יו"ר ההסתדרות החדשה, ארנון בר-דוד, בשיחה עם רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון
(קרדיט צילום: תום גני)
"צריך להעלות את שכר המינימום בישראל, כשהשאיפה שלי היא להעלות אותו ל-6,000 שקלים בהדרגה, ועכשיו אני מתחיל לדבר על זה". כך אמר הבוקר (שישי) יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במסגרת כנס האחד במאי של קרן ברל כצנלסון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
את הדברים אמר בר-דוד בתשובה לשאלתו של מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן, רמי הוד, ששאל מה צריך לעשות כדי לחזק את מדינת הרווחה בישראל. אך השאלה המתבקשת היא לא האם כדאי להעלות את שכר המינימום, אלא מתי הזמן הנכון לעשות זאת.
"את שכר המינימום צריך להעלות בזמן שיש תעסוקה מלאה, לא בזמן שהאבטלה גבוהה ושהמעסיקים עדיין מלקקים את הפצעים מהקורונה", מסביר הפרופ' עומר מואב, מרצה לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובאוניברסיטת ווריק בבריטניה. הבעייתיות בהעלאת שכר המינימום בתקופת מיתון לדבריו, היא שזו עלולה להרתיע מעסיקים (קטנים ובינוניים בעיקר) לשכור עובדים נוספים, ובכך היא גם פוגעת בכיס של המעסיקים וגם מעכבת את צמצום האבטלה.
"אני לא נגד העלאת שכר המינימום, אבל להעלות אותו בזמן שאנחנו רוצים להחזיר את המשק לפעילות, לעודד אנשים להקים עסקים ולעזור לבעלי עסקים לחזור לעבוד - זה לא סביר כי זה יכביד עליהם את הנטל. בזמן שיש צמיחה וגאות צריך להעלות את שכר המינימום, לא עכשיו", אומר מואב.
ממחקר שערך הכלכלן הראשי באוצר בשנת 2018, לאחר העלאת שכר המינימום האחרונה שהתבצעה בסוף 2017, עלה כי המהלך לא פגע בתעסוקה, וכי היה לו השפעה חיובית על השכר הממוצע בחברות עתירות עובדים בשכר מינימום. למרות זאת, ההבדל הצפוי בין תוצאות העלאת שכר המינימום האחרונה לבין זו שעומדת כעת על הפרק ברור, שכן היום המשק מצוי במיתון ורמת האבטלה בו גבוהה במיוחד. מעבר לכך, גם במחקר שנערך ב-2018 צויין כי לא ניתן לשלול שהגידול בשכר הממוצע בעקבות העלאת שכר המינימום נובע חלקית גם מפיטוריהם של העובדים החלשים ביותר, באופן שמעלה מלאכותית את השכר הממוצע של העובדים הנותרים. במציאות שבה רוב הפגיעה התעסוקתית התמקדה בעובדים מהשכבות החלשות, מהלך שכזה עלול לפגוע, בעיקר, דווקא בהם.
"יש לקצר את שבוע העבודה בישראל"
יו"ר ההסתדרות התייחס בכנס גם לעומס העבודה בישראל: "אנחנו עובדים פה במדינת ישראל יותר מדי שעות. אני חושב שאנחנו בין המובילים במספר שעות העבודה ב-OECD, ואני רוצה לצמצם את הדבר הזה, ולהגיע לשבוע עבודה של 40 שעות". בר-דוד הסביר כי גם את המהלך הזה הוא שואף לעשות בהדרגה, כאשר כיום שבוע העבודה בישראל עומד על 41-42 שעות בשבוע.
"בנוסף, אני בונה רעיון של שישה סופי שבוע ארוכים, שיהיו קבועים כבר בתחילת השנה. זאת כדי שלעובדים באמת תהיה אפשרות גם להיות עם המשפחה, גם לתרבות הפנאי, גם הצריכה קצת תגבר בזכות זה, אז יש פה אינטרס משותף", אומר בר-דוד.
כמו בנוגע להעלאת שכר המינימום, גם כאן מדובר ברעיון שעל פניו אמור לשפר את איכות החיים של ציבור העובדים. אבל גם בו הפגיעה במעסיקים עלולה להיות גדולה ולא מידתית לתקופה הנוכחית, ובעיקר לפגוע דווקא במעסיקים הקטנים והבינוניים הפגיעים יותר, ובעקיפין גם בעובדים שלהם בשל כך.
"אין הוקוס פוקוס בכלכלה", מסביר מואב. "הישראלים עובדים יותר שעות בשבוע כי פיריון העבודה בישראל נמוך. אז אם עובד מייצר מעט בכל שעה הוא צריך לעבוד יותר, והדרך לצמצם את שעות העבודה בשבוע הוא להתאמץ להעלות את פיריון העבודה, אבל ממש לא באמצעות חקיקה שתנחית את זה על העסקים, שבעצם יצטרכו לשלם את אותו שכר על פחות עבודה שמתבצעת - כלומר ישלמו יותר".
קיצור שבוע העבודה בעייתי גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. "במגזר הפרטי אי אפשר לשלם לעובדים יותר ממה שהם 'מייצרים', והדרך להגדיל את התפוקה שלהם היא להשקיע בתשתיות כדי לצמצם פקקים בכבישים שמעכבים את העבודה למשל, להשקיע בהכשרות מקצועיות רלוונטיות, בהשכלה, בהקלה של הביורוקרטיה ועוד, אומר מואב.
"במגזר הציבורי הדבר בכלל בעייתי, כי ברגע שעובדי ציבור עובדים פחות ומקבלים את אותו שכר, אז זה מקביל לכך שנשלם את אותם מיסים ונקבל פחות שירות. או שאולי הממשלה תצטרך להעסיק עוד עובדים כדי לספק את השירותים לציבור, ולעשות את זה בזמן שהממשלה בגירעון ענק - זה פשוט הזוי".
חלק מהכלכלנים דווקא תומכים בקיצור שבוע העבודה בתקופות מיתון, אבל מסיבה אחרת - כדי לאפשר העסקת עובדים נוספים על אותה כמות עבודה. אלא שהאבטלה שאנחנו חווים כעת היא יוצאת דופן, משום שלצד מספר המובטלים הגבוה, המעסיקים מחפשים עובדים ולא מוצאים. "צריך לשוב ולבקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ, שלא הקשיבו לכלכלנים, גם לא לבכירים בתוך משרד האוצר, שאמרו שחלוקת דמי האבטלה תייצר אבטלה, בדיוק כמו שקורה עכשיו", אומר מואב.
בנוסף לבכירים מהאוצר שיצאו נגד מדיניות חלוקת דמי האבטלה הנוכחית, גם יו"ר ההסתדרות גינה אותה, ולא פעם. בריאיונות ל-ynet במהלך השנה האחרונה הוא טען כי אנשים לא רוצים לחזור לעבודה בגלל דמי האבטלה, וכי הממשלה לא אימצה את המודל הגרמני מסיבות פוליטיות, ומשום שהממשלה לא מאמינה לבעלי העסקים שידווחו אמת.
"אי אפשר לבלום את התסיסה מלמטה של העובדים"
מעבר להעלאת שכר המינימום וצמצום שעות העבודה השבועיות, התייחס יו"ר ההסתדרות לעבודה המאורגנת בארץ ולפעילות ההסתדרות, ואמר כי "מדינת הרווחה במדינת ישראל הוכיחה את עצמה מצוין במשבר הזה. ראינו את המגזר הציבורי במיטבו במשבר, ראינו שמי שניהל את המשבר זה המגזר הציבורי, ואני אומר לך זה רגע מאוד מכונן בחיי המגזר הציבורי במדינת ישראל. מי שלא מבין שמגזר ציבורי חזק בסופו של דבר יכול להוביל מדינת חזקה ולהוביל בשעת משבר כזו איננו מבין דבר באיך מנהלים".
על מהלכי ההתאגדות האחרונים בעיקר של עובדים בחברות הביטוח וההשקעות, אמר בר-דוד כי "בסוף אי אפשר לבלום את התסיסה מלמטה של העובדים. הייתה פה תופעה של ניהול חזירי של המנהלים. שאלתי בחור צעיר שהתאגד ועבד באחת מחברות ההשקעה - 'בשביל מה אתם באים אלינו? בשביל מה הקמתם ועד, מה רע לכם?' הוא אמר לי 'תראה, אנחנו לא כל כך מחפשים איזושהי תוספת, אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו. מנכ"ל החברה לא הסתכל עלינו כשעבר מולנו במסדרון, אבל אחרי שהתאגדנו זה כבר לא המצב, ואנחנו מרגישים באיזשהו מקום שאנחנו קצת שווים".
על השאיפות של מפלגת ימינה להגבלת כוחה של העבודה המאורגנת, בין היתר בהגבלת זכות השביתה למשל, אמר בר-דוד כי "המגמות האלה קיימות כבר תקופה ארוכה, זה לא דבר חדש. אנחנו רואים את זה בעשור האחרון. אבל ההסתדרות מצליחה לבלום את כל הניסיונות האלה והיום יותר מתמיד ההסתדרות אפילו יותר חזקה והכוח הפוליטי שלה הרבה יותר רחב ולכן אני רוצה להרגיע אתכם וגם את עצמי קצת שכל הניסיונות האלה בסופו של דבר יתפזרו, יעוכבו ויתפוגגו כפי שקרה עד כה".
