בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה להחזר יתרת הלוואה בסך כ-682 אלף שקל, שהעניקו הורים לבתם ובעלה לצורך רכישת דירה. השופטת הילה שינפלד גורביץ דחתה את טענת הבעל, שכיום מתנהלים בינו לבין אשתו הליכי גירושין מורכבים, כי אביה המנוח נתן להם את הכספים במתנה, ונקבע כי גרסתו הייתה "פתלתלה ומתחמקת".
בני הזוג נישאו ב-2007 וכשנתיים לאחר מכן רכשו דירה תמורת 820 אלף שקל. חלק הארי מהסכום – 700 אלף שקל – קיבלו מאבי האישה שכעבור כמה שנים הלך לעולמו (2015). ב-2016 נפרדו בני הזוג לאחר סכסוך קשה, וכיום מתנהלים ביניהם הליכי גירושין, שבמסגרתם תבע הבעל פירוק שיתוף בדירה. בעקבות זאת ביקשה האישה להפחית מסכום התמורה יתרת הלוואה שעליהם להחזיר לאמה אך הבעל התכחש לכך, והאם נאלצה לפנות לעזרת בית המשפט.
בתביעה שהגישה נגד בני הזוג לשעבר טענה האם כי היא ובעלה המנוח החליטו להלוות להם כספים לרכישת דירה כדי שלא יצטרכו לעבור בין דירות שכורות או לקחת משכנתה. לדבריה, הוסכם כי בני הזוג יחזירו 2,500 שקל בחודש, אך אחרי כמה חודשים הם נענו לבקשת החתן שלהם לדחות את ההחזר לאחר שמצבם הכלכלי ישתפר או אחרי שהדירה תימכר.
בתה של התובעת הסכימה כאמור להחזר אך בעלה סירב. טענתו המרכזית הייתה כי חמיו נתן להם את הכספים במתנה כחלק מההסכמות שגובשו לפני החתונה, ועובדה שלא נכרת ביניהם הסכם כלשהו. לדבריו, התשלומים שהועברו לאב היו בגין הלוואה של 20 אלף שקל, שניתנה לצורך שיפוץ הדירה.
השופטת שינפלד גורביץ קבעה כי לאחר בחינת העדויות והראיות היא נותנת אמון מלא בגרסת התובעת ודוחה את גרסת הנתבע, שלא עשתה עליה רושם מהימן והייתה "פתלתלה ומתחמקת".
השופטת הפנתה לסתירות רבות שעלו בגרסתו לאורך ההליך. כך למשל, בעוד שבתחילה טען כי הוסכם על המתנה לפני החתונה, בחקירתו הנגדית הוא טען שהסיכום היה לאחר החתונה. כמו כן, טענת המתנה נסתרה בעדות שנתן בעת חקירתו במשטרה בעקבות תלונות הדדיות שהגישו בני הזוג.
מעבר לכך, הבעל לא הוכיח שקיבל 20 אלף שקל לצורכי שיפוץ, או שבוצע שיפוץ שזו הייתה עלותו. כמו כן, השופטת הפנתה לכך שהאב תיעד בדקדוק את העברת הכספים – מעשה שלא היה בו כל צורך לו היה מדובר במתנה.
השופטת הוסיפה כי גרסת המתנה אף נטולת היגיון כלכלי לנוכח העובדה שמדובר בכספי הפרישה של האב. "הדעת נותנת כי אדם, בזקנתו ולאחר פרישתו, כשלפרנסתו רק גמלת פנסיה ולו 5 ילדים, לא יעניק מרבית כספו לאחד מילדיו במתנה", נכתב.
השופטת הוסיפה כי היעדרו של הסכם הלוואה לא גורע מגרסת האם, מאחר שהבעל עצמו טען כי תנאי החתונה סוכמו בעל-פה. לפיכך, התביעה התקבלה ובני הזוג חויבו להחזיר לאם האישה את יתרת ההלוואה בסך 682,500 שקל. בנוסף חויב הבעל באגרת התביעה בתוספת 30 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
