שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, הציג אמש (ג') את תוכניתו לתת פטור גורף מארנונה לכל עסק שניסגר ולא מקבל שירותים במהלך הסגר. בנוסף, אמר כי "בשלב בו יפתחו החנויות ברחובות הפתוחים, חייבים לפתוח גם את החנויות במתחמי המסחר הפתוחים, על מנת שלא ייווצר בידול בין המתחמים".
הדברים נאמרו במסגרת דיון חירום שקיים פרץ בזום עם מנהלי רשתות הקמעונאות הגדולות בישראל, בו הוא דן עמם בצרכים המידיים שיאפשרו את המשך פעילותם והעסקת העובדים.
במהלך הפגישה בה השתתפו רונן נמני, סיגל כספין, רמי שביט, גיא יקר, שחר תורג'מן, דדי ריזל והראל ויזל, הציגו המשתתפים לשר פרץ את הקשיים הנובעים ממשבר הקורונה ומהחלטות הממשלה, אשר לטענתם, יביאו לקריסת עשרות אלפי עסקים שלא יוכלו לשוב לפעילות, גם עם בוא הקלות בחודשים הקרובים.
בתגובה, פרץ הנחה את בכירי משרד הכלכלה שהשתתפו בדיון: מנכ"ל משרד הכלכלה, דוד לפלר, המשנה למנכ"ל והממונה על התעשייה, נעמה קאופמן-פס ומנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לפעול באופן מיידי בשתי סוגיות מרכזיות.
אחת מהן היא הגדרה אחת לעסקים הפועלים בשטחים פתוחים - בין אם ברחובות הפתוחים ובין אם במתחמי מסחר פתוחים, להבדיל מקניונים. השר פרץ הנחה כי עמדת המשרד, כפי שתובא בדיוני הפורומים השונים הנוגעים לקורונה, תעמוד על כך כי בשלב בו יפתחו החנויות ברחובות הפתוחים, יפתחו גם החנויות במתחמי המסחר הפתוחים, ולא ייווצר בידול בין המתחמים, כפי שדורש משרד הבריאות.
לדבריו, אין שום הגיון ביצירת הבדל שאינו קיים במציאות בין חנויות במרחב הפתוח. הרצון של משרד הבריאות להגבלות רחבות מובן, אך אסור שתתקיים בו אפליה קיצונית כזו על חשבון העסקים שיכולים להחזיר עשרות אלפי עובדים לתעסוקה מיידית.
הסוגייה השנייה שעלתה היא יצירת מתווה מעודכן מול משרד האוצר למתן פטור מארנונה, כך שהלקונה הקיימת בתקנות, המעניקה פטור מארנונה רק לעסקים להם מחזור של עד 400 מיליון שקל תטופל. השר הנחה את אנשי משרדו לבוא בדברים עם נציגי האוצר, באופן מיידי, ולפעול לכך שלא תהיה אפליה על רקע גודל העסק או מחזור הכנסותיו.
לדבריו, "עסקים שאינם פעילים כיום, ואינם מקבלים כל שירות מהרשויות בהן הם פועלים, אין כל סיבה שישלמו מסי ארנונה, ולגודל העסק ולהכנסותיו, אין כל קשר לסוגייה זו. המדינה סוגרת את העסקים בכדי לשמור על בריאות הציבור, וצריכה לשפות אותם בהתאם".
עוד הוסיף כי "המדינה חייבת לשקם את מערכת היחסים עם הציבור ולהשיב את האמון, עם כלל האזרחים ועם המגזר העסקי באופן נקודתי ולעבוד קשה בכדי להצליח בעניין זה. ככל שההנחיות אינן ברורות, הוגנות או הגיוניות, תיווצר כלכלה שחורה, המדינה תפסיד, גם העסקים ובוודאי האזרחים. כיום המדינה עדיין מנתחת את המצב בכלים שהיו רלוונטיים לגל הראשון. אנחנו כבר לא שם, והגיע הזמן לעבור לניתוח ופעילות בכלים מתאימים, כדי לצלוח את המשבר לא רק בריאותית אלא גם כלכלית, חברתית ואנושית. כלכלה אנושית לא מבדילה בין העסקים ובין המועסקים ואנחנו צריכים להיות כבר במקום אחר בימים אלו".
