בן אופק יועמד לדין: כתב אישום על קבלת דבר במרמה, מצגי שווא והתחמקות מתשלום מס הוגש נגד הבעלים והמנכ"ל של חברות איקיוטק השונות. הוא מואשם בריבוי עבירות כולל התחמקות ממס, על ידי אי הנפקת חשבוניות בגין חלק מההכנסות. אם יורשע הוא צפוי למאסר.
אופק טען החל מ-2013 ש-100 אלף צרכנים חייבים לו כסף על שירות מסרונים שניהל. הוא טען שהצרכנים לא התנתקו מהשירות ושזכותו לגבות מהם "חובות" על מסרונים שנשלחו אליהם ולא שולמו גם כעבור שנים. הלקוחות בתגובה טענו שלא נרשמו לשירות, או שנרשמו ולא מימשו את הרישום, או שנרשמו ולא קיבלו מסרונים או קיבלו מעט מאוד מהם.
אופק וחבורה של עורכי-דין שעבדה עבורו, שלחו הודעות חיוב לעשרות אלפים של "לקוחות". חלקם קשישים וילדים. רבים שילמו מפחד. רבים אחרים נתבעו על ידו או על ידי החברות שבבעלותו. החברות פתחו עד 2019 3,554 תיקי הוצל"פ. בשלב מסוים משרד התקשורת התערב בפרשה והכנסת דנה בה. ניסיונות הגבייה דרך בתי המשפט והוצל"פ נמשכים עד עצם היום הזה, תחת שמות שונים של חברות ובאמתלות שונות. כעת, באיחור ניכר של שנים, פרקליטות מחוז ת"א סוף סוף מגישה נגדו כתב אישום.
קיבלו במרמה למעלה משלושה מיליון שקל
נטען כי בין היתר קיבלו אופק ואיקיוטק למעלה משלושה מיליון שקל במרמה מ"לקוחות" וניסו לקבל במרמה למעלה מארבעה מיליון שקל מאלפי מתלוננים. בין היתר קיבלו כ-42,178 שקל מ-240 מתלוננים שסיפוריהם מפורטים בנספח לכתב האישום. כמו כן ניסו לקבל במרמה 806,481 שקל מ-240 מתלוננים נוספים שמפורטים בכתב האישום.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היה אופק הבעלים והמנכ"ל של החברות: במרום הפקות, איקיוטק, אודישנים בע"מ, כל הקסם בע"מ וכ.ל.י תקשורת בע"מ. החברות פעלו והזדהו, גם בשמות איקיוטק, ובשמות המותג: אודישנים במרום, כרטיסון, דייט מאסטר, ממותגים, בייבס, ספייסר, ספורטיפ, אקס ג'ובס, וי איי פי סלבס ועוד. כך, אחרי שהשם איקיוטק היה מוכר מדי, דרישות לתשלום חובות נשלחו ללקוחות מחברות נוספות שבבעלותו של אופק.
בכתב האישום נכתב כי: "מטרתן של החברות היתה, בין היתר, להוות פלטפורמה מקשרת באמצעות שירותי תוכן בין גופים שונים בתעשיית הבידור, לבין אנשים המעוניינים להשתתף באודישנים. החברות ריכזו וסיפקו מידע על אודישנים המתקיימים על ידי חברות הפקה שונות. המידע הועבר ללקוחות שהתקשרו עימן גם בדרך של שליחת מסרונים לטלפונים סלולריים.
"חברות הסליקה יוניסל ומיקרופיי (סלקט) סיפקו פלטפורמה טכנולוגית לשליחת המסרונים וחייבו את הלקוחות באמצעות הטלפון הנייד. תהליך הרישום המקוון כלל הזנת פרטים אישיים הכוללים גם מספר טלפון סלולרי, אישור קריאת התקנון והזנת סיסמא שנשלחה לטלפון הסלולרי של הלקוח, אותה היה אמור להזין בחזרה באתר ובכך להשלים את תהליך הרישום. עם סיום תהליך הרישום, עבר 'מתעניין' לסטטוס של 'לקוח' ונשלחו אל מכשיר הסלולרי שלו מסרונים. בגין מסרונים אלו חויב הלקוח בתשלום באמצעות חשבון הטלפון הסלולרי שלו.
"באתרי האינטרנט הוצגו בכוונה לרמות, מספר מצגים כוזבים: הראשון - עלות שירות האודישנים לנרשמים בהליך המקוון, תחושב לפי מספר המסרונים שישלחו אליו לאחר סיום הליך הרישום. השני - מחירו של מסרון הנשלח ללקוח הינו קבוע, ולא משתנה, בהתאם למחיר המוצג באתר ביום בו נרשם הלקוח. השלישי: כדי לעבור לסטטוס 'לקוח', על 'המתעניין בשירות' להשלים את כל תהליך הרישום ורק אז ישלחו אליו הודעות אשר יחייבו אותו בתשלום.
"על בסיס מצגי השווא, קיבלו הנאשמים והחברות במרמה, נתונים רבים, ובהם מספרי טלפון סלולרי שהוזנו בהליך הרישום המקוון, גם על ידי מתעניינים שלא סיימו את הליך ההרשמה. באמצעות הנתונים שהגיעו לידי הנאשמים, בין היתר, בתהליך הרישום האמור, קיבלו הנאשמים וניסו לקבל במרמה מיליוני שקלים מאלפי לקוחות ומתעניינים בשירות. לשם קידום מעשי המרמה, העבירו הנאשמים לחברות הסליקה את מספרי הטלפון שקיבלו. על בסיס מצגי השווא ובאמצעות תהליכי הרישום באתרי האינטרנט של החברות והורו לחברות הסליקה לשלוח מסרוני הודעות חיוב למספרים אלה. חברות הסליקה העבירו את הנתונים לחברות הסלולר הרלוונטיות, ששלחו את מסרוני הודעות החיוב למתלוננים וגבו את התשלום עבורם. חברות הסלולר העבירו את התשלום דרך חברות הסליקה אל הנאשמים ולחברות שבבעלותו, לאחר ניכוי עמלות.
"על בסיס המצגים הכוזבים ,פנו הנאשמים והחברות ב-2013 למתלוננים בדרישות תשלום עבור החוב ,שצברו בגין הודעות החיוב שנשלחו אליהם. על מנת להגדיל במרמה את סכומי דרישות התשלום שנשלחו למתלוננים, נערך חישוב החוב ל בסיס תעריף שונה מזה שהוצג למתלוננים באתר, ועל בסיס מספר מסרונים שונה מזה שנשלח בפועל.
"בנוסף, נשלחו דרישות תשלום על ידי הנאשמים למתלוננים שכלל לא נרשמו באופן מקוון, או לא סיימו את הליך הרישום באופן מקוון או לא קיבלו כלל הודעות חיוב. חלק מן המתלוננים, שקיבלו את דרישות התשלום, נענו לדרישות ושילמו לנאש מים ולחברות את הסכומים אשר דרש ו מהם.
"באמצעות מצגי השווא, ומעשי המרמה המתוארים :דרישות ה חוב הכוזבות, שליחת הודעות החיוב למתלוננים שלא השלימו תהליך רישום ולא היו מעוניינים בקבלת השירות, הם קיבלו למעלה ממיליון שקל במרמה.
"המעשים המתוארים בכתב האישום בוצעו באופן מתוחכם כלפי עשרות אלפי מתלוננים, על-ידי הצגת מצגי שווא הן בשלבי הליך הרישום באתרי האינטרנט, והן בשלב חישוב, דרישה וגביית החוב. במעשים אלה קיבלו הנאשמים וניסו לקבל במרמה מיליוני שקלים".
חשד להעלמת הכנסות
באישום השני על התחמקות מתשלום מס נטען כי חברות הסליקה דיווחו כי הועברו לאופק ולאיקיוטק למעלה מ-15 מיליון שקל ב-2010 וקרוב ל-17 מיליון שקל ב-2011. נטען שאופק ואיקיוטק או השמיטו במזיד בכוונה להתחמק ממס חלק מהתשלומים שקיבלו מהדוחות שהוגשו לרשויות המס ב-2015. בשנת 2010 - 1.8 מיליון שקל וב-2011 3.9 מיליון שקל. סה"כ: 5.8 מיליון שקל.
כן נטען שב-2011, היו בבעלותו של אופק החברות במרום הפקות ואוריון גרופ בע"מ. לזכות הראשונה נזקפה הכנסה של ארבעה מיליון שקל ולזכות השנייה: 1.45 מיליון שקל. לא הונפקו בגין סכומים אלה חשבוניות והכל בעהיעדר תכלית עסקית לגיטימית ועל מנת להתחמק ממס. במעשיהם פעלו הנאשמים בעורמה מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה.
