בית משפט השלום בירושלים הורה לאחרונה לחברת הבנייה "משכן רקפת" לשלם לשתי נשים שרכשו ממנה קרקע בהתנחלות בית חורון שבבנימין, אך העסקה לא יצאה לפועל נוכח טענת היישוב שלפיה החלקה מלכתחילה לא הייתה בבעלות "המוכרת". עוד קודם לכן הסכים היישוב לשלם להן 260 אלף שקל, וכעת קבע השופט עבאס עאסי שהחברה תשלם את 140 אלף שקלים נוספים.
הסכם המכר נכרת עם החברה לפני כארבע שנים אך היישוב התכחש לעסקה בטענה שלחברה כלל אין זכויות בקרקע. בעקבות זאת הגישו הרוכשות תביעה לחייב את היישוב לפנות את הקרקע ולהצהיר עליהן כבעליה. לחילופין הן תבעו את החזר כספן בתוספת הוצאות משפטיות של כ-33 אלף שקל ופיצוי של 100 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה להן.
לעומת החברה ובעליה, שהתכחשו לתביעה ולאחריות שלהם למצב, היישוב ניהל עם הרוכשות משא ומתן שבסופו גובש הסדר פשרה במסגרתו הוסכם כי ישלם להן 260 אלף שקל. בעקבות זאת המשיך ההליך להתנהל רק נגד החברה והבעלים, אלא שהם לא שיתפו פעולה ואף ניתן נגדם פסק דין בהיעדר התייצבות. בהמשך הוא בוטל לבקשתם תוך חיובם בהוצאות של 20 אלף שקל לרוכשות ו-5,000 שקל לאוצר המדינה.
לאחר שהתביעה חודשה, טענו החברה והבעלים להגנתם כי הרוכשות היו מנועות מלתבוע אותם נוכח סעיף ויתור בהסכם המכר. בסעיף זה, טענו, נקבע במפורש שתשלום התמורה הוא סופי ומוחלט ולא ניתן לשנותו מכל סיבה, ולא תהיה לרוכשות עילה לתביעת השבה גם אם לא יוכלו לבנות על הקרקע.
מנגד השיבו הרוכשות כי הסעיף חל רק על מקרה שלא יינתן היתר בנייה ולא על מצב שבו כלל לא קיבלו את הזכויות שנמכרו להן.
השופט עאסי קיבל טענה זו, שגובתה בעדות מצד הבן והחתן של הרוכשות, שציין כי הסעיף הוכנס להסכם לאחר שהועלתה האפשרות כי תושבי בית חורון יתנגדו לבנייה בקרקע.
השופט הוסיף כי פרשנות הרוכשות עדיפה גם לנוכח סעיף נוסף שקבע כי ההסכם לא כולל התחייבות לבנייה בפועל. בנוסף נקבע כי מדובר בהסכם שנערך על ידי עורך הדין של החברה, כאשר הרוכשות לא היו מיוצגות, ולכן הכלל הוא שספק פרשני יפורש כנגד המנסח.
נקבע כי יש מקום לחייב גם את בעלי החברה באופן אישי נוכח ערבותו לקיום ההסכם. טענתו כי הערבות הוגבלה רק למצב שבו תוגש תביעה נגד הרוכשות ואינה חלה על תביעה שהגישו בעצמן נדחתה. נקבע כי נוסח ההסכם לא כלל החרגה כזו.
עם זאת, השופט לא פסק לרוכשות החזר הוצאות עבור העסקה משום שלא הוכיחו אותן בראיות, ואף לא סבר שמגיע להן פיצוי על עוגמת נפש מאחר שהסיכון היה ברור.
לפיכך חויבו החברה והבעלים בהחזר יתרת התמורה בסך 140 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל, שיצטרפו להוצאות שבהם חויבו בשל חוסר שיתוף הפעולה בתחילת ההליך.
