משרד המשפטים קבע כי יש ליישם את החוק לסגירת מחצית מתאגידי המים. במשרד הודיעו לשר אלי כהן, שביקש חוות דעת בנושא, כי חובת צמצום התאגידים מ-56 ל-30 והפיכתם לתאגידים עירוניים, עומדת בעינה. זאת, למרות ניסיונות חוזרים לדחיית היישום, כשהדחייה האחרונה כפי שנוסחה בתזכיר חוק (שעוד לא אושר) היא לספטמבר 2021. לפי המשרד, המועדים לפעולה בנושא חלפו ויש לפעול ליישום מתווה בנושא לפי חוק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תאגידי המים הוקמו ב-2010 כדי לנתק את העיריות מהאחריות לתשתיות המים והביוב. לפני המהלך פעלו בישראל כ-200 מחלקות מים. נטען כי הקמתם צמצמה את פחת המים בכ-10% והטיפול בתקלות יעיל יותר, אבל צרכנים ברשויות שונות מתלוננים על חשבונות מים מנופחים.
כבר ב-2013 נעשה ניסיון לצמצם את מספר התאגידים מ-56 לעשרה. התנגדויות של רשויות הקפיאו את המהלך. מצבת כוח האדם בתאגידים גדלה ולפי דו"חות מבקר המדינה, "התאגידים הפכו למפעל ג'ובים".
את התיקון לחוק תאגידי מים וביוב, שנכנס לתוקף בסוף 2018, הובילו השר אלי כהן וחה"כ איציק שמולי. לפי התיקון, הרשויות המקומיות יחולקו לתריסר קבוצות, כשבכל אחת מהן תפעל חברה אזורית אחרת. בין היתר יאוחדו תאגידי ת"א ורמת השרון, תאגידי חיפה, נשר וטירת הכרמל, תאגיד מי גבעתיים יאוחד עם ר"ג ובני ברק ויאוחדו 12 רשויות בנגב המזרחי.
גם ברשות המים תומכים באיחוד תאגידים והפיכתם לתאגידים אזוריים, שכן לפי הרשות, הדבר יביא לחיסכון הנאמד בכ-500 מיליון שקל - 300 מיליון בהתייעלות תאגידית וכ-200 מיליון שקל בתעריף המים שיוזל ב-5%. למרות זאת - אזרחי ישראל לא נהנים מצמצום התאגידים בשל שורה של עיכובים וכשלים ביישום החוק.
בתחילה ניסתה רשות המים להיערך ליישום התיקון על בסיס מפת שיוך המחלקת את הרשויות המקומיות ל-28 קבוצות, אך חלוקה זו עוררה התנגדות גורפת מצד הרשויות המקומיות. בנוסף, הוגשו בקשות למתן פטור מחובת התאגוד האזורי, והתעורר החשש כי היעתרות להן תערער את מודל התאגוד האזורי ואת היכולת ליישמו.
עקב כך, החלה רשות המים לפעול לגיבושו של מתווה חלופי, אך התברר כי לא ניתן להשלימו בהתאם למועדים שנקבעו בחוק. ניסיונות לקידום תיקון חקיקה לדחיית מועדי היישום כשלו, עקב הימשכות תקופת הבחירות ואי כינוסה הסדיר של הכנסת. עקב כך מועצת רשות המים החליטה להתלות את תיקון החוק לחצי שנה.
בתום הליך שימוע ציבורי, אישרה מועצת רשות המים מפת שיוך חדשה המחלקת את הרשויות ל-30 קבוצות. נקבע כי מפה זו תיכנס לתוקף באוגוסט 2020 וכי יש להקים את החברות בהתאם למפת השיוך תוך 120 יום, אבל אז הושבעה ממשלה חדשה והוקם משרד משאבי המים. השר זאב אלקין ביקש ללמוד את הנושא.
אלי כהןצילום: אופיר אייביבמהלך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת באוקטובר 2020, ציין השר כי להערכתו אין היתכנות לקידום מודל התאגוד האזורי במתכונת הקיימת, בעיקר נוכח התנגדות השלטון המקומי. השר מסר כי בכוונתו לקדם מודל חדש, שיחליף את מודל התאגוד האזורי הקבוע בחוק ומבוסס על הסכמות שהושגו עם השלטון המקומי, אך הבהיר כי יישומו של זה מחייב את דחייתם של המועדים הקבועים בחוק.
בנובמבר הוצע בתזכיר חוק לדחות שוב את המועדים שבחוק בכתשעה חודשים לספטמבר 2021, בשל קושי בביצוע שלבי ההקמה של חברות אזוריות; מהרצון לאפשר בחינה מחודשת של המתווה; וכדי לתת לתאגידים שהות מספקת להיערך, במיוחד נוכח התפשטות נגיף הקורונה. אחרי כן שוב התפזרה הכנסת והתזכיר לא אושר. עקב כך במשרד המשפטים הודיעו כי יש ליישם את החוק והמשרד יסייע ביישומו, אם צריך.
במקביל, ישנן עתירות תלויות ועומדות בנושא יישום החוק. בעתירה אחת שהוגשה על ידי תאגידי מים וביוב ורשויות מקומיות הן מבקשות ככלל, שלא לחייב את העותרות להתאגד על פי מפת ה-30. בין היתר מדובר בעיריות גבעתיים, ר"ג, בית ג'אן ובני ברק. הן טוענות כי לא ייתכן שארגון שהוקם בכספי מיסים של עיר אחת, ישרת תושבי עיר אחרת וכן שיש שונויות בין התאגידים בכל עיר ועיר. מן העבר השני, הוגשה עתירה שבמרכזה הדרישה כי בית המשפט יורה על יישום חובת התאגוד האזורי בה.
השר אלי כהן מסר בתגובה: "סגירת מחצית מתאגידי המים מחויבת על פי חוק ועמדת משרד המשפטים לבקשתי קובעת זאת מפורשות. רשות המים נדרשת ליישם את החוק ולהימנע מסחבת מיותרת. לאורך השנים, תאגידי המים הוכיחו התנהלות כלכלית מנופחת ובזבזנית וגרמו לעלייה משמעותית במחירי המים, כאשר מי שנשא בעלויות הם הצרכנים. בעתיד, בכוונתי לפעול לסגירה מוחלטת של כלל תאגידי המים בישראל".
רשות המים: "הרשויות המקומיות פועלות מאינטרסים שאינם טובת הציבור לטרפוד יישום חוק חשוב זה, שיביא לייעול התהליכים. נפעל ליישום החוק כפי שנקבע"
מרשות המים נמסר בתגובה: "צמצום מספר התאגידים הינו צעד שרשות המים מובילה, בעוד הרשויות המקומיות שהינן הבעלים פועלות מאינטרסים שאינם טובת הציבור לטרפוד יישום חוק חשוב זה שיביא לייעול התהליכים.
"חשוב מאוד לציין, שמחירי המים והביוב בישראל נמוכים יותר ממדינות רבות בעולם, למרות שמעל ל-50% מהמים המסופקים בישראל מיוצרים ע"י אדם. רשות המים תפעל ככל שביכולתה על מנת ליישם את החוק כפי שנקבע".
מהשלטון המקומי ומהשר אלקין לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.
שר משאבי המים לשעבר זאב אלקין: "לצערי, יישום חוק לצמצום מספר תאגידים הפך לאות מתה בגלל התנגדות נציגי השלטון המקומי בדירקטוריונים של התאגידים שחסמו את הביצוע של מיזוגי התאגידים. כדי להתגבר על חסם זה עם כניסתי לתפקיד הקמתי שולחן עגול עם נציגי השלטון המקומי, והגענו למתווה מוסכם לביצוע המיזוג באמצעות מודל חברות מנהלות. הסיכום היה צריך להיות מעוגן מבחינה משפטית במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2021 שכידוע לא חוקק בגלל החלטת נתניהו לא לקדם אישור תקציב המדינה ולצאת לבחירות.
במקביל לאור טענות רבות כנגד תפקודן של תאגידי המים הקמתי ועדה ציבורית רחבה בראשות ראש עיריית ר"ג כרמל שאמה הכהן לצורך בדיקה מעמיקה של כל נושא תאגידי המים ומתן המלצה לממשלה לרפורמה מהותית בכל תחום התאגידים. לצערי, לאורך כל התקופה רשות המים התנגדה נחרצות להתמודד עם טענות הציבור בנושא של תאגידי המים והחרימה את הועדה שהובלתי".
