נתוני האבטלה יטפסו בימים הקרובים הרבה יותר מהר מנתוני הקורונה. עד סוף השבוע מספר המובטלים הרשומים בשירות התעסוקה צפוי לגדול ב-80 אלף איש, כלומר בשיעור של עד 50%. כך מעריך היום (ב') סמנכ"ל מעסיקים והשמה בשירות התעסוקה, משה יפרח, באולפן ynet. המשמעות היא ששיעור האבטלה בישראל יזנק תוך שבוע ממצב של 4%, שנחשב להיעדר אבטלה, לשיעור של 5.5%–6% וכמובן צפויה עלייה נוספת בהמשך.
בשטח כבר רואים את תוצאות המשבר: אתמול נרשמו בשירות התעסוקה 11,800 דורשי עבודה, מתוכם 7,400 שהם 63% בחופשה ללא תשלום. לשם השוואה בשבוע הראשון של ינואר נרשמו בממוצע כ-500 איש ביום. מאז תחילת מרץ ועד הבוקר נרשמו 40 אלף דורשי עבודה שחצי מהם יצאו לחופשה ללא תשלום.
אתמול נוספו 3,800 נרשמים, בשבת 1,400 נרשמים וביום שישי 4,800 נרשמים - אבל יש לא מעטים שלא הצליחו להירשם בגלל העומס על האתר של שירות התעסוקה שקרס. יפרח מציין שבהתאחדות בתי המלון צופים הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) של קרוב ל-40 אלף עובדים, ובאל על מדברים על 5,000 עובדים שיצאו לחל"ת. זאת, בנוסף לעובדי הקניונים, רשתות האופנה ועסקי התרבות והבידור. לדבריו, החלו גם פיטורים והוצאה לחופשות של עובדי המעגל השני, לדוגמא מכבסות גדולות המשרתות בתי מלון.
בסך הכל, לפי ההערכות, 75% מבין 60–80 אלף המובטלים יהיו עובדים שיצאו לחל"ת. תופעה מדאיגה ביותר היא ש-60% מהנרשמים בלשכה מתחילת החודש הם אקדמאים, ועוד 28% בעלי השכלה על תיכונית. זאת, לעומת 16% בלבד אקדמאים בכל שנת 2019 - כלומר עלייה של פי ארבעה בשיעור האקדמאים. בפברואר האחרון, 69% מהנרשמים היו עובדים כלליים וחסרי ניסיון. מתחיל מרץ - 41% הם עובדי תיירות, מלונאות ומסעדנות - ורק 42% עובדים כלליים. אין בינתיים פיטורים בהייטק, אבל יפרח מעריך שכל עוד המשבר ואי הוודאות יימשכו - גם לא תהיה קליטה של עובדים.
בתוך כך, צבי סטפק, מבעלי בין ההשקעות מיטב דש, אומר באולפן ynet כי על המדינה לעזור לעסקים שנקלעו למשבר: "אמנם יש לנו גירעון לא קטן, אבל בתקופות כאלה לא עושים חשבון, משלמים לאנשים וגם לעסקים. כי הבעיה העיקרית כרגע היא לא הרווחיות של עסקים אלא תזרים מזומנים שיכול פשוט להביא לקריסה של חברות".
עלות גל החל"ת והפיטורים לקופת המדינה: 1.1 מיליארד שקל בחודש
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, מעריך את התוספת לתקציב דמי האבטלה שיגרום גל המובטלים החדשים (מפוטרים וחל"ת) בכ-1.1 מיליארד שקל בחודש. זאת לפי חישוב של 55 מיליון שקל לכל 10 אלף איש ועל בסיס צפי שגל הפיטורים הראשון יסתכם בכ-200 אלף איש. זאת, כיוון שצפויים פיטורים גם ברשויות המקומיות ובהשכלה הגבוהה.
הבחירה בחל"ת במקום פיטורים נסובה על התקווה שתוך זמן קצר הכל יחזור לקדמותו, ומעסיקים לא יצטרכו לחפש ולהכשיר עובדים חדשים. אם באמת המשבר יימשך זמן קצר יחסית - חודש או חודשיים - דמי האבטלה באמת יסייעו לצלוח את המשבר. משמעות נוספת של הוצאה לחל"ת היא דחיית העברת קופת הפיצויים והפנסיה לעובד. הדחייה מצוינת: ראשית, השימוש בפיצויים עלול לגרום נזקים כבדים בפנסיה. שנית, סביר שהקופות איבדו חלק גדול משוויין בשל נפילת הבורסות, ופדייתן תהיה כרוכה בהפסדים כבדים.
יש לשיטה חסרון: דמי האבטלה מיועדים לאפשר למובטל לחפש עבודה ללא לחץ כלכלי. עובדים שיגלו בתום המשבר שנותרו ללא עבודה, יישארו ללא פרנסה בזמן חיפוש העבודה. דבר זה יזיק למשק כי הם יאלצו להתפשר על עבודות בשכר נמוך יותר ויגרם נזק לתוצר.