תזכורת: העצמאיים זועמים על המענקים לאזרחים
(צילום: ניצן דרור)
מתקשים להחזיר חובות. המשבר הכלכלי שגרמה הקורונה מתורגם למספרים, והם מפחידים. ביוני היה זינוק של 75% במספר בקשות פשיטות הרגל (בקשות חדלות פירעון) שהוגשו לעומת מספרן ביוני 2019. ביוני 2020 הוגשו 2,038 בקשות לעומת 1,165 בקשות ביוני 2019. כך עולה מנתונים בלעדיים של הממונה על חדלות פירעון (הכנ"ר) במשרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקבי, שמפורסמים לראשונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אספנו נתונים מכל המקורות הכלכליים האפשריים (למשל בנק ישראל, מרכז המידע של כנסת ונתוני שירות התעסוקה), וכשמנתחים את הנתונים מבינים שגם אם לא כולם יגיעו לקריסה, וגם אם יהיה סיוע ממשלתי שיחזיק את האנשים עם הראש מעל למים, אי אפשר יהיה להתחמק מעלייה בהיקף הבקשות לחדלות פירעון, וכנראה שגם בהיקפים מאוד מאוד גדולים של עשרות אחוזים, אני מקווה שלא במאות אחוזים", אמרה עו"ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית (הממונה על חדלות פירעון).
בכנ"ר טרם פילחו את פרופיל העסקים שמהם מגיעים מבקשי בקשות פשיטות הרגל. בנוגע לפירוקים של חברות, נמסר כי אין עלייה במספר הפירוקים, אבל יש שינוי בתמהיל: פי שלושה יותר מסעדות ביוני 2020 בהשוואה ליוני 2019. "אנחנו מעריכים עלייה משמעותית במספר הבקשות לפשיטות רגל ופירוקים, בעיקר בתחומים המרכזיים שנפגעים במשבר: מסעדות, תיירות, אירועים וכיוצא באלה", אמרה יעקבי.
לא רק קורונה
מלבד משבר הקורונה, דבר נוסף שדחף לעלייה במספר הבקשות לחדלות פירעון הוא כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש ושיקום כלכלי בספטמבר 2019. החוק החדש, שהחליף את פקודת פשיטת הרגל, שם דגש על שיקום החייב, ולא על ענישתו, ומסייע לו להגיע להסדר עם נושיו ולצאת לדרך חדשה.
מנתוני הכנ"ר, שמפורסמים לראשונה, עולה כי ברבעון הראשון של 2019 הוגשו 4,401 בקשות פשיטות רגל, וברבעון הראשון השנה (לפני פרוץ הקורונה ולאחר שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקף) הוגשו 6,286 בקשות. כלומר חלה עלייה של 42% במספר בקשות פשיטת הרגל. "זה נתון דרמטי", ציינה יעקבי.
צפיתם את העלייה הגדולה הזו במספר הבקשות?
"לא בסדרי הגודל האלה. שלושה חודשים אחרי כניסת החוק לתוקף החלה עלייה די משמעותית בכמות הבקשות שהתקשינו להתמודד איתה עד שהחלו להיווצר פיגורים ואפילו משמעותיים. כשזה קרה נכנסו מיד למצב חירום, של גיוס עובדים מתוך המערכת מתחומים אחרים כדי לתת יד לסיוע בפתיחת תיקים. הגדלנו את מספר העובדים שעוסקים בתחום הזה, ובתקופת הקורונה, כשנאלצנו לשלוח עובדים לחופשה כפויה, את היחידה שעוסקת בבדיקת הבקשות ומתן הצווים השארנו בתפוקה של 100% ואכן התגברנו על הגיבנת".
איך אתם נערכים לעלייה במספר הבקשות לפשיטות רגל בשל הקורונה?
"כיום חייב יכול לבחור בחוק בשני מסלולים: הוא יכול להגיד, 'אני נכנס לעולם חדלות הפירעון ומגיש בקשה לצו פתיחת הליכים', ובכל שלב הוא יכול להציע הסדר. החייב נדרש לשלם כל חודש לקופה לנושיו וממונה לו בעל תפקיד שמפקיע את השליטה בניהול העסק שלו. מנגד, יש לחייב הגנה של הקפאת הליכים. כלומר נושיו לא יכולים לפתוח הליכים משפטיים נגדו. לעומת זאת, החייב יכול להגיע להסדר בלי צו הקפאת הליכים, ואז הוא נדרש לדבר עם נושיו ולא מקבל הגנה של צו הקפאת הליכים נגדו. התיקון לחוק אומר: ניתן לך אותה הגנה של אי-פתיחת הליכים משפטיים נגדך עם הצעת הסדר ונבוא בדברים עם הנושים כדי להגיע להסדר חוב בלי שתצטרך לשלם את המחיר של הפקעת השליטה בניהול העסקים ובלי צו פתיחת הליכים שיש לו השפעות ארוכות טווח על החייב. כלומר, החייב יקבל את ההגנה לזמן ההתארגנות וכדי לנסות להביא את הנושים להסכמות".
מהי המלצתך, בעיקר כעת, למי ששוקל להגיש בקשה לפשיטת רגל?
"הייתי ממליצה לחייבים לראות אם הליך פשיטת הרגל הכרחי ואי-אפשר להתמודד עם החובות בדרך אחרת. לנסות להגיע להסדר עם הנושים בעיקר עכשיו, כשבימי הקורונה מתוכנן כלי חדש שמאפשר בדרך טובה יותר, תוך כדי הקפאת הליכים, לגבש הסדר חוב. תמיד עדיף ללכת להסדר".
