צוואתו האחרונה של אב לחמישה נפסלה לאחרונה בבית המשפט למשפחה בצפת, שאישר לקיים דווקא את הצוואה שערך 10 שנים קודם לכן, ובה חילק את רכושו בינם לבין אשתו השנייה. השופטת אביבית נחמיאס השתכנעה שהצוואה השנייה, שנישלה את האישה וקבעה שהרכוש יגיע לילדים בלבד, לא משקפת את רצונו האמיתי של המנוח.
המנוח ואשתו השנייה נישאו ב-1996. כחודש לאחר החתונה הוא ערך צוואה בפני שני עדים, ובה ציווה כי חצי מהרכוש שלו יעבור לאשתו ואילו המחצית השנייה תחולק בין חמשת ילדיו מהנישואים הראשונים. עשר שנים לאחר מכן ערך המנוח צוואה נוספת שבה נישל את אשתו והורה כי כל רכושו יעבור לילדיו.
כעבור עשר שנים נוספות הלך הבעל לעולמו, ולאחר מכן פרץ סכסוך בין שניים מילדיו לבין אלמנתו לגבי תוקף הצוואה האחרונה. האלמנה טענה שהצוואה המאוחרת מזויפת, שילדיו של בעלה השפיעו עליו ושאחד הבנים היה מעורב בעריכתה והיא לא מבטאת את רצונו. לדבריה נפלו בה פגמים, בין היתר משום שאין בה הצהרה של העדים על כך שהמנוח אמר שזו צוואתו כפי שמחייב החוק.
מנגד טענו הבנים שהאלמנה פועלת בחוסר תום לב שכן היא יודעת שהצוואה הראשונה לא משקפת את רצונו של אביהם, שביקש להחזיר את הדברים למצב הטבעי שילדיו ירשו רכוש שצבר לפני שנישא לה.
השופטת אביבית נחמיאס ציינה כי אף שהצוואה המאוחרת אמורה לגבור על הקודמת, במקרה הזה נסיבות עריכת הצוואה והפגמים שנפלו בה מובילים למסקנה שהיא לא משקפת את רצונו האמיתי של המנוח.
היא הוסיפה כי הצוואה לא כללה הצהרת עדים ובעדויותיהם בפניה הם אכן אישרו שהמנוח לא הצהיר בפניהם שזו צוואתו, והמעורבות שלו בתהליך הסתכמה בחתימה ותו לא. השופטת הדגישה כי מדובר בפגם מהותי, שכן הדרישה שהמצווה יצהיר בפני העדים כי זו צוואתו היא לא עניין טכני. מטרתה לוודא שהוא עומד מאחוריה.
בפסק הדין נקבע כי הייתה כאן מעורבות פסולה של אחד הבנים: לא רק שהוא קישר בין אביו לבין עורכת הדין שערכה את הצוואה וזימן את העדים, הוא אף נכח בפגישות וראה עצמו שותף מלא בצוואה. "באנו לעשות צוואה", היה אחד הדברים שאמר בעדותו. למעשה, לעורכת הדין לא היה רגע אחד ביחידות עם המנוח שבו יכולה הייתה להבין ממנו מה רצונו.
מלבד המעורבות הפסולה השופטת ציינה כי עדויות הבנים הותירו עליה רושם שלילי ביותר, הן היו פתלתלות, סותרות ולא מהימנות. לכך הצטרפה התנהלות בעייתית מאוד מול אחותם, אישה פגועת נפש ששכנעו להסתלק מהעיזבון בתירוץ שדין תורה אוסר על נשים לרשת.
לפיכך, היא פסלה את הצוואה האחרונה והורתה על קיום הצוואה הראשונה. הבנים חויבו ב-15 אלף שקל הוצאות. מדובר בסכום נמוך יחסית וזאת משום שאלמנת המנוח העלתה טענות מיותרות שלא לצורך.
