96 אזרחים שניסו להכניס לתחומי לישראל או להוציא מהארץ סכומי כסף גבוהים ולא דיווחו עליהם כחוק - נתפסו במכס ונאלצו לשלם לאחרונה קנסות גדולים, בסכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל על ניסיון הברחת הכספים.
כך למשל, איש העסקים ולרי קוגן, שעבר בנתב"ג כשעליו סכום כסף בסך 160 אלף דולר בלי שדיווח עליו. לדבריו, הכסף שנתפס, נועד לממן את הוצאות השהייה שלו ושל אורחיו בישראל, והוא תמך בטענתו באמצעות אישור משיכת הכספים מהבנק. קוגן טען כי הכיר את חובת הדיווח, אך טעה לחשוב כי נציגי המכס יפנו אליו ביוזמתם. בנוסף, טען כי הוטעה ע"י נציג ה-VIP שליווה אותו בכניסתו לישראל, והחתים אותו על טופס ריק ומילא לאחר מכן את שדות הצהרת נשיאת הכספים בעצמו. כששקלה הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח של רשות המיסים את מכלול הנסיבות, קבעה קנס בסך 120 אלף שקל.
הכי הרבה הפרות: במעבר הירדן
רשות המיסים פרסמה היום (ג') את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על אזרחים שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם במחצית השנייה של שנת 2018. מההחלטות עולה כי 72% מההפרות בוצעו במעברים יבשתיים ו-28% בוצעו במעברים אוויריים. המעבר בו התרחשו ההפרות הרבות ביותר הוא נהר הירדן, עם 34 הפרות. אחריו נתב"ג, בגין, ארז ורבין, בהם התרחשו 27, 23, 7 ו-5 מקרי הפרות, בהתאמה.
יצוין, כי לפי החוק לאיסור הלבנת הון חלה חובת דיווח על הכנסת כספים או הוצאתם בסכום העולה על 50 אלף שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12 אלף שקל במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך הנוחה ביותר להעברת מזומנים "שחורים" ללא תיעוד ושחזור.
משלוח של מאות אלפי דולרים שלא שייך לאף אחד
בין ההחלטות שקיבלה הוועדה לקביעת הקנסות למפרי החוק שהבריחו כספים ונתפסו היה המקרה בו לנתב"ג הגיעה, באמצעות חברת שילוח בין-לאומית, חבילה שנשלחה מהונג-קונג, לבורסת היהלומים ברמת גן. על פי המוצהר, החבילה אמורה הייתה להכיל יהלומים בשווי 285 אלף דולר, אולם היא הכילה 290 אלף דולר במזומן. לוועדה זומנו גם הנמען וגם הבלדרים של חברת השילוח. הנמען התקשה להסביר מדוע החבילה הכילה מזומנים, למרות שנשלחה מחברה בשליטתו, וטען כי נשלחה בטעות.
לדבריו, הוא אינו בעל הכספים, והשולח הוא ספק שלו מהונג-קונג, שכנראה שלח כספים במקום יהלומים. הבלדרים הכחישו קשר או ידיעה על הימצאות הכספים בחבילה, כי לחברת השילוח אסור לפתוח חבילות כדי לבדוק את תוכנן, ולכן הוסר מהם החשד למסירת החבילה ביודעין. למעשה, עד למועד התכנסות הוועדה, איש לא הגיש תביעת בעלות על הכספים שנתפסו. הוועדה החליטה על תשלום מיידי של 290 אלף דולר שנתפסו.
מקרה הפרת דיווח לא שגרתי היה של יורי מושייב, שנתפס בנתב"ג נושא סכום כסף מזומן בסך של 40 אלף דולר (כ-155 אלף שקל). מושייב עבר במסלול האדום, במטרה להצהיר על 2 טלפונים חכמים. אולם בשיקוף מזוודותיו, התגלו, בין היתר, מוצרי בשר ודגים קפואים, זאת למרות האיסור על הכנסת מוצרי בשר ודגים לישראל, ולכן הובהר לו כי אלו יישלחו להשמדה. בשלב זה, הפתיע מושייב ודיווח כי בבטן הדגים, מוסלקים כספים. ואכן, בבטן הדגים נמצא סכום כולל של 40 אלף דולר במזומן. מושייב, אזרח ישראל ובעל מסעדה בארה"ב, טען כי מקור הכספים בחשבון בנק של חברה בבעלות אחיינו בארה"ב, והוא התבקש על ידו להביא את הכספים לארץ.
הוועדה להטלת עיצום כספי סברה כי ניסיונו של מושייב להבריח כספים עבור אחר, במסווה של הצהרה על טלפונים סלולריים על מנת לטשטש את הימצאות הכסף ובכך להתחמק מדיווח, הוא חמור ביותר. על-כן, הטילה עליו קנס בסך 80 אלף שקל.
במקרה אחר, בסוף דצמבר 2018 נכנס לישראל דרך מעבר נהר הירדן ראש המועצה המקומית של היישוב ערערה, נאיף אבו עראר, כשברשותו סכום כסף בשווי של כ-34,500 שקל במגוון מטבעות. זאת, לאחר שיצא מישראל יום קודם לכן כשעליו סכום שווה ערך לכ-38 אלף שקל, שוב במגוון מטבעות בלי שדיווח על הכנסת והוצאת הכספים.
ראש המועצה טען כי מקור הכספים מעבודתו, ונועדו לצורך תשלום שכר הלימוד של בנו בירדן, אך לטענתו, הוא שילם סכום חלקי בלבד ואף הציג אסמכתה לעניין יעד הכספים. אולם, לא הציג אסמכתאות לעניין מקור הכספים. לפיכך, בשיקול מכלול נסיבות המקרה, החליטה הוועדה להטיל על אבו עראר קנס בסך 14 אלף שקל.
