בזק ו-HOT לא תמיד מספקות את המהירות שהן מבטיחות לצרכנים ומשבר הקורונה מכביד עוד יותר על תשתיות האינטרנט בישראל: במשרד התקשורת יפרסמו בשבוע הבא שימוע לחברות התשתית, כדי לוודא שהן מסוגלות לספק את מה שהתחייבו לכל הלקוחות, או לגלות שהן מוכרות מהירות אינטרנט אותה הן בעצם לא יכולות לספק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכלכלה, אותו יזמו ח"כ ע'דיר כמאל מריח, ח"כ שלמה קרעי וח"כ חמד עמאר, על איטיות הגלישה בישראל, דנה הוועדה בכך שמהירות האינטרנט נמוכה ורחוקה מהמהירות שהובטחה לצרכנים, כשעל בסיס הבטחה זאת הם משלמים לחברות מדי חודש. HOT ובזק מתחייבות למהירויות של "עד.." - כשלעיתים קרובות הצרכנים מקבלים מהירות פחותה מזאת שהחברות התחייבו לספק.
בוועדת הכלכלה קראו למשרד התקשורת "לחייב את חברות התשתיות וספקיות האינטרנט לפרסם, אחת לתקופה, את מהירות הגלישה בפועל לפי אזורים. הוועדה מבקשת מהמשרד לחייב את החברות לספק ללקוחות מסמך גילוי, בעת ביצוע העסקה, על אודות המהירות המינימלית והמקסימלית של הגלישה ולפרסם בפומבי את רשימת היישובים שהמשרד אישר לחברות שלא לפרוס בהן תשתית". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, אמר כי "הצרכנים גולשים בתוך ענן ערפל סמיך מבלי לדעת את האמת על מהירות הגלישה".
הוט מוכרת 500 מגה ויכולה לספק בפועל 0.01 מגה בלבד
בהודעה ששלחה ועדת הכלכלה לעיתונות, נמסר כי מנהלת הרגולציה של HOT, קרן יהב, טענה בדיון כי "החברה מספקת את המהירות הגבוה ביותר בישראל - עד, בדגש על עד, 500 מגה בפריסה רחבה". עם זאת, היא הודתה כי לא קיימת התחייבות משפטית למהירות מינימום ומהירות המינימום בחברה היא 0.01 מגה בלבד, כלומר צרכן יכול לשלם על אינטרנט מהיר מאוד ולגלוש באופן איטי להחריד, כל זאת כשהחברה טוענת שאין לה התחייבות לספק את המהירות המוצהרת בגלל המילה "עד". בתגובה לכך, אמר היו"ר מרגי: "צריך להיות פראייר, מזוכיסט ופסיכי כדי לקנות חבילות עם התחייבות של 'עד'. מי שמוכר קוטג' 500 גרם צריך לספק 500 גרם ולא עד 500 גרם".
מנהל אגף הרגולציה בבזק, שמואל סיידון, אמר בדיון כי החברה משווקת ללקוח רק את המהירות שהוא יכול לקבל, בהתאם לתשתית. לדבריו, בזק מתחייבת למינימום, כך שבחבילה של 100 מגה המהירות היא לפחות 40 מגה ובחבילה של 40 מגה המהירות היא לפחות 20 מגה, כלומר 60%-40% פחות מהמובטח.
מוועדת הכלכלה נמסר כי מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, יורם הכהן, טען בדיון כי סטטיסטיקת מהירות האינטרנט בישראל היא "מתחת לכל ביקורת". לדבריו, בשנה האחרונה יש זינוק של 100% בתעבורת האינטרנט והבעיות ברשת נובעות מכך. "אנחנו בפיגור בפיתוח תשתיות ופגשנו את זה במשבר גלובלי שבו האינטרנט הוא מוצר חיוני ביותר", אמר. הוא קרא לבנות מודל מדידה שלא ניתן לעשות עליו מניפולציה, והוסיף כי צריך לפקח גם על יחס ההעמסה ולוודא שהחברות מוכרות מוצר שהן מסוגלות לספק בהתאם למספר הלקוחות שלהן.
המשנה למנכ"לית משרד התקשורת מימון שמילה, אמר כי משרד התקשורת מתכוון לטפל בקרוב ביחס ההעמסה ולוודא שהחברות מסוגלות לספק את מה שהן מתחייבות לגביו לכל לקוחותיה. לדבריו, כבר בשבוע הבא ייצא שימוע בעניין והוסיף כי המשרד מתכוון לטפל גם בנושא שקיפות נתוני המהירות באזורי הארץ. הוא מסר כי הרשות להגנת הצרכן מנהלת חקירה בעניין שהוא אינו יכול לפרט לגביה.
לטענתו, הפתרון האמיתי לבעיות המהירות הוא סיב אופטי, אך ממחקר שפרסם לאחרונה משרד התקשורת עולה כי הפריסה של הסיבים בארץ עדיין דלה: רק 58 יישובים מחוברים כש-30% מהלקוחות בישראל (800 אלף משקי בית) הם בעלי גישה לתשתית הסיבים האופטיים ו-5.5% בלבד (150 אלף משקי בית), משתמשים בפועל בסיבים האופטיים עבור גלישה באינטרנט.
