השלכות הסגר על המשק: כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל את ההחלטה על הסגר ההדוק שמתחיל בפועל היום, בניגוד לעמדת הפרויקטור שמינה פרופ' רוני גמזו, קשה להאמין שחשב על המגזר העסקי, ובטח לא על העסקים הקטנים - אותם מפעלים קטנים בתחומי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה למשל, או עובדי הפרילנס וענף היופי לדוגמה. עבורם סגר כזה עלול להיות מכת מוות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההערכות השונות בנוגע לפגיעה במשק - רק של הסגר הנוכחי - אף חצו את רף 20 מיליארד השקלים, פגיעה שהמקור שלה הוא קודם כל באותם עסקים שנאלצים לסגור ולפטר עובדים.
תמונת מצב: המצב פסימי, ויהיה עוד גרוע יותר
אותה פגיעה במשק מתורגמת לירידה בהכנסות ממיסים מאותם עסקים ועובדיהם מצד אחד, ועלייה בהוצאות - דמי אבטלה, שירותי רווחה ומענקים לעסקים מצד שני. לפי ההערכות, ככל שהסגר יימשך, כך הסיכוי שנגיע לתרחיש הפסימי יותר שהציג התוצר - התכווצות של 7.2% השנה וצמיחה של 2.3% בשנה הבאה, לעומת תרחיש שנראה סביר רק לפני כמה שבועות של התכווצות של 5.1% השנה וצמיחה של 5.4% בשנה הבאה.
התכווצות גדולה יותר של התוצר תביא גם להתאוששות איטית יותר ברמת הפרט - הרבה יותר קשה להשתקם מפשיטת רגל מאשר מסגירה זמנית, והרבה יותר קשה לחזור לשוק העבודה אחרי תקופה ארוכה של אבטלה מאשר מחופשה קצרה. לפי ההערכות ברמה הפשטנית, ההתאוששות האיטית שנראה בשנה הבאה תחזיר אותנו פחות או יותר לנקודת המצב הנוכחית, טרום הסגר החדש. כך שבפועל, המשק בקושי יצמח.
כמחצית מהעסקים הקטנים שהוציאו עובדים לחל"ת - לא החזירו אותם
סקר שעשתה התאחדות המלאכה והתעשייה, גוף המאגד 60 אלף עסקים ותעשיינים קטנים שמעסיקים עד 20 עובדים ובעלי מחזור של עד 20 מיליון שקל בשנה, ועובדים בתעשיית היופי כמו למשל קוסמטיקאיות וספרים, מכבסות ועצמאים בענפים שונים כמו טכנאי מחשבים למשל, שופך אור על מצבם של העסקים הקטנים רגע לפני הסגר הנוכחי, שרק יחמיר אותו.
מהסקר שדגם 2,500 עסקים, עולה כי יותר ממחצית מהעסקים הוציאו עובדים לחל"ת ויותר ממחצית מאלו שהוציאו, לא החזירו עובדים לעבודה, ולפחות בינתיים לא נראה שיחזירו.
80% מהעסקים הקטנים לא הצליחו לקבל הלוואות בערבות המדינה
65% מהם דיווחו על ירידה בהכנסות ממרץ עד יולי של מעל 25%. מבחינת האוצר, נכון לתקופת הסגר, זה הרף המזכה במענקים, כלומר גם באוצר מבינים כי פגיעה מעל לשיעור זה משמעותית. מתוכם, 12% דיווחו על ירידה של מעל 75%, ויתכן ואלה עסקים שלא ישרדו סגר נוסף. 29% דיווחו על ירידה של עד 25%, שמבחינת האוצר לא נספר אפילו, אף שבהכרח תשפיע על העסקים, ורק 6% דיווחו על יציבות.
נתוני הביצוע של החשב הכללי באוצר לגבי סעיפי הסיוע השונים רחוקים מלתת את התמונה המלאה. 80% מבעלי העסקים ציינו שלא הצליחו לקבל הלוואות מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה. אותה קרן נחשבת מבחינת האוצר לסיפור הצלחה שכן להבדיל מסעיפים אחרים, כמו למשל עידוד החזרת העובדים, שם יש ניצול מלא של הכספים, מה שהביא להכפלתה לכ-40 מיליארד שקל. לאורך החודשים האחרונים עלו שוב ושוב טענות על כך שהבנקים מעדיפים לתת את ההלוואות לעסקים גדולים יחסית וכמובן לכאלה שהשפעת משבר הקורונה הייתה קטנה יחסית עבורם.
עוד עולה מהנתונים כי רק 13% מבעלי העסקים עשו שימוש במענק להחזרת עובדים מחל"ת, מה שמשלים את התמונה שעלתה בתחילת החודש מנתוני האוצר, שלפיה רק כ-230 מיליון שקל מתוך 6 מיליארד שקל שהובטחו, שולמו בפועל. הסיבות לאי-ניצול המענק מעניינות: כמעט מחצית מהעובדים דיווחו שהתהליך מסורבל מידי עבורם או שחסר מידע הנחוץ להגשת הבקשה, ו-21% דיווחו כי כלל לא החזירו עובדים.
המשבר מגיע גם הביתה: הצריכה הפרטית יורדת, המשכנתה נדחית
הפגיעה בעסקים מן הסתם מחלחלת גם לחייהם הפרטיים של בעלי העסקים, במיוחד כאשר מדובר בעסקים קטנים וזעירים, שם הגבול בין הפרטי לעסקי מטושטש.
מהסקר עולה כי 97% מבעלי העסקים ציינו שצמצמו את הצריכה הפרטית שלהם בעקבות המשבר. מחצית צמצמו בעד 25% אולם הנתון המדאיג הוא כי כחמישית מבעלי העסקים צמצמו את היקף הצריכה במעל 50%.
אגב, 20% מבעלי העסקים גם הצהירו כי דחו את תשלומי המשכנתאות הפרטיות שלהם.
בעלי העסקים חוששים לעתידם. הציון לממשלה: נכשל
60% מבעלי העסקים הקטנים הביעו חשש להמשך קיומו של העסק שלהם. מדובר בנתון שצריך להתעכב לגביו שכן מדובר בסופו של דבר בעסקים שממלאים את הרחובות ומהווים את הרוח החיה של המשק הישראלי - לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה חברתית וציבורית. החשש שלהם כי יפשטו רגל הוא בדיוק הסיבה להתאוששות האיטית שהמשק יחווה בשנה הבאה בקצב הנוכחי, והוא רק ילך ויגבר ככל שיימשכו ימי הסגר. זה כמובן מסביר למה הציון שנותנים בעלי העסקים לממשלה שהתכנסה בשביל לטפל במשבר הקורונה ציון כל כך נמוך. 45% מבעלי העסקים נתנו ציון 1 מתוך 10 בכל הנוגע לסיוע לעסקים קטנים בתקופת המשבר. רק 7% נתנו ציון הגבוה מ-6 לממשלה ואף אחד לא נתן ציון גבוה מ-8.
נראה שאלו נתונים שראש הממשלה לא הסתכל עליהם כאשר קיבל את אותה החלטה ביום רביעי בלילה.
