רק לפני חמש שנים התגאו באלביט באישור הפרלמנט בברן לאחת מעסקאות המל"טים הגדולות והיוקרתיות של החברה: מכירת שישה מל"טי הרמס 900 "סטארליינר" בשווי 256 מיליון דולר, שישמש לסיור ולהגנת גבולותיה של המדינה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אלביט ניצחה אז במכרז את התעשייה האווירית, שסיפקה עד אז את המל"טים של צבא שווייץ, לאחר שהבטיחה לספק הפעם מטוס ללא טייס עם יכולת שאף יצרן כלים לא מאוישים לא הציג לפני כן: עם מערכות בטיחות שיאפשרו לו לקבל אישור לטוס לצד מטוסים אזרחיים, כך שלא יצטרכו להקצות לו מרחב אווירי נפרד, כפי שנעשה למשל בארץ, עם המל"טים של חיל האוויר. אלביט גם התחייבה לספק למטוס יכולת להתמודד עם מזג אוויר קשה ולטוס גם בחורף בקור מקפיא מעל הרי האלפים ולספק את המטוסים בתוך ארבע שנים.
קפיצה קדימה ל-2021: אף הרמס 900 עדיין לא טס במרחב האווירי השוויצרי, ורק ב-2022 יקבלו השוויצרים את ראשוני המטוסים שהזמינו שבע שנים לפני כן. גם הפרויקט הזה ספג עיכוב בגלל הקורונה, אבל הנגיף לא אחראי לכל שלוש שנות האיחור במסירה, שגרמה לצבא שוויץ להטיל עליה קנס על האיחור, וגוררת ביקורת חריפה במדינה על מערכת הנשק שמאחרת להגיע. הטאגס אינצייגר, אחד היומונים הוותיקים במדינה, שמתפרסם בחלק הדובר גרמנית שלה, אף פירסם לפני שבועיים לצד כתבת תחקיר על הפרויקט קריקטורה של שני מכונאים מזרימים לחרטומו שקים של כסף מזומן, שהוא שורף מבלי להמריא.
מה השתבש בדרך? מה לא. המל"ט השוויצרי התבסס על מל"ט ה"כוכב" שכבר משרת בחיל האוויר, ונמכר למדינות נוספות. אבל אלביט, ושופתה המקומית, חברת רואג, הסתבכו דווקא עם החלק הלא צבאי שלו. הפיתוח של מערכת מניעת ההתנגשות התעכב, אחרי שתוכנית להשתמש במערכת במכ"ם הולנדי בוטלה כי ב-2016 אסרו ההולנדים את הייצוא שלה לחברה ישראלית, אפילו שהלקוח הסופי היה באירופה. אחר-כך התעכב פיתוח מערכת הפשרת הקרח מכנפי המטוס, שנועדה לאפשר לו להתמודד עם הטמפרטורות הנמוכות מעל האלפים.
והמכות המשיכו. ב-2019 הגיע לשוויץ מל"ט ראשון במסגרת העסקה, שעליו היו אמורים הצוותים הטכניים בשוויץ להתחיל להתאמן באחזקתו, מבלי להטיסו עדיין. אבל במרץ 2020, עם התפשטות הקורונה הוחזרו המדריכים של אלביט לישראל.
בחודשים הבאים הוחזר גם המל"ט הראשון לארץ, לאחר שהפרויקט ספק מכה נוספת: באוגוסט 2020 התרסק המטוס השלישי שיצא מפס הייצור בעת טיסה בדרום הארץ, כחלק מבדיקות שעורכת לו רשות התעופה האזרחית (רת"א). הבדיקות, שלא מקובלות במקרים של מל"טים צבאיים, נדרשו הפעם כדי לאשר כל אחד מהכלים לטיסה במרחב אזרחי, בשיתוף פעולה בין רת"א למקבילתה בשווייץ.
בסוף השנה הודיע משרד ההגנה בברן לאלביט שלא יסכים לשאת בעלויות נוספות בפרויקט, לאחר ששילם לה 20 מיליון פרנקים שווייצרים נוספים (כ-70 מיליון שקל), כפיצוי על ירידת שער המטבע מאז שנחתמה העסקה. השווייצרים כעסו גם על האיחור המתמשך במסירת המטוסים, אם כי הבינו שלא כל העיכוב נגרם באשמת החברה.
העיכוב גם לא מנע מצבא שוויץ לחתום עם אלביט על עסקת ענק נוספת, גדולה יותר: רכישת מערכת קשר טאקטית חדשה בשווי 350 מיליון דולר שהוכרזה בשנה שעברה. גם קנדה לא נרתעה מהעיכוב, והזמינה בשנה שעברה מאלביט מל"ט זהה, בשווי 30 מיליון דולר, שישמש למשימות אזרחיות בשמיה, כמו איתור שריפות יער. גם הקנדים בחרו במטוס בזכות היכולת לטוס לצד מטוסים אזרחיים, והבטחה של אלביט שעד סוף 2021 תסיים סוף סוף את התהליך הרישוי האזרחי שלו.
גורם באלביט אמר אתמול ל-ynet, כי "הפרויקט אכן באיחור, אבל אירועים כאלה אינם נדירים כשמדובר במערכות פורצות דרך. תהליך הרישוי לקח לנו יותר זמן משתכננו, והיו גם אירועים נוספים בדרך. הקנס שהוטל על אלביט היה לא משמעותי, ויש לנו הסכמה מלאה עם השוויצרים על לוח הזמנים החדש, ואנחנו עומדים בו. השוויצרים ממשיכים לרכוש מאיתנו והיחסים איתם מצוינים".
מאלביט נמסר כי "פיתוח מל"ט הסטארליינר הושלם והייצור מתבצע בהתאם לתוכנית סדורה שסוכמה עם הלקוח. לוחות הזמנים למסירת המל"טים בפרויקט בשוויץ מושפעים מלוח הזמנים של תהליך הרישוי הקפדני, הראשון מסוגו בעולם, המתבצע מול רשויות התעופה האזרחיות. הביקוש למל"ט הסטארליינר על ידי מדינות נוספות דוגמת קנדה מעיד על בשלות הטכנולוגיה ועל היכולות הייחודיות של אלביט בתחום זה".
מסוכנות הרכש של צבא שוויץ, ארמסוויס, נמסר בתגובה: "רוב העיכוב בפרויקט נגרם מהליכי הרישוי הארוכים, בפעם הראשונה שהדבר נעשה לכלי בלתי מאויש. הפרויקט ממשיך להתנהל לפי התוכנית כפי שאושרה בידי הפרלמנט ב-2015. אחרי שמנהל התעופה האזרחי בישראל יאשר את המטוס, זרוע האוויר של צבא שוויץ תבחן את התהליך ותעניק לו את האישור הסופי. מלבד האיחור אנחנו מצפים שהמערכת תפעל לפי החוזה שחתמנו עם אלביט".
