משבר הקורונה הבליט את החוזקות של בית הספר, כמי שמספק את כל הצרכים של הילדים: הלימודיים, החברתיים והרגשיים. והנה, דווקא כששירותים אלה הפכו נחוצים יותר - הם הופסקו כמעט לחלוטין בשל המגבלות שהציב הנגיף.
מערכת החינוך בהקשר זה, נזקקה לחשיבה מחודשת, לא רק איך ללמוד בעידן הקורונה, אלא גם איך ללמד!
כך יצא שב־1 בספטמבר, רוב התלמידים מכיתות ה'-י"ב, לא יגיעו ללמוד בבית הספר, אלא ייאלצו לפתוח את שנת הלימודים החדשה דרך הזום.
מדובר במפגש כיתה וירטואלי באמצעות וידאו, המאפשר לשותפים בו: מורים ותלמידים כאחד, לדבר, לשמוע ולראות האחד את השני. אבל בעיקר מאפשר למורים לקיים שיעור, תוך כדי כתיבה על לוח מקוון, הצגת המידע ומתן שיעורי בית. בשיטת לימוד זאת, התלמידים שרואים את הכיתה על מסך מפוצל, יכולים להשתתף בשיעור באופן פעיל, להצביע, לקבל את רשות הדיבור וגם להיבחן.
נשמע כמו חוויית לימודים פנטסטית? תלוי את מי שואלים. מבחינת משרד החינוך, מדובר במודל מצוין. אלא שבפועל, מתברר שרוב המורים בארץ לא הוכשרו ללמידה מרחוק, של־20% מהתלמידים בארץ אין מחשבים או חיבור לאינטרנט שיאפשר להם להשתתף בלימודים, ושרק בשליש מבתי הספר בארץ, הותקנו תשתיות אינטרנט ומחשבים שיאפשרו למורים לשלב תכנים דיגיטליים במהלך הלימוד בכיתות.
התלמידים לא מתלהבים: "בהתחלה זאת הייתה ממש חוויה ללמוד בזום", מספר אורן שעולה לכיתה ו'. "זה משהו חדש. יושבים בבית. מדליקים את המחשב ורואים את המורה והחברים מרחוק. התלהבתי, כי היה לי משעמם בסגר. אבל לאט לאט זה התחיל להרגיש לא נעים. האחים הקטנים שלי עושים רעש בבית, לא שומעים טוב את מה שהמורה אומרת, וגם קשה לי ללמוד ככה ובלי החברים שלי". ואורן צודק. מחקרים מראים כי הרגשת הבידוד והריחוק מהעולם החברתי, תורמת לפגיעה בהצלחה בלימודים.
"אצלנו בבית יש רק טבלט ומחשב, אבל אנחנו ארבעה אחים", מוסיפה לירז תלמידת כיתה ו'. "אין לנו אינטרנט שמחזיק את כל זה ותמיד יש ויכוחים אצלנו מי יהיה ראשון ולפעמים גם אמא צריכה את המחשב". גם לירז צודקת, כיוון שבהיעדר חיבור אינטרנט יציב, או ללא מחשבים בביתם - וכן, גם משפחות מבוססות לא תמיד יכולות להרשות לעצמן מחשב לכל ילד - לא ברור כיצד משרד החינוך יספק את המענה לכל אותם התלמידים.
ומה עם המורים? "האמת? הלמידה בזום מעייפת יותר מלימודים פרונטליים", קובלת גם ד,' מורה בבית ספר יסודי גדול במרכז הארץ.
- תסבירי מדוע?
“כשאני מול כיתה, יש לי שליטה על מה שקורה בחדר ועל ההתנהגות של כל תלמיד. אם הוא מפריע, אני מעירה לו פעם אחת ואז מוציאה אותו החוצה - או לחדר המנהלת. פה אין לי שום סנקציה. הוא יכול לצאת מהחדר, לשכב במיטה בזמן השיעור או ללכת לצפות בטלוויזיה. בזום קשה להשגיח על כולם או לתת את אותה תשומת לב ויחס. חסר המבט הקרוב, השיח האישי, המגע. וקשה לשמור על המשמעת”.
- ואיך התלמידים שלך מקבלים את עניין הלמידה בזום?
“לא קל להם. יש הרבה ילדים שלא בנויים ללמידה מרחוק. זה לא בית ספר שהם חייבים לקום בשעה קבועה, להתלבש ולצאת כדי לא לאחר לשיעור. הכל קורה בבית ואין הפרדה. יש כאלה שמתקשים לקום, צריך המון משמעת בבית כדי שזה יקרה ולא בכל הבתים יש כזאת. ישנם ילדים עם בעיות קשב וריכוז, כאלה שסולדים ממסכים וגם ככה קשה להם לשבת בכיתה - אז ללמוד שעות ארוכות מול מחשב? זה לא מתאים. ילד כזה עלול לאבד את העניין בלימודים".
ואכן, בהקשר זה, מחקרים מצביעים על כך שאחוז הנשירה של תלמידים במוסדות שבהם מתקיימת למידה מרחוק, הוא גדול יותר מאשר באלה שמשתמשים בלמידה המסורתית.
"מדובר לדעתי בהחלטה אומללה ולא שוויונית", אומר גם ס', מורה לתלמידים בכיתה ה'. "היא לא לוקחת בחשבון את העובדה שלמשפחות רבות אין בכלל מחשב פנוי, ומה יעשו הורים עם משפחות ברוכות ילדים שאין לכל אחד מהם מחשב? או שהדירה שלהם קטנה? יקנו להם מחשבים? יבנו להם עוד חדרים? ומה יעשו ילדים שההורים שלהם עובדים ולא יוכלו לשבת איתם ולדאוג שהם אכן לומדים, או לטפל בתקלות תפעול ולינקים שבורים וטיפול שוטף? כל העסק הזה בנוי בצורה רשלנית".
אין כבר דרך חזרה
יש הרבה הסגות והתלבטויות - אז אם זה כל כך רע, מה בכל זאת טוב בלמידה בזום? מצדדי השיטה, טוענים להגנתה כי הלמידה דרך הזום היא בריאה יותר - ובעיקר לצוות המורים. היא גם זמינה יותר - כיוון שהיא מתאפשרת בכל מקום, זמן ומכל מכשיר מדיה. ילד לא חייב להפסיד חופשה משפחתית ולהיעדר מבית הספר. הוא יכול לבלות עם ההורים שלו בבית מלון בכל מקום, ולהשתתף בשיעור. הלמידה מרחוק היא גם חסכונית יותר - אם מתייחסים לסך שעות ההוראה ולהפעלת כיתות הלימוד, והיא גם מאפשרת ריבוי משתתפים בשיעור.
לדברי אותם גורמים במערכת החינוך, בשיטת לימוד מרחוק לא צריך להשקיע הרבה כסף במבנה, תשלומי מים, חשמל וחיבור לאינטרנט, ואפשר גם לחסוך כסף על תחבורה. הלמידה מהירה ויעילה יותר למורים ולתלמידים - כי לא צריך לבזבז זמן על נסיעה לכיתה באופן פיזי, והיא גם מאפשרת למידה בקצב עצמי. ניתן להקליט את השיעור ולשנן אותו שוב בבית.
אחרים מוסיפים כי בשיטת הקפסולות למשל, אשר מפצלת את התלמידים לכיתות קטנות - צריך להיעזר ביותר כוח אדם, כמו כן צריך לצמצם את השימוש בתאי השירותים בבית הספר לפי כיתות - כדי למנוע הדבקה, הילדים נאלצים לשבת עם המסכות במשך שעות ארוכות בחום בכיתה, אין אפשרות להדליק מזגנים בשל החשש להידבק בנגיף וגם המורים עצמם נמצאים בסכנת הדבקה.
מה עושים? מסתגלים.
