הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה גם היום (שני), בהחלטתה השנייה לשנת 2021, את שיעור הריבית הבסיסי בישראל על 0.1% לשנה. ריבית הפריים תישאר בשל כך בשיעור של 1.6% לשנה. זאת החלטה הראשונה מאז היציאה מהסגר השלישי וההחלטה השנייה מאז נפילת הממשלה וכאשר אין למדינה תקציב מאושר, זאת השנה השנייה ברציפות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהחלטות הריבית הקודמות הצביע אחד מחברי הוועדה המוניטארית בעד הורדתה לאפס אחוזים, אולם גם הפעם הוועדה החליטה לא לשנות את גובה הריבית הבסיסית במשק. זאת, למרות ההרעה במצב המשק בעקבות הסגר השלישי ואי-קיומו של תקציב מדינה מאושר.
ריבית בנק ישראל הופחתה על ידי בנק ישראל בעיצומו של הסגר הראשון, בחודש אפריל 2020, משיעור של 0.25% ל-0.1% ואז הוסבר כי המטרה היא לסייע בהנעת המשק וחילוצו מהמשבר הקשה.
יצוין שהייתה זאת הפעם היחידה שהנגיד, פרופ' אמיר ירון, שינה את גובה הריבית במשק מאז שנכנס לתפקידו בדצמבר 2018. חודש לפני תחילת כהונתו העלתה במפתיע ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, את הריבית משיעור של 0.1% ל-0.25%.
היה זה בחודש היחיד שבו הייתה בודו-טרכטנבג ממלאת המקום, לאחר שקרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד שמונה, פרופ' אמיר ירון, עדיין לא נכנס לתפקידו.
כעת ההערכות הן שהפחתת הריבית אינה על הפרק, כאשר קיימות אף ציפיות לכך שהאינפלציה תעלה בקרוב בשל הוצאות שיבצעו הישראלים לצריכה, לאחר שנת הקורונה עם שלושה סגרים מאז ראשית המגיפה.
הציפיות להמשך הרבעון הראשון של שנת 2021 הם כעת שיפור בצמיחה הנמוכה וגירעון פחות גבוה מאשר בשנה שעברה. הפחתת ריבית תבוצע רק אם לא תהיה התאוששות ממשית בנתוני המשק בקרוב ויתכן שזאת עשויה להיות גם התגובה אם עד להחלטת הריבית הבאה, בעוד שישה שבועות, ולמרות החיסונים, לא תרד רמת התחלואה ולא תתאפשר חזרה מהירה יחסית לפעילות מלאה של המשק.