עלות חילוצה של כלל אוכלוסיית הקשישים בישראל הנמצאים מתחת לקו העוני היא על 1.8 מיליארד שקל; כך עולה ממסמך שהכין הביטוח הלאומי לקראת דיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ חיים כץ מהליכוד. המשמעות היא העלאת הקצבאות (זקנה פלוס השלמת הכנסה) של קשישים יחידים ל-3,800 שקל, ושל זוגות ל-6,100 שקל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קצבאות השלמת הכנסה מתווספות על קצבאות הזקנה, ומחליפות עבור קשישים את קצבאות הבטחת ההכנסה. כשעזב את תפקיד שר העבודה והרווחה לפני כשנה אמר כץ שהכישלון העיקרי שלו בתפקיד היה שלא הצליח להעלות את קצבאות השלמת ההכנסה כך שיוציאו את הקשישים מהעוני. כשנכנס בשבוע שעבר לתפקיד יו"ר ועדת העבודה והרווחה הודיע שאחת המשימות העיקריות שלו תהיה להעלות את קצבאות הקשישים העניים לגובה שכר המינימום (5,300 שקל ליחיד), ובשלב ראשון לגובה קו העוני.
הדיון הראשון שקיים כץ בוועדה נערך ביום שני שעבר ועסק בנושא זה. בדיון נמסר שסכום הקצבה המשולבת (זקנה והשלמת הכנסה) ליחיד עומד היום על כ-3,300 שקל, וכ-5,100 שקל לזוג. לקראת הדיון הכין אלעד זכות, יועצו של מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, מסמך המחשב את עלות חילוץ כל הקשישים מקו העוני.
כך, על פי הערכת הביטוח הלאומי קו העוני ליחיד עומד היום על 3,800 שקל, ולזוג על 6,100 שקל. ישנם 152 אלף קשישים בודדים ו-46,500 זוגות שמקבלים השלמת הכנסה. זכות חישב ומצא שמדובר בעלות של 1.8 מיליארד שקל בשנה. בפועל, כמובן, גם העלאת הקצבאות לגובה קו העוני תשאיר את הקשישים במצוקה גדולה, אבל תעלה במידה מסוימת את סיכוייהם לחיות בכבוד מינימלי.
כץ מציב אתגר מאוד קשה ליישום. בקדנציה הקודמת הועלו הקצבאות לקשישים מעוטי יכולת ב-6.7 מיליארד שקל באמצעות תקציבים שונים, ביניהם מיליארד להעלאת השלמת ההכנסה. אבל זה היה בתקופת כהונתו המאוד פזרנית של שר האוצר הקודם משה כחלון. קשה לראות איך העלאה נוספת מתרחשת דווקא בתקופת הקיצוצים הקשים הצפויה בשנתיים הקרובות. רכז הרווחה באגף התקציבים באוצר עלי בינג, אמר ש"מדובר בנושא בעל משמעויות תקציביות מאוד כבדות ואני חושב שהממשלה בעת גיבוש התקציב תצטרך לתעדף ולבדוק האם הנושא הזה נכנס בסדר העדיפויות שלה".
הצעת חוק להעלאת הקצבה
כץ הודיע ש"נגיש ונקדם כאן בוועדה הצעת חוק בה נקבע שהקצבה של אותם גמלאים שזכאים להשלמת הכנסה תעמוד על 5,300 שקל בחודש ונוסיף הצמדה עתידית של הסכום לשכר המינימום". הוא גם הבהיר שלא בהכרח יתחשב בעמדת הממשלה. "גם אם הקואליציה תתנגד, בעזרת האופוזיציה נביא את ההצעה לדיון במליאה".
לדיון הזה יש עוד היבט שנוי במחלוקת. בעוד שהסיוע לקשישים מעוטי יכולת גדל בקרוב ל-7 מיליארד, קצבאות הזקנה האוניברסליות עלו בקדנציה האחרונה (מ-2014) ב-30 שקל בלבד, כלומר ב-5 שקל בממוצע בשנה. גורמי רווחה רבים מותחים ביקורת על כך שהממשלה מעלה את הקצבאות למעוטי יכולת ולא את הקצבה האוניברסלית, מה שגורם בציבור הרחב לתחושה שאינו מקבל תמורה לדמי הביטוח הלאומי.
המתח בין קצבאות אוניברסליות לקצבאות למעוטי יכולת הוא מהמתחים החזקים בעולם הרווחה. הבעיה היא שיש מיליון קשישים וכ-200 אלף קשישים עניים; לכן אפשר להעלות את הקצבאות לקשישים עניים בחמישית מהעלות של העלאת הקצבאות כולן. מצד שני, מחקרים מראים שבמדינות שבהן קצבאות מתמקדות רק בחלשים היקף הסיוע לרווחה קטן יותר. זאת, משום שהציבור נוטה לתמוך פחות בסיוע שאינו חוזר אליו.
כץ אמר עוד בדיון כי "כשהייתי שר הרווחה, השר הנוכחי איציק שמולי, בהיותו חבר כנסת, ביקש להגדיל את קצבת הזקנה המשולמת לכל אזרח ותיק בישראל לגובה שכר המינימום, מהלך שעלותו הייתה 42 מיליארד שקל, פי ארבעה מגובה תקציב משרד הרווחה כולו. לכן אני בטוח שנקבל תמיכה גורפת מהשר. מי שידע לבקש 42 מיליארד, ידע בוודאי לתת שני מיליארד". זה נראה כתחילתה של תחרות בין כץ לשמולי בשאלה מי יותר חברתי.
