בנק ישראל הותיר את הריבית הבסיסית במשק ללא שינוי בשיעור שנתי של 0.1%. כך הודיעה היום (שני) הוועדה המוניטרית, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון. ריבית הפריים תישאר אפוא בשיעור של 1.6% לשנה. זאת, למרות שיתכן שאנו עומדים בפני סגר שלישי ומצב המשק עדיין לא משתפר.
חלק מכלכלני הבנקים ובתי השקעות העריכו בחודש שעבר, כי בשל ההרעה במצב המשק בעקבות הסגר השני ואי אישורו עדיין של תקציב המדינה - יפחית בנק ישראל את הריבית לשפל בכל הזמנים, 0%. אולם, ההפחתה לא בוצעה וגם היום - כאשר עדיין אין תקציב מאושר - הריבית נותרה בשיעורה מזה שבעה חודשים.
ריבית בנק ישראל הופחתה בפעם האחרונה בעיצומו של הסגר הראשון, בחודש אפריל, משיעור של 0.25% ל-0.1%. אז הוסבר כי המטרה היא לסייע בהנעת המשק וחילוצו מהמשבר הקשה. הייתה זאת הפעם היחידה שהנגיד ירון שינה את גובה הריבית במשק מאז שנכנס לתפקידו בדצמבר 2018. חודש לפני תחילת כהונתו העלתה במפתיע ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, את הריבית משיעור של 0.1% ל-0.25%.
כעת ההערכות הן שהפחתת הריבית נדחתה - אם תתבצע - לרבעון הראשון של שנת 2021, אם עדיין לא יהיה תקציב מאושר ונתוניה הכלכליים של ישראל ימשיכו להיות רעים - צמיחה נמוכה וגירעון גדול. הפחתת ריבית תבוצע רק אם לא תהיה התאוששות ממשית בנתוני המשק בקרוב ויתכן שזאת תהיה גם התגובה אם עד להחלטת הריבית הבאה, בראשית שנת 2021, יוכרז על בחירות חדשות.
האוצר: "האבטלה ב-2021 עלולה להגיע ל-12.3%"
בתוך כך, הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שירה גרינברג, צופה ששיעור האבטלה ינוע השנה בין 15.1% ל-15.3% וגם בשנת 2021 שיעור האבטלה ימשיך להיות גבוה מאוד - 8.9% עד 12.3%. השכר הממוצע יהיה גבוה השנה, בשל הוצאתם לחל"ת של עובדים רבים ששכרם נמוך מאוד, ויעמוד על 11,421 שקל, אך בשנת 2021 יעמוד על 10,957 שקל.
בתחזית החדשה של משרד האוצר הכלכלנית צופה התכווצות בצמיחת המשק בשיעור של 4.2% בשנת 2020, צמיחה של 4.5% ב-2021, לשנת 2022 צמיחה של 4.7% ולשנת 2023 צמיחה נמוכה יותר של 3.7%, זאת בתרחיש המרכזי. בתרחיש אלטרנטיבי התחזית לשנה הבאה היא של 2.4%, ל-2022 צמיחה של 3.5% ולשנת 2023 צמיחה נאה יותר של 4.1%.
לפי תחזית האוצר האינפלציה תהיה השנה במינוס של 0.6% ובשנה הבאה אינפלציה של 0.3%, כאשר שני הנתונים חורגים מיעד האינפלציה של הממשלה הקובע 1% עד 3% אינפלציה בשנה.
באוצר אמרו היום, כי הסגר השני שהונהג בישראל החל מאמצע חודש ספטמבר הקדים מדינות מפותחות רבות אשר נכנסו לסגר או מגבירות משמעותית את המגבלות בשבועות האחרונים. בדומה לסגר ראשון, ההתאוששות מהסגר השני בישראל מסתמנת כמהירה במגוון מדדים כלכליים, כגון רכישות בכרטיסי אשראי וצריכת דלק.
עם זאת, הפגיעה בתעסוקה ממשיכה להיות משמעותית, בייחוד בענפים שעדיין נתונים תחת מגבלות בריאותיות. גרינברג מציינת, כי התחזיות הגלובליות עודכנו כלפי מעלה לגבי שנת 2020 אך הן צופות התאוששות איטית יותר בשנת 2021, זאת לאור הערכה כי יארך מספר חודשים להפצת החיסונים בהיקף שימנע מגבלות על הפעילות הכלכלית.
יצוין כי לתחזיות קיימים סיכונים המשקפים את חוסר הוודאות לגבי התחלואה, התאוששות הכלכלה הגלובלית, התפתחויות בשוק העבודה ובמצרפים התקציביים בישראל.
