מנהלת מחלקה בבנק בו אני מחזיק חשבונות עסקיים מזה 50 שנה צלצלה לבשר לי שהחברה שלי לא זכאית להלוואת קורונה מהבנק. ברוב פליאה שאלתי מדוע? הרי נפגענו מהמשבר.
הרי אין הזמנות של ציוד רפואי מהסוג שאנו מייצרים ליצוא עכשיו, לא הוצאנו עובדים לחל"ת ולא פיטרנו איש, אנחנו מחזיקים ומשלמים שכר מלא לכל צוות העובדים עד שיעבור המשבר - ובנינו על ההלוואה שראש הממשלה ואנשי האוצר הבטיחו. הגשנו בקשה כנדרש, צירפנו דו"חות כספיים מבוקרים. אנחנו זקוקים להון חוזר. הגשנו את הבקשה רק לפני יומיים-שלושה, הכיצד זה אתם מזדרזים לדחותה?
הפקידה מהבנק השיבה: "אתם עוסקים במחקר ופיתוח. איננו מעניקים כספי הלוואות קורונה לצרכי מו"פ". אמרתי: "כל ההיי-טק, המיכשור הרפואי, הפארמה, הביו-טכנולוגיה ועוד חברות נוספות בארץ עוסקים בין היתר במו"פ. יש לנו מוצרים ומכירות ובמקביל אנו מקיימים גם פעילות מו"פ. ואולם, אנחנו זקוקים להון חוזר בעיקר על מנת לשלם משכורות, שכר דירה, ביטוח ועוד... וחוץ מזה מדינת ישראל אוהבת להתגאות בהישגי חברות המו"פ. לא כתוב בשום מקום בפרסומים לציבור שההלוואות אינן מוענקות או מיועדות לחברות שעוסקות גם במו"פ".
הפקידה לא ממש הגיבה לדבריי, ואמרה ביובש שהיא מממליצה שנמשוך את הבקשה להלוואת קורונה.
ובכן, מדוע נדחינו ממסלול נוח שכולל ערבות מדינה ושנה גרייס? הרי לכאורה הבנק לא אמור לקחת סיכון. ומדוע הבנק ממליץ שנמשוך הבקשה?
מקומם גם שאפילו לא הוזמנו לדיון בבנק, לא קיבלנו מכתב עם הסבר או גרם של רצון טוב מהבנק, לא נערך בירור לגבי כושר החזר, חוזים עם לקוחות, נכסים. כלום. ויותר מכך, מדוע לא העלו על הכתב את הסיבות לדחייה?
פניתי לבנק אחר. נאמר לי מיידית ובלי להיכנס לפרטים - הבנק לא נותן הלוואות קורונה לחברות מהסוג שלכם. הם הציעו פנייה למסלול של הלוואה בנקאית במסגרת פעילות היי-טק, כלומר בערבות אישית מלאה ללא ערבות מדינה.
אחרים איתם שוחחנו הציעו פנייה לרשות החדשנות, כלומר מסלול מענקי מחקר. מסלול זה לא מתאים לחברה שלנו מאחר והוא דורש תשומות ניהוליות ניכרות ותוכניות פיתוח ארוכות טווח.
רואה החשבון של החברה אליו פנינו מסר לנו שהבנקים לא נותנים הלוואות קורונה. זה נדיר לדבריו. בסופו של דבר, המימון של החברה בתקופת המשבר חייב להיעשות על ידי בעלי החברה מכיסם הפרטי.
בעיתונות וברדיו נושא זה עולה רבות לאחרונה וניכרת רמה גבוהה של תסכול בציבור. היום קראתי שרק 5% מקרן קורונה שהועמדה לרשות הבנקים על ידי האוצר הגיעה לחברות. איני יודע לאלו חברות היא הגיעה והאם הנושא מבוקר על ידי האוצר, המפקח על הבנקים ומבקר המדינה.
בהיעדר מקורות מימון זמינים לתקופת המשבר חברות מקומיות שצברו נכסים יעמידו אותם למכירה במחיר נמוך. נכסי חברות הטכנולוגיה הן הטכנולוגיה עצמה, הקניין הרוחני ובעיקר כוח האדם הטכנולוגי. המנגנון של חל"ת לא מתאים להן, משום שעל כוח אדם מיומן אנו שומרים: לא ממהרים לפטר מהנדסים, טכנאים ואנשי ייצור מיומנים.
כאשר השוק דומם ואין הכנסות ממכירות מוצרים במשך חודשים ארוכים, חברות עתירות ידע וטכנולוגיה יעמידו למכירה את הקניין הרוחני שלהן או יתנו זכיונות ייצור לאחרים או ימכרו את כלל נכסיהם.
האם זו כוונת האוצר? האם המנגנונים שהאוצר קבע לבנקים בנושא הלוואות קורונה מתפקדים? הרי מדובר בכספי ציבור.
מיליון איש איבדו מקומות עבודה בתוך כחודשיים. כמה פטנטים יקרי ערך של חברות טכנולוגיות ישראליות יימכרו לגורמים זרים בחודשיים הבאים? מה יהיה היקף הנזק שיגרם למדינה אם חברות עתירות טכנולוגיים בסדר גודל קטן ובינוני יסגרו? לאן ינדדו המהנדסים והמדענים שלפתע ישארו בלי פרנסה?
האם יש לאוצר תשובות? האם הבנקים מפעילים שיקול דעת לאומי? האם לא ראוי למסד את מנגנון הלוואות הקורונה ולא להשאירו לשרירות לב הבנקים? האם זה סביר שפקיד בנק ימליץ לי למשוך את בקשתי?
הכותב הוא יו"ר חברת נובוקסל בע"מ המעסיקה 15 עובדים בנתניה
