האפשרות שב-1 בינואר ייפגעו כל העמיתים של קרנות הפנסיה הוותיקות לא הוסרה והמועד הולך ומתקרב. היום (שלישי) לא התקבלה עדיין כל החלטה בוועדת הכספים להעלאת גיל הפרישה לנשים בדיון שנארך בנושא לראשונה מזה זמן רב. חברי הכנסת דרשו שהחוק יעגן גם דאגה לנשים במקצועות שוחקים וייעול מערכת החינוך לגיל הרך. באוצר לא הביעו לפי שעה הסכמה לכך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, והשרה לשוויון חברתי, מירב כהן, סיכמו על קידום הנושא בכוחות משותפים. יו"ר הוועדה קרא לאוצר: "תנו לנו להגיש הצעת חוק ולצאת לדרך".
הדיון עסק בהעלאה המתוכננת של גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 ואחר כך ל-65 שנים, כאשר הזמן דוחק, שכן אי העלאת הגיל כבר מינואר תגרום לפגיעה של יותר מאלף שקלים בפנסיה של 270 אלף גמלאים בקרנות הוותיקות.
במהלך הדיון עלתה תמיכה מקיר לקיר לקידום המהלך של העלאת גיל הפרישה לנשים, לצד הבטחת רווחת נשים העובדות במקצועות שוחקים, שהעלאת גיל הפרישה צפויה לפגוע בהן, וכן תוך ייעול מערכת החינוך לגיל הרך, על מנת למנוע פגיעה בהתקדמות המקצועית של נשים בתחילת דרכן.
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, הציגה את עמדתה במהלך הדיון: "בחודשים האחרונים עשינו סבב של פגישות ודיונים ארוכים מאד עם כל ארגוני הנשים המובילים ובנינו מתווה שאנחנו מאמינות שאם יתממש יכול להוות הזדמנות. ההצעה עומדת על שתי רגליים: אחת, לסייע לאותן נשים במקצועות שוחקים, שנפלטו משוק התעסוקה. הרגל השנייה עוסקת בכך שאנחנו רוצות להגיע לגיל הפרישה חזקות יותר.
"אנחנו מבקשות לעשות רפורמה אחת של העלאת גיל הפרישה ולכרוך אותה עם רפורמה אחרת של החינוך לגיל הרך. הנתונים מלמדים שיש ממש קנס אימהות. ברגע שהתינוק נולד השכר הולך ויורד, וחוזר לעלות בגיל שלוש. מהלך נוסף שיכול לסייע לנשים להשתלב הוא חופשת לידה גם לאבות. כיום אישה שמגיעה לראיון עבודה נחשבת עובדת מסוכנת. אם נחלק את הנטל בין גבר ואישה בצורה שוויונית יותר, שינוי כללי המשחק יובילו לכך שנשים יצליחו טוב יותר".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר כי "ראינו שעמדת חברי הוועדה, כלומר עמדת כל הסיעות בכנסת, היא שצריך להעלות את גיל הפרישה ולתת תנאים לנשים שתפגענה. אני תומך לחלוטין בנושא הגיל הרך, שהוא חלק מהתוכנית הזאת. הוא לא יכול להופיע בחוק שהצגנו כבר לפני שנים אבל אנחנו תומכים בו.
"ננסה להביא את החוק. אנחנו לא רוצים עימות אלא הסכמות. הכנו חוק שמכסה את הכל. באוצר יודעים בדיוק מה הבעיות. דיברנו על כל הסעיפים האלה, עכשיו זו רק שאלה של החלטה - אם נותנים לנשים במקצועות שוחקים סכום כזה או סכום אחר. המהלך יעלה הרבה, אבל בהמשך מדינת ישראל תקבל כסף למשך עשרות שנים, כולל קרנות הפנסיה שירוויחו, והרווח הוא עצום".
בהמשך פנה יו"ר הוועדה לנציג משרד האוצר, והציע כי הוועדה תגיש הצעת חוק פרטית, לצד הצעת חוק של המשרד לשוויון חברתי, כאשר כל התקדמות בחקיקה תיעשה רק בשיתוף פעולה ובהסכמת האוצר. "אם לא יעבור הליך חקיקה כלשהוא, לא נתקדם לשום מקום. אנחנו במצב פוליטי קשה ומורכב. העלות לדבריכם היא שני מיליארד שקל, לדעתנו הרבה פחות. היו לכם ארבע שנים לקיים דיון, זה ייקח עוד שנה ואני לא יודע איפה נהיה אז. לכן אני רוצה תשובה, האם אתם מסכימים שנעביר את ההצעה הזאת בקריאה טרומית ונקיים דיון מקצועי?".
יובל טלר, רכז פיננסים באגף התקציבים, השיב: "התבקשנו על ידי השר לבחון ולהציג בפניו את הדברים, ולנסות לאבחן מי האוכלוסיות המושפעות, כדי לאפשר פתרון מותאם יותר עבורן, גם באופן ייעודי לתקופת הקורונה. אנחנו בשולחן עגול שבו אנחנו מתייעצים. השר עצמו ביקש לשמוע חלק גדול מהדעות, בחלקן עלה גם נושא הפיצוי. אנחנו יודעים להתקדם גם בלי הצעה שמונחת על השולחן".
ח"כ גפני: "משרד האוצר יודע שהעלאת גיל הפרישה לנשים תחייב אותו בהוצאה כספית, ולמרות שזה רווח עצום לשנים הם לא רוצים להוציא הרבה כסף במשמרת שלהם ולכן דוחים את ההחלטה. זה היה בפעם הקודמת, וזה קורה גם עכשיו. הרי לא יהיה אחד או אחת מחברי הכנסת שיצביעו בעד דבר כזה ללא התחשבות בנשים החלשות. המשרד לא יוכל להתקדם בלי הוועדה ולהיפך, הפסדנו הרבה מאוד כסף בשל הדחייה הזו, אני קורא לכם להיענות להצעה".
