יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר, בדיון ועדת הכספים: "כבר בינואר יחסרו למשרדים 5 מיליארד שקל"
(צילום: דוברות הכנסת)
נחשף הנתון של החוסר בתקציב המדינה הלא-מאושר כבר בעוד עשרה ימים. החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, אמר היום (שני) בוועדת הכספים של הכנסת כי "ללא תקציב מאושר ל-2020 או תיקוני חקיקה כבר בינואר 2021 יחסרו חמישה מיליארד שקל בתקציבי משרדי הממשלה. בסך הכל אנחנו מדברים על חוסר של למעלה מ-70 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולם, במהלך הדיון עלה כי בהיעדר תקציב מדינה וללא התאמות חקיקה, יקוצצו כ-100 מיליארד שקל מתקציבי המשרדים השונים, לא כולל תשלומי החובות השונים של המשרדים - מספר גבוה בהרבה. סגן הממונה על התקציבים אמר בדיון: "יהיה צורך בקיצוץ דרמטי של עשרות רבות של אחוזים". יצוין כי קיצוץ בסדר גודל כזה לא היה בישראל מעולם.
כאמור, ועדת הכספים קיימה היום דיון לעניין עודפי תקציב והיערכות לשנת 2021, כאשר הדיון עסק בהערכות לשנת התקציב 2021 על רקע התרחישים השונים, וכן באבסורד לפיו עודפי תקציב 2019 אינם ניתנים כיום להעברה בהיעדר תקציב סדור.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ציין בפתח הדיון: "כולנו מבינים את חומרת המצב שבו המדינה נמצאת. התרעתי שיהיה מצב שבינואר לא יהיה כסף למדינה לתפקד, וטענו שאני מגזים. זו המציאות כעת. גם משרדי הממשלה הולכים לעבור קיצוץ שאי אפשר יהיה לעבוד בו בכלל. זה דבר שלא היה מקום המדינה".
"קיצוץ דרמטי של עשרות רבות של אחוזים"
איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "ככל שלא עובר תקציב 2020 ואנחנו נכנסים ל-21, גם היא תתחיל כשנת תקציב המשכי - יש שתי בעיות: הראשונה היא בעיית בסיס התקציב, אשר לא כולל בתוכו את כל הוצאות הקורונה. הם ייצאו מתוך הוצאות משרדי הממשלה. זה יהיה תקציב 2019 מינוס 52 מיליארד שקל על הוצאות הקורונה. גם הוצאות החוב והוצאות המשרדים הולכות לגדול. זה מצב שהמשרדים לא יידעו להתמודד איתו.
4 צפייה בגלריה
"הקיצוץ יהיה הרבה יותר משמעותי מ-25% מהתקציב". איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר
(צילום: דוברות משרד האוצר)
"סוגיה נוספת היא העודפים: בהיעדר תקציב 2020 אין אפשרות להעבירם, כי התקציב הקודם הוא 2019. הפצנו תזכיר חוק שמטפל בבעיות האלה, גם לעניין העודפים. אי אפשר להתחיל את השנה במצב הנוכחי. די מהר, אפילו בחודש ינואר, ירגישו את המצב במשרדי הממשלה אם לא יהיה שינוי. משרדי הממשלה יצטרכו לעדכן את הקטנת ההוצאה לגופים השונים והם יצטרכו להתעדכן בכך מראש ואתם יכולים לדמיין מה שיהיה".
גפני הוסיף: "אם אנחנו מחשבים את קופסאות הקורונה, את החובות שגדלים, אין עודפים, אז אנחנו עומדים על 100 מיליארד שקל, זה רבע מהתקציב".
טמקין: "על חובות לא יחול קיצוץ, בכל התקציבים האחרים של פעילות המשרדים הקיצוץ יהיה דרמטי בעשרות רבות של אחוזים. היתרה שתישאר מעבר לחובות תצטרך לאפשר כמה שאפשר תפקוד סביר. היתרה של השנה הזו תקוצץ ביותר מ-50%. מדברים על 100 מיליארד, אבל הקיצוץ יהיה לאחר הורדת חובת התשלומים, כך שהוא יהיה הרבה יותר משמעותי מ-25% שמהווים 100 מיליארד שקל מתוך התקציב כולו".
"כבר בעוד עשרה ימים יחסרו חמישה מיליארד שקל"
יהלי רוטנברג, החשב הכללי החדש, אמר בדיון כי "אנחנו צריכים להבין באיזה תרחיש אנחנו נמצאים. אם אין תקציב לשנת 2020 אז אנחנו נזרקים אחורה לתקציב 2019 שהוא התרחיש הקיצוני, התסריט הקשה.
"בתרחיש הקיצון שבו תקציב 2020 לא עובר, יכולתם של משרדי הממשלה לפעול לפי מדרג ההוצאות תהיה מאוד-מאוד מוגבלת. כבר בינואר, בעוד עשרה ימים, יחסרו חמישה מיליארד שקל בפעילות המינימלית של המשרדים וזה לאור העובדה שתקציבי הקורונה נכנסים גם הם. גם קרן החוב לשנת 2021, לצורך הדוגמה, גבוהה יותר מהקרן של 2019. כל זה מצטבר לסכום של מעל 70 מיליארד שקל מהמכסה הכוללת, כך שהמכסות החודשיות למשרדי הממשלה יהיו יחסית נמוכות.
"מה שנאמר על העודפים הוא קריטי כי צריך להבין שהעודפים הם בגודל די קבוע שעובר משנה לשנה ובכך גם המקורות גדלים בהתאמה. אם המקורות והצד של התקציב לא יגדל ביחס לעודפים, המשמעות דה-פקטו היא שעוד קיצוץ יתבצע בתקציבי המשרדים, ואז תיווצר בעיה בשנה שלאחר מכן, ולכן נושא העודפים פועל לרעת הפעילות הממשלתית דווקא בעת הזו של הקורונה".
יחד עם זאת, הוסיף רוטנברג: "אם יאושר תקציב 2020 אנחנו במצב הרבה יותר טוב מבחינת המסגרות הכלליות. זה יאפשר את המשך תפקוד הממשלה עד לאישור תקציב 2021, כאשר בכל מקרה בחלק משנה זו נהיה גם כן בתקציב המשכי".
עודפי התקציב של 2019 בסכנה
רק לאחרונה התריע מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, כי אי-אישור תקציב המדינה יביא לקטסטרופה. ואכן, הנתונים שהוצגו היום בוועדת הכספים הם קטסטרופה שטרם הייתה כמותה בישראל אם התקציב לא יאושר.
על פי מסמך מכון המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לרגל הדיון, העודפים - התקציב שלא בוצע בפועל בשנת 2019 - היו כ-21 מיליארד שקל, כאשר כנגד רובו כבר בוצעו התחייבויות, ומכיוון שהתקציב לשנת 2020 טרם אושר, לא ניתן היה להעביר את העודפים לשנה העוקבת.
4 צפייה בגלריה
"טענו שאני מגזים, עכשיו זו המציאות". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אחת המשמעויות של מצב זה היא שההתחייבויות שבוצעו בשנת 2019 ממומנות מהתקציב ההמשכי לשנת 2020, וככל שלא יאושר התקציב לשנת 2020, הרי שלא ניתן יהיה להשתמש בעודפי שנת 2019 ללא תיקון חקיקה מיוחד. במצב זה, סביר להניח שלא ייוותרו עודפי תקציב משמעותיים בשנת 2020, וככל שיהיו לא ברור האם ניתן יהיה להעבירם לשנת 2021.
עוד עולה מהמסמך כי משרדי הממשלה שבהם התגלו עודפי התקציב הגבוהים ביותר לשנת 2019, היו דווקא משרדים שבהם טענו כי "אין לנו כבר כסף", בהם משרד השיכון עם כ-3.5 מיליארד שקל, משרד החינוך עם כ-3.1 מיליארד שקל, המשרד להגנת הסביבה עם כ-1.7 מיליארד שקל ומשרד הביטחון עם כ-1.6 מיליארד שקל.
בתום הדיון ביקש יו"ר הוועדה מהייעוץ המשפטי לוועדה להכין חקיקה שתקדם הוועדה, במידה שתזכיר הממשלה לא יקודם, ותקדם את העברת העודפים בהיעדר תקציב סדור ונושאים נוספים.
