הקורונה הכלכלית: ראיון עם פרופ' ליאו ליידרמן
(צילום: שחר גולדשטיין)
סוגיות רבות עדיין נשארו עלומות בכל הקשור להתפשטות הקורונה, לאופן ההידבקות שלה ולשאלה מתי כבר יושג חיסון לנגיף. על עניין אחד נדמה שכולם מסכימים: שיטות העבודה, מקומות העבודה ואופן ביצועה בעולם ישתנו לאחר המשבר ללא הכר.
כבר ברור שהעבודה והקניות באינטרנט יתרחבו מאוד. גם העבודה במשרדים תצומצם בחלק מהענפים. רואי חשבון ועורכי דין, למשל, יוכלו לעבוד הרבה יותר מהבית, מה שלא יתאפשר כמובן לרופא השיניים ולמוסכניק.
לפני שנים רבות צוטטה בישראל ההלצה, ולפיה היו שהציעו לראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, לעבור במשק לחמישה ימי עבודה. תשובתו הייתה: קודם שיעבדו כמו שצריך יום אחד.
ואולם, משבר הקורונה שינה לחלוטין את דפוסי העבודה במקומות רבים בעולם. גם לפקקים בדרכים הייתה השפעה – עיכוב עצום בהגעת העובדים למקום העבודה.
ישראל בנויה לשינויים?
כבר קיימת בעולם מגמה לקרב את מקום העבודה אל רוב העובדים. ועוד רעיון שהושמע עוד לפני המשבר בדיון מומחים בישראל: העובדים יועסקו 10-9 שעות ביום, אך יסתפקו בארבעה ימי עבודה בשבוע במקום בחמישה.
עכשיו קורמת עור וגידים תוכנית כזאת בגרמניה, מדינה שחשבה קדימה בעת המשבר בכל התחומים. לצד המודל הגרמני, של השארת העובדים בחלקי משרה במקומות עבודתם ומתן היתר לעבוד מהבית לעובדים רבים, גם קיצור שבוע העבודה יהיה שינוי גדול ומהותי.
ישראל בנויה לשינויים הללו? התשובה מצערת. הסטארט-אפ ניישן ישראל, שמתפארת כל כך בחדשנות ובסטארט-אפים הצצים בה לאלפים בכל שנה, עדיין לא עשתה דבר לביצוע שינויים מהותיים בשוק העבודה.
השגיאה הגדולה ביותר שנעשתה במשבר הקורונה הייתה הוצאתם לחל"ת של קרוב למיליון עובדים. הממשלה לא עצרה את התהליך וכל בית עסק, חנות, מפעל או מסעדה הוציאו את עובדים לחופשות או פיטרו אותם
בינתיים יש בארץ עוד מקומות לא מעטים שבהם עובדים שישה ימים בשבוע. מעסיק שעסקיו נפגעו במשבר ממהר לפטר עובדים שהושקעו בהם חודשים ולפעמים גם שנים בלימוד המקצוע, בעוד שהעבודה מהבית נחשבת כפתח ל"ישראבלוף" של עובדים ש"כאילו" יעבדו מהבית ותפוקתם דווקא תרד, כפי שכבר הביעו חשש במשרדי הממשלה.
לכן, ממש בימים אלה, שבהם יש בארץ יותר מ-857 אלף מחוסרי עבודה. חובה על משרדי הממשלה הכלכליים, האוצר, הכלכלה והרווחה, בשיתוף התעשיינים, המעסיקים וההסתדרות, לדון בדחיפות כדי למצוא את הנוסחה ולפיה נגיע כבר במהלך 2021 לשיעורי אבטלה נורמליים, 6%-5%, לעומת 21% כיום, שישה חודשים אחרי פרוץ משבר הקורונה.
השגיאה הגדולה: הוצאה לחל"ת
השגיאה הגדולה ביותר שנעשתה במשבר הקורונה הייתה הוצאתם לחל"ת של קרוב למיליון עובדים. הממשלה לא עצרה את התהליך וכל בית עסק, חנות, מפעל או מסעדה שהפחיתו את הפעילות בסגר ובימי הפתיחה ההדרגתית של המשק הוציאו את רוב עובדיהם לחופשות או פיטרו אותם. וכך, בעת שבישראל זינקו ממדי האבטלה ל-27.5%, בגרמניה האבטלה לא חצתה את ה-4%.
סוד ההצלחה הגרמנית פשוט: עסק שהפחית פעילות במשבר ב-50%, בישראל המעסיק היה מוציא את העובדים לחופשה ולעיתים מפטר מחצית מעובדיו, בעוד בגרמניה כל העובדים נותרו בעבודה, והממשלה הציעה לשלם את מחצית השכר או לפחות 30% משכר העובד.
עובד שהשתכר ערב המשבר 10,000 שקל (הדוגמה בשקלים), אילו הוצא לחופשה ללא תשלום בישראל (או בגרמניה) היה מקבל 70% משכרו, כלומר, 7,000 שקל, מכספי תקציב המדינה כדמי אבטלה.
הגרמנים הודיעו למעביד: מאחר שהעבודה פחתה ב-50%, אל תפטר אף עובד. תשאיר אותו בחצי משרה, תשלם לו 5,000 שקל, ואנחנו נשלים את שכרו בעוד 5,000 שקל או לפחות ב-3,000 שקל. העובד מקבל יותר, המדינה משלמת פחות, והעובד לא מאבד את עבודתו.
