בשיתוף בנק הפועלים
קפה, מאפה וסוקולנט: הכירו את מייקרס קפה
צלם: ירון שרון, במאי: אסף קוזין, מפיקה: אולגה רזניק, תחקיר: עומר חמווי, עורך: גיא פוקס
שם העסק: מייקרס קפה
תחום הפעילות: בית קפה, משתלה ומרכז אירועים קהילתי
היזמת: שלי בשור (35) מתל אביב
שנת הקמה: 2018
בלב תל אביב הלבנה, ברחוב מזא"ה הציורי הזולג לאלנבי הסואן, נמצא בית קפה קטן שכל מי שעובר לידו לא יכול שלא להציץ פנימה בסקרנות. המקום טובל בעציצים ובצמחים מהרצפה ועד התקרה, עד שבקושי אפשר לראות אנשים. אין יום שעוברי אורח, שלא מכירים את המייקרס, נכנסים פנימה ושואלים את העובדים "מה זה המקום הזה"?
מייקרס החל את דרכו לפני שלוש שנים בתור משתלה. היא הוקמה על חורבותיה של מסעדת אנשי חב"ד על ידי היזם הקולינרי שי קימיאגר והגנן רן לוטן. המעצבת שלי בשור, היום בעלת המקום, הייתה באותה תקופה בצומת דרכים אחרי שעזבה את משרד האדריכלים בו עבדה. שני השותפים פנו אליה לייעוץ אדריכלי, היא נדלקה על המקום והחליטה להישאר. "כשהגעתי לכאן דמיינתי ספריית עציצים עם סולם כמו הספרייה של בל מהיפה והחיה", היא מספרת על החזון העיצובי שלה, ועל מה שהפך לגולת הכותרת של המייקרס – קיר בצבע ירוק טורקיז עמוס בעציצים ופוטוגני להפליא.
בשור ושותפיה שיפצו במו ידיהם את המקום במשך חודשיים וחצי. "הקונספט היה שאנחנו בונים הכל בעצמנו. אני עשיתי שפכטל, צבע וטיח, רן עשה עץ ומסגרות ושי - אינסטלציה חשמל ועץ. חוץ מהוויטרינה והמזגן, כל העבודה פה היא שלנו".
כשהמייקרס נפתח, בשור הבינה שלמקום יש פוטנציאל להיות לא רק משתלה, אלא גם בית קפה. "ומיד לאחר מכן הצעתי שנעשה סדנאות גינון בערבים. אחר כך הגיעו גם ההופעות בימי חמישי בערב. זה מקום וורסטילי. כל פעם שיש כאן סדנא או הופעה, המקום נראה אחרת לגמרי".
הקורונה תפסה את המייקרס בתקופה טובה של פריחה, תרתי משמע. "שבוע לפני שהקורונה הגיעה לארץ, הייתי בהודו ובבנגקוק", מספרת בשור. "ראיתי שם את הפאניקה וכשחזרתי לארץ, הזהרתי את החברים שמשהו מטורף קורה ושצריך להיערך. כמובן שכולם צחקו עליי. כשזה הפך לממשי ונכנסנו לסגר הראשון, החלטנו למכור ולהיפטר מהכל עד יעבור זעם. לא יכולנו להשאיר פה את הצמחים".
מכירת החיסול הבהולה הייתה הצלחה מסחררת. "היה פה טירוף. אחרי שלושה ימים כל הליין חוסל". למרות החשש מפני העתיד הלא נודע, המכירה המוצלחת הכריעה: המייקרס ימשיך לפעול. "הגענו לאנשים דרך האינסטגרם והפייסבוק, ועשינו משלוחים. בתקופות שהיה מותר לצאת מעבר למאה מטרים, פתחנו דוכן קטן בחוץ ומכרנו עציצים. הוצאנו עובדים לחל"ת, אבל זו הייתה טעות, כי הייתה המון עבודה".
2 צפייה בגלריה
"אם לא היינו מכילים שלושה בתי עסק בחלל אחד של 40 מ"ר, לא היינו נשארים פה".
(צילום: יובל חן)
טרנד הגינון, שהפך להיט בתקופת הקורונה, הוסיף גם הוא להצלחת העסק. לקוחות חדשים שמעולם לא היו חובבי גינון מושבעים, נכנסו לשיגעון ומצאו במייקרס מקום טוב להתחיל בו. "צמחים הם יצורים חיים והדאגה להם מפתחת יכולות חברתיות, שבקורונה הלכו לאיבוד", מאבחנת בשור את הטרנד. "בתקופת הקורונה הפכנו להיות קהילה חמה. אנשים מגיעים לפה עם המון חששות, כי מעולם לא היה להם צמח, והם ממש רוצים. הם כבר סרקו את הגוגל ועדיין לא מצאו תשובה. יש לנו פה המון סבלנות לכל שאלה. אני תמיד מנסה להבין מכל לקוח מה התנאים שלו בבית וככה להתאים לו צמח".
מסורת נוספת שהחלה בקורונה היא הופעות אקוסטיות בסגנון ה-Tiny Desk של תחנת הרדיו האמריקאית NPR. בשור חברה למיזם המוזיקלי סוקולנט סשנז ("Succulent Sessions"), שהפיקו במייקרס סדרת הופעות, שספריית העציצים הטורקיזית מככבת בה. בין היתר הם אירחו בינואר האחרון את ההופעה האגדית של נגה ארז, ששודרה בתוכנית הטלוויזיה של ג'ימי קימל.
מה שעזר למייקרס לשרוד בתקופת הקורונה, אומרת בשור, היא הוורסטיליות של המקום. "אם לא היינו מכילים שלושה בתי עסק בחלל אחד של 40 מ"ר, לא היינו נשארים פה. הגמישות המחשבתית עזרה לנו לשרוד. זה עסק של שלוש ריאות, לפעמים אחד יורד והשני עולה".
לפני חודשיים וחצי בשור לקחה על עצמה את ניהול הבלעדי של המייקרס, והיא שופעת רעיונות לעתיד. "אני מתכננת לפתוח עוד משתלה מאחורי בית הקפה, ואנחנו גם מתחילים פרויקט חדש של שירות גינון עד הבית. אני מרגישה שהמייקרס מבטא את כל היכולות שלי, גם מבחינת העיצוב וגם מבחינת הקהילתיות והגישה לאנשים. מבחינתי, המייקרס הוא תיק העבודות שלי".
בשיתוף בנק הפועלים
פורסם לראשונה: 07:00, 25.06.21
