לא בכל יום נתקלים בהחלטה של בית הדין לעבודה נגד ההסתדרות: ביום שישי האחרון דחה בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע את בקשת ההסתדרות לעכב פסק דין מהחודש שעבר, בו הוטל על ההסתדרות לשלם באופן חריג לחברת סודהסטרים הוצאות משפט גבוהות בסך 300 אלף שקל. זאת, לאחר שנקבע שהתנהלה בחוסר תום לב.
ההסתדרות טענה כי תשלום הפיצויים עלול להוות מסר קשה לציבור העובדים ולאנשי האיגודים המקצועיים ולגרום להשפעה משתקת על פעילות ההסתדרות. השופטת יעל אנגלברג שהם מביה"ד לעבודה בבאר שבע לא קיבלה את הטענה וקבעה בהחלטתה כי "טענת ההסתדרות לעיכוב תשלום ההוצאות נוגעת למעשה להשלכות המורליות של פסק הדין העשוי לרפות את ידיהם של העוסקים בהתארגנויות הראשוניות, אלא שבעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות אין כדי לסייע בעניין זה".
הוצאות המשפט נקבעו במסגרת תביעה שהגישה ההסתדרות נגד סודהסטרים בדרישה שתשלם לה 15 מיליון שקל בגין פגיעה בהתארגנות העובדים - ותביעתה נדחתה.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע החליט באופן חריג לפסוק הוצאות בהליך קיבוצי מאחר וההסתדרות טענה "כלפי סודהסטרים טענות רבות שלא היה להן בסיס כאשר ההסתדרות עותרת לחייב את סודהסטרים בתשלום פיצוי עונשי בשיעור 15 מיליון שקל בגין הפגיעה בזכות ההתארגנות".
עוד נקבע בספטמבר, כי "מצאנו כי מי שביקש להנמיך להבות ולהקטין את האלימות הייתה דווקא סודהסטרים וכי ההסתדרות פעלה לכל הפחות בעצימת עיניים בעניין זה. עוד התרשמנו כי ההסתדרות ביקשה לקיים את ההתארגנות כמעט בכול מחיר כאשר המטרה מקדשת את האמצעים... תוך שיח אלים ותוקפני".
לאחר מתן פסק הדין, הגישה ההסתדרות בסוף ספטמבר בקשה לבית הדין לעבודה בבאר שבע לעיכוב ביצועו של פסק דין. ההסתדרות טענה באמצעות עו"ד אורנה לין כי בכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי מאחר והיא סבורה כי נפלו בו טעויות משפטיות וכן כי סיכויי הערעור גבוהים שכן מדובר בפסק דין חריג בהיקפו ותקדימי מבחינת הקביעות המשפטיות שבו, הן בשיעור פסיקת ההוצאות ועוד.
באשר לסכום ההוצאות, טענה ההסתדרות כי הוטל עליה תשלום חריג ויוצא דופן של הוצאות משפט בסך של 300 אלף שקל וכי לעמדתה מדובר בפסיקת הוצאות עונשיות ללא בסיס. אשר לנזק שייגרם לה, טענה ההסתדרות כי בהתחשב בסיכויי הערעור ובמשך הזמן שיידרש לשם בירורו ייגרם לה נזק רב, למהות הסכסוך ואף לעבודה המאורגנת שכן מדובר בארגון העובדים הגדול בישראל כאשר תשלום פיצויים על פי פסק דין שכולל קביעות קשות כלפיה, עלול להוות מסר קשה לציבור העובדים ולאנשי האיגודים המקצועיים ולגרום להשפעה משתקת על פעילות ההסתדרות וארגון העובדים בכלל בטרם ייתן בית הדין הארצי לעבודה את דעתו ועמדתו.
אין מקום ל"שיקולי תדמית"
מנגד, טענה סודהסטרים באמצעות עו"ד דפנה שמואלביץ כי אין לקבל את הטענה כי התשלום יפגע בתדמית ההסתדרות שכן הבקשה מצביעה על כך שההסתדרות לא הפנימה את פסק הדין ואינה נערכת לכבדו, וכי הדרך לתיקון תדמית ההסתדרות אינה בחנינה זמנית מתשלום ההוצאות אלא בנטילת אחריות ובתיקון דרכי התנהלותה.
עוד ציינה, כי דווקא תשלום הכספים על רקע התחייבות סודהסטרים להעבירם לרווחת העובדים, יהא בו כדי לתקן תדמיתה הציבורית של ההסתדרות. עוד טענה סודהסטרים כי הנימוקים הלא כלכליים שמעלה ההסתדרות לעיכוב ביצוע החיוב הכספי אינם מעוגנים בפסיקה ואין מקום לשקול שיקולי "נראות" או "תדמית". לבסוף, טענה סודהסטרים כי "דווקא ביצוע התשלום על פי פסק הדין הוא שיגן על חופש ההתארגנות שיש בו הכרה באחריות הנלווית בייצוג עובדים".
כאמור, בית הדין האזורי לעבודה בב"ש דחה את בקשת ההסתדרות לעכב את תשלום ההוצאות הגבוהות שהוטלו על הארגון וקבע כי "ההסתדרות עצמה מודה כי העילה לבקשת עיכוב הביצוע אינה קושי כלכלי לשלם את סכום ההוצאות ואינה חשש מקושי להשיב את התשלום היה ויתקבל הערעור.
"לדבריה, מאזן הנוחות נוטה לטובתה היות שלתשלום ההוצאות יש אפקט מצנן על ההתארגנויות ראשוניות ומרתיע מפנייה לבית הדין. הגם ששקלנו את טענת ההסתדרות, לא מצאנו שיש בכך כדי לסייע בידה. ההלכה הפסוקה קובעת כי פסק דין יש לקיים אלא אם כן ביצוע פסק הדין יגרום לנזק קשה או בלתי הפיך".
ההסתדרות מסרה בתגובה: "ההסתדרות תגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי תוך 7 ימים".
