צפו: פנסיונרית הרוויחה מביטקוין מיליון שקל, הבנק לא מפקיד
(צילום: משי בן עמי)
"קניתי לפני שמונה שנים מטבעות ביטקוין. שמעתי את זה מהחבר'ה הצעירים ואמרתי 'גם אני צעירה ברוחי, ננסה, זה לא הרבה כסף", כך סיפרה הבוקר (חמישי) לאולפן ynet אסתר פרימן (69) על הסיבה שבגללה השקיעה 10,000 שקלים במטבעות הווירטואליים, ששווים זינק לשווי של כמעט מיליון שקלים.
"לא נגעתי בזה 8 שנים, זה היה בארנק שמור ועכשיו כדי לעשות לרווחתי בפנסיה כדי לעזור קצת לילדים החלטתי למכור". היא מספרת. "מכרתי דרך bits of gold, התייעצתי עם בנק הפועלים, הם ביקשו ממני להביא חוות דעת של מומחה שהם אישרו. פניתי אליו, הוא הכין חוות דעת מסודרת מאוד. העברתי אותה והם לא הסכימו לקבל את הכסף, הם החזירו אותו".
השבוע הגישה פרימן תובענה נגד בנק הפועלים בו היא מנהלת את חשבונה זה 40 שנה, לאור סירובו לאפשר לה להפקיד בחשבונה את הסכום שצברה בזכות הביטקוין. לטענת הבנק הסיבה לסירובו נעוצה בכך שרכישת הביטקוין בזמנו נעשתה במזומן, ולטענתו אין באפשרותו להבין ולוודא את מסלול הכספים והמטבעות.
במסגרת מכתב ששלח הבנק לאסתר כתב בין השאר כי "מאפייניהם של מטבעות וירטואליים מאפשרים העברתם באופן אנונימי ובלתי מפוקח, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, ומשכך מדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור".
פרימן הסבירה מדוע החליטה לתבוע: "אני חושבת שהבעיה היא שהבנק לא עושה הבדלה בין הלקוחות שלו. אני לקוחה כבר 40 שנה עם אותו חשבון בנק באותו סניף באותה כתובת. כמעט אצל אותו בנקאי. אני מפעם, כל ההתנהלות שלי היא בבנק הפועלים, כל כספיי בבנק הפועלים, הם יודעים שאני לא מלבינת הון, הם יודעים בדיוק את ההתנהלות הכלכלית שלי. אין שום סיבה לא לאשר לי. אפשר לא לאשר לאחרים כי הם אולי מסוכנים, ושתהיה סיבה מוצדקת".
עו"ד שאול ציוני שמייצג את פרימן"אינה עוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים"
במסגרת התביעה שהגישה פרימן היא מבקשת מבית המשפט להצהיר כי היא זכאית להעברת סך של כ-900 אלף שקל, שמקורו בהמרת הביטקוין, אל חשבונה. "מקור כספי השקעת התובעת במטבעות הדיגיטליים הוא ידוע, ברור ונתמך באסמכתאות. יודגש - במהלך כל השנים שמרה אסתר על מטבעותיה בארנקים דיגיטליים שונים, אשר לא בוצעו בהם כל תנועות נוספות", נטען.
עוד טוענת אסתר כי אין בסיס לטענה לפיה השימוש במזומן אינו מאפשר לעקוב אחר מסלול הכספים והמטבעות: "קיימת חוות דעת של המומחה, נבו לפידות (שאושר על ידי הבנק), הקובעת כי כלל הצדדים בביצוע העסקה מזוהים ופרטיה ניתנים לווידוא. בנוסף היא קובעת באופן ברור כי הסיכון להלבנת הון בעניינה של אסתר הינו אפסי. מזומן הינו אמצעי תשלום לגיטימי, אשר אינו נאסר על פי כל דין, ובפרט ביחס להוראות שנקבעו בנוגע לעסקות במזומן בנכסים דיגיטליים. עצם הפעילות במזומן אינה עולה כדי פעילות אשר מעלה חשש להלבנת הון או מימון טרור, וממילא אינה יכולה להוביל, כשלעצמה, לסירוב הבנק למתן השירות ולקבלת הכספים".
בתביעה נטען כי בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, כבר דנו בנושא המטבעות הדיגיטליים וקבעו כי העובדה שהחשבון קשור לשימוש במטבע דיגיטלי על ידי לקוח של בנק אינה יכולה כשלעצמה להוות סיבה להגבלת הפעילות בחשבון, ויש להראות חשש קונקרטי וממשי להלבנת הון בחשבון עצמו לצורך הצדקת אי-מתן השירות.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "בהתאם לאמור בכתב התביעה, הלקוחה פנתה בבקשה לקבל כספים בגין המרת מטבעות ביטקוין בכמיליון שקל. לפי טענת הלקוחה, בנה ביצע את רכישת הביטקוין במזומן. כפי שניתן לראות בכתב התביעה עצמו, לא נמסר תיעוד ממשי של עסקת המזומן לצורך אימותה. כמו כן, מהעובדות בכתב התביעה עולה כי הביטקוין שברשותה של הלקוחה הועבר בין ארנקים שונים לאורך הזמן ולא נשמר בארנק אחד. הסיבה להעברות בין ארנקים לא הובהרה. בנסיבות כאלה, של רכישה במזומן ומעבר בין ארנקים שונים, הבנק מחויב, על פי הדין, להבין את מקור הכספים. דבר שלא התאפשר במקרה מסוים זה. ככל שנקבל את התיעוד הנדרש על פי דין, נוכל לקלוט את הכספים לחשבונה של הלקוחה".
