לפי נתוני שירות התעסוקה, על אף ההקלות בסגר השני, בשבוע האחרון חזרו לעבודתם רק כ-19 אלף אנשים, כאשר במקביל נרשמו מעל ל-12 אלף דורשי עבודה חדשים. אחת הסיבות האפשריות לכך, היא שאנשים מעדיפים לא להתחיל עבודה חדשה ולשמור על דמי האבטלה. חלקם, אף ממשיכים לעבוד "בשחור" במקביל, בשביל השלמת הכנסה.
"במציאות אחרת הייתי מחפשת עבודה חדשה. אבל בתור סטודנטית, 3,000 שקל בשחור, בנוסף לדמי האבטלה, סוגרים לי את החודש", מספרת רותם (25), שביקשה להישאר בעילום שם, סטודנטית שעבדה במשרד ממשלתי והחליטה לעבוד בתור בייביסיטר על מנת להמשיך ולקבל את דמי האבטלה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כבר בחודש אפריל, במהלך הגל הראשון של הקורונה, רותם הבינה כי משרתה במשרד הממשלתי נמצאת בסכנה. "באפריל הוציאו אותנו לחל"ת באופן יזום וחתמנו אבטלה. בגלל שאנחנו סטודנטים, הבנתי מהר מאוד שהולכים לשלוח אותנו הביתה או לא לחדש לנו חוזה, שנגמר באיזור ספטמבר-אוקטובר בכל שנה.
"לא רציתי להתפטר, כי זה אומר לאבד את התוספת של הודעה מוקדמת וזכויות נוספות, אז התחלתי בכוונה לא לעמוד במשימות שניתנו לי כדי שיפטרו אותי. ביולי כבר הזמינו אותי לשימוע ומחודש אוגוסט, אחרי תקופת הודעה מוקדמת, אני מתקיימת מדמי אבטלה".
החלטת באופן יזום לא לחפש עבודה אחרת?
"כן. בכוונה הלכתי לבייביסיטר כדי להמשיך לקבל את דמי האבטלה. ידעתי שאין גנים והולך להיות סגר שני, ומישהי תצטרך אותי לעשר שעות בייביסיטר, שזה כ-500 שקל ליום. נכון לעכשיו, כל עוד אני יכולה לחתום אבטלה, אני לא מתכוונת לחפש עבודה מסודרת. אמשיך לחתום ובמקביל לעבוד בשחור בתור בייביסיטר".
נראה שרותם היא לא היחידה שנקלעה למצב בו היא מעדיפה לעבוד בשחור על מנת לשמור על דמי האבטלה. מסקר המדד הלאומי של ynet וקיימא, עולה כי 36% מהמשיבים מכירים אנשים שמעדיפים לקבל דמי אבטלה במקום לחפש עבודה באופן פעיל, וכי כל משתתף בסקר מכיר בממוצע 6.7 אנשים שמקבלים דמי אבטלה ולא מחפשים עבודה.
"אומרים לי תוריד לי לשכר מינימום, רק אל תתן לי תלוש"
חיים רופא (45), הבעלים של הפריקסה של חיימיקו, מספר כיצד התופעה של אנשים שמוכנים לעבוד רק בשחור מקשה על בעלי העסקים למצוא עובדים. "אני כל היום בפייסבוק ומחפש גם מפה לאוזן, אנשים אומרים לי 'כמה אתה משלם?', אבל אפילו בסכומים של 8,000 שקל, זה לא מספיק להם. הם מקבלים יותר מדמי האבטלה ומקומבינות מהצד. כל מי שבא אומר לי 'אתה מוציא לי תלוש?' וכשאני עונה לו שכן, אז הם אומרים שלא מתאים להם עכשיו".
רופא פתח שני סניפים נוספים לפני הקורונה, בפתח תקווה ובנתניה, בנוסף לסניף הראשי שלו בהוד השרון. הוא מספר כיצד אנשים שתכננו לעבוד בסניפים החדשים לפני הקורונה, התחרטו כשהבינו שהם יכולים לחתום אבטלה עד אמצע 2021 ולהמשיך לעבוד בשחור במקביל.
"כל יום בא אלי מישהו שרוצה לעבוד ארבע-חמש שעות ביום בלי תלוש. יש כאלו שאפילו אומרים לי 'תוריד לי למשכורת מינימום ואל תתן לי תלוש'. זה מפתה, אבל אם יקרה משהו לעובד אני פתוח לתביעות, אז אני לא לוקח את הסיכון. נוצר מצב שאני במצוקת עובדים קשה ועובד 14-12 שעות ביום. אפילו אבא שלי, שהוא בן 70 ועבד שעות אחדות ביום לפני הקורונה, מבין את המצוקה ומושך משמרות כדי לעזור", מספר רופא.
"היחידים שמוכנים לעבוד הם בעלי העסקים שהתמוטטו, כי הם לא מקבלים אבטלה"
מעסיקים רבים נתקלו בבעיה דומה גם עם עובדים קיימים. חיים, בעלים של כלבו גדול שנסגר עקב הנחיות הממשלה, מספר כיצד מנהלת החשבונות של העסק חזרה מחופשת לידה ודרשה כי ישלם לה את המשכורת בשחור או שהיא תתפטר. "היא אמרה לי 'הכי נוח לי בעולם להתפטר עכשיו, אתה לא יכול לשלם לי את מה שהמדינה נותנת לי. תשלם לי בשחור'. לא הסכמתי, אז היא עזבה".
"אני מעסיק כ-30 עובדים, והרבה מהם שנמצאים עכשיו בחל"ת מתחננים שלא נחזיר אותם גם כשהעסק יחזור לפעילות מלאה. אי אפשר למצוא עובדים. היחידים שמוכנים לעבוד הם בעלי עסקים שהתמוטטו והלך להם העסק, כי הם לא זכאים לדמי אבטלה והם חייבים להתפרנס", מספר חיים.
"דמי האבטלה הופכים את העבודה ללא כדאית"
לפי אילנה (שם בדוי), בעלים של כמה מסעדות באיזור המרכז, מדובר בתופעה רחבת היקף שבעלי עסקים רבים מתמודדים עימה בתקופת הקורונה. "90% מהאנשים שפנו לבקש עבודה או שפנינו להציע להם עבודה, אמרו בצורה ישירה מאוד שהם מוכנים לעבוד רק בשחור".
לטענתה, דמי האבטלה למעשה מורידים את הכדאיות של העובד לחזור לעבוד. "נניח אנחנו מציעים לטבח 9,000 שקל נטו, שזו משכורת גבוהה יותר ממה שהוא היה מקבל לפני המשבר, התשובה השגורה תהיה 'אני מרוויח 8,000 שקל בדמי אבטלה, אני לא אעבוד בשביל אלף שקל. תשלמו לי בשחור ואני אעבוד'. הפער הזעום בין המשכורת לדמי האבטלה הופך את העבודה ללא משתלמת עבורם".
"זה גם יצר תופעה שדווקא כשהעסקים בקושי שורדים, הם חייבים להעלות שכר, כי אנשים מחפשים עובדים ולא מצליחים להתחרות בדמי האבטלה", טוענת אילנה ומציגה כיצד ההגבלות מוסיפות על הקושי: "הרבה פעמים אין לך משרה מלאה לתת לאנשים, כי מותר רק 20 איש בפנים ו-30 איש בחוץ, אז כבר אין לך צורך במשמרת מלאה עם סגל מלא. צריך תגבור, למשל משמרת של שש שעות במקום של שמונה שעות, או יותר טבחים בימים המבוקשים.
"כתוצאה מכך, יש לך לתת לבן אדם שליש או שני שליש משרה, אבל המדינה לא נותנת דמי אבטלה באופן יחסי על החלק שאתה לא עובד, אז אנשים מעדיפים פשוט לא לעבוד", היא מספרת.
רשות המיסים: "מזהים זה מכבר מגמה גוברת של פעילות לא מדווחת"
ברשות המיסים מציינים כי אין בידיהם נתונים מדוייקים על כמות האנשים שעובדים בשחור בתקופת משבר הקורונה, אולם גם הם מזהים זה מכבר מגמה גוברת של פעילות לא מדווחות במספר תחומים, בהם שיפוצים, שירותי יופי וענפים נוספים.
"כוח אדם רב מוקדש לסיוע לעסקים ולחלוקת המענקים ולטיפול במעסיקים ובציבור בכלל. בצד זה, הרשות ממשיכה לפעול באפס סובלנות כנגד מי שמשתמשים בקורונה כהזדמנות לעבריינות ונוקטת באכיפה הקשה נגד החשבוניות הפיקטיביות והעלמות המס הכבדות", טוענים ברשות ומסבירים כי מודיעין רב נאסף וכי הרשות תפעל מול כל אזרח או מעסיק שעובר על החוק, "בהתאם לחומרת מעשיו ובעיתוי הנכון".