שר האוצר, ישראל כץ, עוד לא חתם על התקנות שמאפשרות תשלומי מקדמות מס של שותפויות הגז, ולכן תשלומי "מס ששינסקי" של דלק קידוחים, ישראמקו ושאר השחקנים בתחום הגז הטבעי, עלול להגיע רק במהלך שנת 2022. כך התברר היום (ג') בדיון בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל בראשות ח"כ אבי דיכטר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי נתוני משרדי הממשלה ורשות המיסים שהוצגו בדיוני הוועדה בשבועות האחרונים, סך ההכנסות למדינה מהפקת הגז הסתכמו בכ-13 מיליארד שקל (לא כולל את ההכנסות של שנת 2020). הכנסות "מס ששינסקי" לבדו הסתכמו (עד סוף 2018) בכ-450 מיליון שקל. תשלום "מס ששינסקי" של מאגר תמר צפוי להיכנס לקופת המדינה כבר במהלך 2021.
במהלך הדיון, אמר שלומי פיליפ מרשות המסים, כי השינויים התכופים במחירי האנרגיה בשנה האחרונה מאלצים את הרשות לבצע תחזית הכנסות שלישית במספר, אולם להערכתו היא לא תהיה שונה מההערכה שהוצגה שם לאחרונה, והיא שלמדינה יכנסו מ"מס ששינסקי" רק כ-200 מיליארד שקל לאורך שנות ההפקה של המאגרים המוכרים כיום, זאת מבלי לשקלל את ההכנסות מתמלוגים או ממס חברות. "יהיה שינוי בתחזית ההכנסות, אבל לא כזו שתזעזע את המודלים שאנחנו עומדים מאחוריהם", אמר.
במסגרת הדיווח של פיליפ, התברר שעל שולחנו של שר האוצר מונחות תקנות לחתימה על תשלומי מקדמות מס לשנת 2021, וחתימה עליהם אכן תחייב את בעלי המאגרים לשלם את המס המובטח. "ככל שלא תהיה חתימה נאלץ להמתין לדיווח של שותפויות הגז לסוף 2021, שיגיע רק ב-2022", אמר. מדובר בפעימת התשלום הראשונה אי פעם של "מס ששינסקי" שתגיע ממאגר תמר, והיקפה כמה עשרות מיליוני שקלים.
ח"כ דיכטר הופתע מהגילוי, ושאל מה מעכב את שר האוצר כץ, ונשאר ללא תשובה. "מה המשמעות של הדבר? אם הוא לא חותם הוא משחק לידיים של שותפויות הגז בדחיית תשלום?", שאל דיכטר.
התשובה של פיליפ הפתיעה אותו עוד יותר, כשענה לו "אתה אמרת". דיכטר לא ויתר ושאל שנית האם כץ מבין את המשמעות בין חתימה היום לבין חתימה בינואר 2021, פעולה שעלולה לדחות את התשלום בשנה. פיליפ ענה שהתקיימו דיונים בנושא ושמשרד האוצר מודע לסוגיה. בוועדה הובעה תקווה שכץ אכן יחתום על התקנות בימים הקרובים ולפני שהממשלה אולי תיפול.
המדינה תשתמש רק בחלק מהרווחים
במסגרת הדיון הציג בנק ישראל את המודל שלו לניהול רווחי קרן הגז, אותה קרן שאמורה לקלוט את "מס ששינסקי". מהבנק נמסר שהוקמה ועדת איתור לגיבוש הקרן והאנשים שיהיו אמונים על ההשקעות של הכסף שיכנס לשם. בראש ועדת האיתור הוצב השופט (בדימוס) ישעיהו שנלר, נציג הציבור הוא ראש אגף התקציבים לשעבר פרופ' אודי ניסן, ועמם גלעד שלום, יועץ למנכ"ל משרד האוצר. הכסף שיכנס לשם יושקע במיזמי תשתית בחו"ל והמדינה תשתמש רק בחלק מהרווחים להשקעה בישראל.
נציגת לובי 99, מרב דוד, הציעה בדיון שבנק ישראל הוא זה שינהל את תחזית ההכנסות לקופת המדינה מהפקת הגז. לטענתה, ניתוח שעשו בלובי 99 מגלה שהתחזיות שהוצגו על ידי שותפויות הגז בין 2003 ל-2019 - כפי שקיבלו ביטוי בדוחות הבורסאיים - פספסו את המטרה פעם אחר פעם, מה שמקשה לנתח כמה כסף באמת אמור להכנס.
פרופ' אופירה איילון מהחוג למשאבי הטבע באוניברסיטת חיפה, הציגה מספר מודלים של הכנסות שנותחו על ידה וחבריה, והמצילה לוועדה ולכל השחקנים בתחום לאשר הגדלה של יצוא הגז גם בכמות וגם בקצב המכירות, זאת כדי שכניסת הכספים לקרן רווחי הגז תתקדם בקצב גבוה מזה שנמדד עד היום.
