סערת התקציב: מה ישראל צריכה? צפו בריאיון באולפן ynet עם שלושה כלכלנים בכירים על סוגיית התקציב
(צילום: חגי דקל)
"חודשיים או שלושה לא ישנו משמעותית בהקשר של חוסר הוודאות. עד שלא יהיה חיסון תהיה פה חוסר ודאות גדולה. אפשר להעביר תקציב גם לשנת 2021. אם נצטרך לתקן, תיקנו גם את תקציב 2020". כך טוען הבוקר (ב'), יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בריאיון לאולפן ynet.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שאלת התקציב מסעירה את המערכת הפוליטית והוויכוח המרכזי סובב סביב השאלה איזה תקציב יש להעביר: תקציב חד-שנתי, לחודשים שנותרו בשנה הנוכחית, או תקציב דו-שנתי, שיכלול גם את שנת 2021. שוחחנו עם שלושה מומחים לכלכלה ושמענו את דעתם בנושא.
4 צפייה בגלריה
העימות על התקציב. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ. ישיבת ממשלה
(צילום: רויטרס)
שלמה מעוז, מרצה ופרשן בתחום הכלכלה והפיננסים, טוען כי "צריך לעשות תקציב ראשון ב-2020. בניגוד למה שאנשים חושבים, תקציב זה לא רק כמה הממשלה מוציאה, יש המון דברים בפנים: רפורמות, שינויים, מיסים, גירעון, צפי לגירעון - המון דברים. אי אפשר לעשות תקציב לשנה הבאה כי לא יודעים כלום".
מה הבעיה ללכת על תקציב שהוא שנתי, עם תוספות? הרי כל תקציב פתוח לשינויים
"בעיקרון בשנים האחרון אין הרבה שינויים, בניגוד למה שאתה חושב, רק בתקציב הביטחון. היו פלאטים (קיצוצים רוחביים - א.ש.), אבל אתה צריך להיות דינמי כי אתה לא יודע מה יקרה, לכן זה שנשאר לנו כמה חודשים זה לא אומר כלום.
"צריך לעשות תקציב מינואר עד סוף השנה, ושנה הבאה להתחיל לעבוד על תקציב נוסף כשנהייה יותר חכמים לגבי מתי הקורונה תסתיים, איך חברות התעופה עובדות, תעשיית הבידור... אין לנו מושג, כמה מיסים אני גובה, המון נושאים".
"חוסר הוודאות יישאר גם בשנה הבאה"
יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, דווקא חושב אחרת ממעוז. "חודשיים או שלושה לא ישנו משמעותית בהקשר של חוסר הוודאות. חוסר הוודאות יישאר איתנו גם בתחילת שנה הבאה, עד שלא יהיה חיסון מוכח ועובד תהיה פה חוסר ודאות מאוד גדולה.
"צריך לזכור שבמהלך רגיל של העניינים, בחודש אוגוסט בכל שנה אמורה הממשלה לאשר תקציב לשנה שלאחר מכן. הדבר הכי משמעותי זה שצריך קודם כל תקציב. ההתנהלות ללא תקציב היא התנהלות גרועה מאוד, היא מראה שלממשלה אין בכלל מסגרת, היא פועלת באופן מאוד לא מתוכנן", טוען נווה.
"יום אחד מוסיפים שישה מיליארד שקל למענקים, אחרי זה לביטחון. אין פה מסגרת וההתנהלות היא מאוד בעייתית, היא מייצרת התנהלות ממשלתית לא הגיונית, אין פה בכלל דיון בסדרי עדיפויות, ולכן צריך להעביר תקציב. להערכתי, גם אם הוא לא יהיה מדויק, אפשר כבר עכשיו להעביר תקציב גם לשנת 2021. אם נצטרך לתקן, תיקנו גם את תקציב 2020, בהתחשב בעובדה שהתקציב הזה אושר עוד איפשהו ב-2018".
נווה מוסיף כי "בכל מקרה, צריך להוציא את העניין הפוליטי מתוך התקציב, הוא לא רלוונטי בהקשר הזה. הוא אולי רלוונטי לפוליטיקאים, אבל הוא עושה נזק גדול מאוד למשק. צריך להוציא את הדיון הפוליטי ולהעביר את התקציב ככל האפשר מהר כדי שתהיה למדינה מסגרת תקציבית מאושרת וברורה".
"ישראל צריכה תוכנית חומש"
פרופ' דן בן דוד, כלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מסכים עם נווה: "הסיפור הזה לא הולך להסתיים בשנה הזו. זה הדבר היחיד שהוא ודאי. מי שמתעקש על תקציב של ארבעה חודשים לא רואה את השנה הבאה ממטר כנראה, וכנראה גם לא רואה אותנו ממטר".
פרופ' בן דוד טוען כי מה שמדינת ישראל זקוקה לו יותר מתקציב דו-שנתי הוא תכנון ארוך טווח. "יכולנו להתכונן לתקציב של השנה כבר מאפריל, שידענו שהמצב לא הולך להסתדר השנה וגם לא בשנה הבאה, כל עוד אין פה חיסון. המשבר הכלכלי שמתפתח כאן הוא אחד החמורים, אם לא החמור ביותר שהיה לנו מתקופת הצנע. הנפגעים העיקריים הם בעיקר אלו בעלי רמות ההשכלה הנמוכות יותר, ולכן ההוצאות שאנחנו מדברים עליהן הולכות להיות אדירות, וזה יחייב אותנו כבר עכשיו להתחיל לדבר על סדר עדיפויות שמסתכל בראייה ממלכתית, כי הסיפור הזה הולך להיות כל כך יקר.
"אנחנו מסתכלים כל הזמן על ההווה, אבל אנחנו למעשה על תוואי ארוך טווח שהוא לא בר קיימא, כלומר הפער בתוצר לשעת עבודה בין המדינות המובילות לישראל, הפער הזה גדל יותר מפי שלושה מאז אמצע שנות ה-70, רמת החינוך בישראל היא הנמוכה בעולם המפותח", מוסיף פרופ' בן דוד.
"אני רוצה תוכנית חומש. לא רק ארבעה חודשים או שנה וחצי. כל הרעיון של תקציב לשלושה חודשים הוא מופרך לחלוטין. אנחנו צריכים להבין עכשיו איך עושים תפנית למדינה שלמה ממסלול של עשרות שנים למסלול חדש שיציל את העתיד שלנו, זה משבר שלא הכרנו מאז קום המדינה, זו גם הזדמנות לעשות שינויים מרחיקי לכת אבל חייבים להתארגן ולתכנן ופה אני לא רואה את זה. אנחנו מרגישים פה מכונת פינג פונג".
"כל יום מחליטים על הוצאה אחרת"
מעוז טוען כי פרופ' בן דוד צודק בכך שיש צורך בתוכנית ארוכת טווח, אולם אין למדינה יכולת לקיים אותה בתוך מספר חודשים ולכן יש צורך להעביר קודם כל תקציב לשנת 2020. "צריך הכשרה מקצועית, אבל אני לא יכול להכין את זה בתוך כמה חודשים.
"אני חייב לשבת ולדעת איך אני מעלה את הפריון, איך אני מחזיר את הכבוד לפריפריה לעומת המרכז, אני לא יכול לעשות את זה עכשיו. לכן אני אגמור את התקציב שהיה, ואז אני אעשה תוכנית מהפכנית. יש פה משבר אדיר וצריך לדעת מאיפה אני גובה מיסים וממי אני גובה מיסים. הרי ב-2021 אני צריך להעלות מיסים אחרת יהיה פה קטסטרופה".
נווה מוסיף וטוען כי "התוכניות קיימות. אני לא חושב שיש בעיה כזאת במשרד האוצר. יש הרבה תוכניות, רק צריך לבצע אותן. הבעיה המרכזית היא שהמציאות הפוליטית היא כזאת שאין פה ממשלה יציבה, היא לא יכולה להעביר אפילו רפורמה קטנה וללא מסגרת, ההתנהלות היא מופקרת לחלוטין ללא מחשבה קדימה.
"שלמה מעוז אמר בצדק, שבשלב כלשהו נצטרך לממן את ההוצאות האלה, אבל כשכל יום מחליטים על הוצאה אחרת, ללא מסגרת, אנחנו נמצא את עצמנו בסוף בפני שוקת שבורה. מה שצריך לעשות, כולם פחות או יותר יודעים. אפשר לרוץ עם זה קדימה, השאלה אם יש פה מציאות פוליטית שתאפשר להעביר צעדים שהם לפעמים לא פופולריים אבל הכרחיים כדי להוציא את המשק מהמיתון החמור שבו הוא נמצא".
