"בחודש האחרון מכרתי למעלה משלוש מאות בקבוקי 'יינות עתידיים'. אנשים שילמו 40% ממחירו של הבקבוק ויקבלו אותו רק במרץ 2021. היו ביניהם בקבוקים של יין אלפסי אדום של יקב הר אודם ויין קדש של יקב רמות נפתלי, שניהם מבציר 2017. אנחנו עושים גם מינויים לחברי מועדון שמקבלים באופן קבוע 6-10 בקבוקים לפי סוג המינוי והיין, ואנחנו לא היחידים", מתלהב חיים גן, מנכ"ל "איש הענבים", יועץ נחשב ושופט בתחרויות בין-לאומיות בתחום היין. 33 שנה הוא בענף ותסיסה כזאת הוא לא זוכר.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אנחנו באביב של היקבים. למרות שאנחנו נכנסים לסתיו ולחורף יש באוויר משהו שלא היה בתחום", מתמוגגת גם אילנית צמח, ייננית, בעבר בעלת יקב וחנות יין והיום יועצת לענף. הקורונה הגדילה את שוק האלכוהול ביינות ובמשקאות חריפים גם יחד, שינתה והעצימה הרגלי צריכה שנמצאים במתווה שינוי בשנים האחרונות.
מדובר בשילוב גורמים: זה מתחיל בשמיים הסגורים שעצרו את קניית המשקאות בדיוטי פרי, שחקן מרכזי במשך שנים בתחום. "גם אחרי השינויים במיסוי, וירידתו של הדיוטי מנתח של מחצית מהשוק לפחות מ-20%, עדיין היה לו תפקיד מרכזי בשוק", מסכים יואש בן אליעזר, משנה למנכ"ל טמפו משקאות, יבואנית מרכזית ובעלת יקבי ברקן. על כך יש להוסיף את סגירת חלק מהברים, המסעדות, הפסקת פעילות האולמות, וכמובן הלחצים והמתח של התקופה. תוסיפו רכיבים אלו לתוכניות הבישול הרבות, והגיחות האובססיביות לחו"ל בשנים האחרונות שהפכו את הצרכן הישראלי למבין יותר ביין ותקבלו את הנתונים. כולם בענף מסכימים שיש גידולים משמעותיים בהיקפי המכירות, שדרוג ליינות יקרים יותר וקניית יינות של יקבים חדשים ומבטיחים.
"הקורונה הביאה לעליות גדולות מאוד במשקאות חריפים ויין. אנחנו רואים במצטבר השנתי צמיחה של 25%, עם גידולים של 40% במשקאות אניס וג'ין, אם כי לא מדובר בקטגוריה גדולה במיוחד, 16% ביינות השולחניים כקבוצה כשהלבנים והרוזה מובילים עם גידולים של 25%", מדווח אורי קילשטיין משנה למנכ"ל שופרסל, שמובילה עוד טרנד חדש של הרשתות בסימן חגיגת היין: הרחבת מגוון היינות היקרים יותר. "יינות ב-50 שקל מכרנו תמיד, אבל יחסית בשוליים, היום אנחנו מוכרים הרבה יותר. פתאום יש לנו במבצעים 2 יינות ב-100 או ב-120 שקל ועם ישראל צורך". התמונה חוזרת על עצמה ברשתות מזון נוספות. ב"מחסני השוק" מצביע אילן סרוסי, מנהל הסחר, על קפיצה של 30% במכירות האלכוהול מאז סגירת השמיים ושל 40% במכירות היינות.
קוניאק וג'ין יוקרתיים
"חודש אוגוסט היה חודש המכירות החזק ביותר שלנו אי פעם", מציינת רונית אבנר, בעלים וסמנכלי"ת השיווק של "הכרם", יבואנית ומשווקת של יינות ישראליים רבים. אחרי שהוציאה לחל"ת והחזירה מחצית מ-180 העובדים, החברה נהנית מהמכירה בשוק הצרכני שמפצה על היעדר התיירות הנכנסת, והפגיעה בשוק הקר (מסעדות, ברים, בתי מלון).
"הרשתות גדלו בעשרות אחוזים עם הקורונה, אנשים מורידים בקבוקים מהמדפים. וגם פונים לאלטרנטיבות יקרות יותר בכמויות שלא היו כמותן. יש גידולים של עשרות אחוזים במוצרי סופר-פרימיום כמו וויסקי גלנפידיך או בלוויני מהסדרות של 21 ו-30 שנה. גם הקוניאקים והג'ינים היוקרתיים חזרו, גם כי קיימת תחושה של רצון להשתמש בחלק מהכסף שלא הוצא על נסיעות לחו"ל תוך דחף לפיצוי, וגם כי מבינים יותר. הספקים שלנו בחו"ל אומרים כי למרות המצב הם מרוצים מאוד ממה שקורה בישראל".
יבואן ומשווק היין, טל שקד, מחברת "שקד" הוותיקה שגם מפעילה את רשת חנויות "דרך היין" מסכים שיש עלייה בצריכה הפרטית. יין שנתפס כמשקה של קהל מבוגר, גברי ומבין, הפך ליעד לצעירים יותר, גברים ונשים, בכל המדינה. מדינת תל אביב אמנם עדיין מובילה ובגדול, עם צריכה של 20 ליטר לנפש להערכת גן, לעומת הממוצע הישראלי שעומד על 5-6 ליטרים לנפש לשנה.
7 צפייה בגלריה
חיים גן: "בחודש האחרון מכרתי למעלה מ-300 בקבוקי 'יינות עתידיים'. אנשים שילמו 40% ממחירו של הבקבוק ויקבלו אותו רק במרץ 2021"
(צילום: דנה קופל)
הרוזה ניצח הקיץ
מחקר שערכה באוניברסיטת בן גוריון ד"ר ענב פרידמן, חוקרת ומרצה בשיווק מהמחלקה למינהל עסקים, מצא גידול ממוצע של 24% בקרב גברים ואצל נשים דרמה גדולה בהרבה, גידול של 72%. "הדימוי הסטריאוטיפי של גברים שותים אלכוהול בסטרס ידוע", מסבירה ד"ר פרידמן. "אנחנו מצאנו את ההפתעה בקרב הנשים.
"ההסבר לעלייה בקורונה הוא שהסטרס בסגר גורם לוויסות רגשי נמוך (חוסר שליטה על רגשות וקושי להתאפק) ולעלייה בצריכת האלכוהול. ההסבר שלנו להצטרפות הנשית המסיבית: הלחץ מאפשר להתנהגויות שבדרך כלל פחות מקובלות חברתית לצוף ולבוא לידי ביטוי. תגלית מפתיעה, שכן עד כה הגידול בצריכת אלכוהול בזמן לחץ יוחס לגברים. כעת נראה שהמינים מתנהגים דומה ושניהם העלו את צריכת האלכוהול".
הכוכב של התקופה הוא יין הרוזה, יין קליל וטעים בעל צבע ענברי שמתאים למזג האוויר. ב"הכרם" מדווחים על גידול של 40% בצריכת הרוזה. להערכת וואסים חינאווי, מהמשפחה החולשת על יבוא יינות, רשת חינאווי "וויין & מור" ואתר אונליין, אחראי הרוזה ליותר מ-50% מהגידול בצריכת היינות. במאי הוציאו ביקבי רמת גולן יין רוזה חדש בשם "ירדן רוזה" מסדרת ירדן וביקבי "הרי גליל" שבבעלות "יקבי רמת הגולן" את יין יראון רוזה. היינות נחטפו להפתעת מנכ"ל היקבים יאיר שפירא, והמלאים ביקבים אזלו. לא רק ההשפעה הנשית אחראית. מדובר בסמן נוסף לעלייה בתחכום השוק שדורש יינות פחות כבדים ויותר קיציים כמו לבנים, רוזה ואדומים קלילים.
גם גיל צרכני היין יורד, במיוחד של יינות מיוחדים מיקבי בוטיק. "לא ציפינו לכניסה מסיבית כל כך של בני 25 ומעלה", אומרת אילנית צמח. "אנחנו רואים אותם צמאים למידע, במרכזי התיירות ביקבים שנהנים מבום אדיר ובסדנאות הפורחות". גם היקבים הבוטיקיים והגדולים מתאימים את עצמם להערכתה לירידה בגילי הצרכנים והתוויות מעוצבות בקווים חדשנים.
7 צפייה בגלריה
אילנית צמח: "לא ציפינו לכניסה מסיבית של בני 25 ומעלה. אנחנו רואים אותם צמאים למידע, במרכזי התיירות וביקבים שנהנים מבום אדיר"
(צילום: גיא אנטו)
מה שותים בסגר?
אופי השתייה בסגר לבד משפיע גם על המשקה הנבחר. "בבית לא תחסלו צ'ייסרים של וודקה, אבל כן תשתו וויסקי", טוענת אבנר. "לאור העובדה שמרבית האנשים מבלים בעיקר במרחב הפרטי ניתן לראות גם גידול במשקאות להרכבת קוקטיילים כמו רום, ג'ין, וויסקי וקאוות בינלאומיות. במפתיע, למרות המצב הכלכלי המחיר מהווה פחות פקטור. הצרכן מוכן להוציא סכומים כפולים מבעבר על צריכת אלכוהול ויינות", מאבחן חינאווי.
האונליין מהווה עוד סמן מובהק לשינוי ההרגלים של התקופה. 35%-40% ממכירות היינות והמשקאות החריפים בשופרסל מתרחשים באונליין. פי שניים מחלקו של האונליין במחזור הרשת. יקבים שלא חלמו בעבר על שיווק ברשת עושים זאת היום. שלא לדבר על רשתות היין, שלא מתחילות את היום בלי מכירות אונליין. "זר פור יו" שמכרה השנה 65,000 בקבוקים, כחלק מעסקאות משולבות של מתנות, החליטה בגלל הגידול של כ-70% בקניות יינות אונליין לפתוח בהשקעה של שני מיליוני שקלים ערוץ ייעודי ליינות, והכפילה את המגוון.
"הישראלי מעדיף לקבל הביתה את המוצר בצורה האופטימלית ומוכן לשלם עבור התענוג", משוכנע יוסי כהן המנכ"ל. כ-60% מכ-300 יקבי הבוטיק בישראל נכנסו למכירות אונליין, מעריכה צמח. או באמצעות אתר שפתחו או באמצעות פעילות בפייסבוק או אפליקציה. "היקבים הקטנים לא רצים לממשלה ומתבכיינים לקבל סיוע, הם סיפקו פתרון, להביא לך את היין הביתה", מצדיע חיים גן ליקבים. ברשת "בנא משקאות" שוקדים על אתר חדש שיעלה תוך חודשיים ויתכתב עם דרישות התקופה. יספק תוכן מקצועי רב ומגוון גדול מאוד של מארזים גם למתבודדים, עוד המצאה של עידן הקורונה.
יחד עם זאת, אחרי הקיץ הטוב לענף והציפיות להתחלת שנה טובה, חוששים מהשפעות הסגר על המכירות בשבוע הקריטי האחרון. "סגר יביא את הלקוחות לקנות פחות יין וגם לקנות יינות פחות איכותיים ויקרים כי אין למי לערוך שולחן מרשים", מודאג סרוסי מ"מחסני השוק". גם טל שקד מנסה למתן את האופוריה. "אני לא יכול לומר שהקורונה עשתה לנו הכי טוב. יש כאלו שהרוויחו ויש שפחות. אחרי הכל אנחנו לא מתעסקים בחלב ולחם, אלא במוצר מותרות. סגר שיקבע את כולם מול הטלוויזיה לא יועיל לענף".
7 צפייה בגלריה
אופי השתייה בסגר לבד משפיע גם על המשקה הנבחר. "בבית לא תחסלו צ'ייסרים של וודקה, אבל כן תשתו וויסקי"
(צילום: אסף קמר)
איך תבחרו יין לראש השנה?
לבן או אדום? מאיזה בציר? ביקב או בחנות? ולמה רואים לפעמים משקעים בתוך הבקבוק? עצות לקניית יין בסיוע מומחי היין חיים גן ואילנית צמח.
יינות לבנים ויינות רוזה: יינות אלו צריכים להיות צעירים וטריים, ואינם משתבחים עם הגיל. המועדפים במקום הראשון בקטגוריה זו הם יינות מבציר 2019. הביקוש הגדול בתקופת החגים ובערב החגים עלול ליצור מחסור ביינות הבציר הנכסף, וברשתות ינסו לדחוף לכם במחירי מבצע יינות ישנים יותר. המומחים מסכימים - אל תקנו יינות 2016 ואחורה. מביני עניין יוותרו אפילו על שנת בציר 2017. הצבע: יין לבן צריך להיות בגוון ירקרק או צהבהב עדין. אם הוא צהוב ‑ דלגו עליו. יין רוזה הוא למעשה יין לבן ש"הוכתם" קלות בקליפות ענבים אדומים. צבעו צריך להיות סלמוני ורדרד, לא כתום ולא חום.
הסוכר: תכולת הסוכר לא רשומה אמנם על היין, כי מדובר בגלוקוז ‑ סוכר הענבים הטבעי של היין, אבל סוכר הוא סוכר, ומשתנה ברמות דרמטיות בין היינות השונים. יינות יבשים מכילים עד חמישה גרם סוכר (כלומר כפית ורבע) לליטר. ביינות חצי יבשים יש 5-17 גרם לליטר (מכפית ורבע ועד 4 כפיות). ביינות חצי מתוקים, בדרך כלל אדומים - 17-50 גרם לליטר (4-12.5 כפיות), וביינות מתוקים (קידוש) - 50-70 גרם לליטר (12.5-17.5 כפיות), ואף יותר.
אחוזי האלכוהול: יינות מכילים 9%-16% אלכוהול, והאחוזים רשומים על הבקבוק. הלבנים הטובים מכילים 12%-14%. חריגה למעלה מאחוזים אלה מעידה על שימוש בענבים בשלים מאוד, שקרובים יותר לצימוקים מאשר לענבים הצעירים המומלצים בקטגוריה זו של יינות.
יין אדום: ככל שהיין האדום יקר יותר, הוא פחות מוכן לשתייה. רוב היינות האדומים הטובים בישראל מהבציר האחרון, שמחיריהם 150 שקלים ומעלה, יהיו מוכנים לשתיה לפחות בעוד 7-10 שנים ממועד הבציר. בקבוק יין קסטל 2018, שנמכר בכ-300 שקל, מומלץ לפתיחה בעוד שמונה שנים. קנו מבציר של לפני 7-10 שנים.
יין לארוחת החג: מתארחים או שולחים יין מרחוק? לכו על יינות לבנים או רוזה, זה בטוח יותר. פופולריים וטרנדיים וניתנים לשתייה מיידית.
קנייה ביקב: קנייה במרכזי המבקרים מזכה בהנחות, ובחלק מהם הנאות לכל המשפחה שאין בקנייה בחנות או באונליין. יותר ויותר יקבים קטנים פותחים, בדרך כלל בימי רביעי או חמישי, ברי יין. בדקו (כמויות האנשים מוגבלות בסימן קורונה). בסוכות, במיוחד בחול המועד, צפויה הצפה, ומומלץ להירשם מראש. בקשו לשוחח עם היינן, אם לא במקום, לפחות בטלפון. קשר עם היינן ישחק לטובתכם בצ'ופרים ולא פחות בהבנת היין והתאמתו לטעמכם.
יין זני לעומת בלנד (ערבוב זנים): יין עשוי מענבי זן אחד או מתערובת, וחובה לרשום זאת על הבקבוק. יין זני מתאפיין בטעם מרוכז וממוקד. המרלו והשיראז פירותיים, הקברנה חומצי, המוסקט מתקתק. ואילו הבלנד עשיר במגוון טעמים. מה מתאים לכם?
חמצון: אין סכנה ביין שהתחמצן, אבל הטעם נפגם והופך קצת חמצמץ. זה קורה אם החנות לא ממוזגת 24/7, או כשהיין בחלון הראווה וחשוף לאור יום, תופעה נפוצה בחנויות ממתקים ומתנות. אם אחרי הפתיחה אתם מריחים ביין את הפקק ‑ סימן שהיין אוחסן בעמידה, לא היה מספיק מגע בינו לבין הפקק ולא נמנעה כניסת אוויר וחמצן.
תקלות אחרי הפתיחה: אם אתם רואים משקעים בתחתית ובדפנות הבקבוק או בכוס בעת המזיגה, סימן שהיין לא עבר סינון דק, וזאת כדי לשמר את אופיו - העדפה של יקבי בוטיק קטנים, בדרך כלל לא נעשה בגדולים.
