14% מאוכלוסיית ארה"ב שצורכים תחליפי חלב. כלומר, יש גידול מתמיד בגודל האוכלוסייה הצמחונית או הטבעונית, ושוק תחליפי הבשר ימשיך להתפתח ויש לו פוטנציאל עיסקי גדול. בישראל, לעומת ארה"ב, יש קושי רב בשוק המזון בגלל הרגולציה וקשיי ייצור, בהיעדר תשתיות והיעדר מודרניזציה של המיכשור. החקיקה הישראלית קרובה לאירופאית, ומקשה בייצור ושיווק מזונות שונים. גם ההכרח בכשרות עלול להוות בעיה בשיווק ובמכירות".
זה אומר שתייצרו בארה"ב ואז המוצרים יגיעו לישראל כייבוא?
"אני מקווה שאפשר יהיה להתגבר על הקשיים האלו ולא נגיע למקום הזה. ברור לי שאם ניכנס עם המוצר לישראל, גם הייצור יהיה פה. חשוב לי שחלק מהחברה תהיה בישראל, לכן הפיתוח הוא פה. יש בישראל הרבה כישרון וכייף לעבוד עם ישראלים".
עד כמה הנתחים השלמים מהצומח יהיו יקרים לעומת נתחי בשר?
"מראש מדובר במוצרים שהם יחסית יקרים. תחליפי הבשר יקרים כמעט בפי שניים ממוצרי הבשר המקבילים. אם נתח איכותי של אנטריקוט עולה בין 30 ל-35 דולר לק"ג, הרי שהמוצרים עלולים להיות יקרים מאוד. עם זאת, בגלל שיטת הייצור האחרת שלנו, נוכל לפגוש את המחיר בצורה אחרת, והוא לא יהיה ביחס כזה".
מה הלאה?
"ההמשך יגיע, אני מקווה, בתחום התחליפים לדגים. הטכנולוגיה שלנו היא סוג של פלטפורמה שבאמצעותה אפשר יהיה לייצר כמעט כל מוצר. אנחנו בונים עכשיו את התשתית, נבצע טעימות, ואחרי החדירה לשוק האמריקני, שמתוכננת לאמצע 2022, נעבור לדבר הבא, כאמור, תחליפים לדגים ונמשיך הלאה. אני תמיד מתכונן לאתגר ולמיזם הבא".
אגב, אתה עצמך צמחוני או טבעוני?
"לא זה ולא זה", הוא משיב בחיוך. "אני אוכל בשר. הסטארט-אפ הזה שלי לא מגיע ממקום של אידאולוגיה צמחונית, אלא כמענה לצורך קיים. המוצרים שאנחנו מפתחים יחליפו את המוצרים מהחי במקביל להמשך אכילת בשר ע"י אלו המעוניינים בזה. לדעתי ומנסיוני, יש ערך לחוויה התרבותית של מכירת ואכילת בשר".