בנובמבר 2018 נכנס משה ברקת לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. למרות השם האפרורי, לרשות שוק ההון (בשמה המקוצר) אחריות כבדה על הציבור, ובעיקר על הכספים שלו, שמנוהלים על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות שמפוקחים על ידה.
ברקת, בעברו יו"ר קבוצת הביטוח הפניקס, מונה לתפקיד על ידי שר האוצר, משה כחלון, במקום דורית סלינגר, שבכהונתה ייצרה מהפכה ברשות על ידי הפיכתה לעצמאית, ותוך העצמת העמיתים והחוסכים על חשבון חברות הביטוח והסוכנים - שלא רוו נחת ממנה.
המינוי של ברקת, מבחינת השחקנים בשוק הביטוח, היה "תיקון" לנזקים שעשתה להם סלינגר. ואכן, בניגוד אליה, ברקת התברר בשנה הראשונה לקדנציה שלו כההיפך הגמור. אם אצל סלינגר הייתה רשות שוק ההון מוציאה מדי שבוע חוזר חדש שטורף את הקלפים (לעיתים בקצב מהיר ולא ניתן לעיכול), אצל ברקת נשמר שקט יחסי. פחות מהפכות, יותר עבודה מאחורי הקלעים.
עוד סממן לשינוי ניתן היה לזהות בשבוע שעבר, עם הקמת ועדה ציבורית-מקצועית לבחינת סוגיית ההוצאות הישירות בקרנות הפנסיה. מדובר בכספים שנגבים מהחיסכון של העמיתים, ומועברים בידי הקרנות לצדדים שלישיים כדי שינהלו אותם בעסקאות מורכבות יותר, כהשקעות פרטיות, נדל"ן או מתן אשראי לא סחיר. מצב זה מייצר, למעשה, "כפל דמי ניהול", כשעמית משלם גם למנהל קרן הפנסיה וגם למנהל ההשקעות מצד ג'.
סלינגר זיהתה את כפל התשלומים הזה כבעיה, והגבילה את הסכום שניתן להעביר לאותו צד שלישי. בהוראת שעה היא קבעה כי דמי הניהול הנוספים לא יעברו את ה-0.25% בנוסף לדמי הניהול הקבועים שנגבים מהעמיתים. הרציונל: כל הוזלה בדמי הניהול מייצרת תוספת לחיסכון עבור העמיתים. הוראת השעה הזו הסתיימה בדצמבר, אחרי שהוארכה על ידי סלינגר פעם אחת. ברקת, בניגוד אליה, החליט שלא להאריך אותה שוב, אלא לבחון את האפקטיביות שלה.
עשור שלא יחזור
העשור הקודם היה פנטסטי במונחים של השקעות בשוק ההון, שהעשירו את חסכונות הציבור. היום כבר ברור, בלי קשר לנפילות השבוע, שתשואות דומות יהיה קשה עד בלתי ניתן להשיג בעשור הקרוב. כדי לפצות על כך, יותר כסף עשוי למצוא את דרכו לאותן השקעות אלטרנטיביות שמנהלים צדדים שלישיים, כדי שיניבו תשואה עודפת עבור העמיתים.
כאן סוגיית כפל דמי הניהול מקבלת טוויסט, כי הגבלת דמי הניהול עשויה להרחיק את כספי העמיתים ממנהלי השקעות איכותיים. המשמעות: אובדן תשואה פוטנציאלית, שעשויה להיות גבוהה בהרבה. כדי לבחון זאת לעומק, הקים ברקת ועדה עם לא מעט שמות נוצצים. "יודגש כי כל חברי הוועדה הם אנשים בעלי רקורד ציבורי מרשים ונעדרי זיקה", הסבירו ברשות שוק ההון.
ואכן, הרשימה לא מאכזת: פרופ' אסף חמדני מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אלון ברב מאוניברסיטת דיוק, פרופ' אתי איינהורן מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגידת בנק ישראל, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית הקודמת ולשעבר יו"ר בית ההשקעות פסגות, וד"ר יבגני מוגרמן מאוניברסיטת בר אילן. רשימה של אנשים נטולי זיקה, שאמורים לדאוג לאינטרס הציבורי.
הגיבוי של ברקת
שם אחד בין חברי הוועדה בכל זאת יוצא דופן: הראל פרימק, יו"ר משותף של עמותת צדק פיננסי, שמגדירה את עצמה כקבוצה של אזרחים "קטנים אך חכמים", הנאבקים על הגברת השקיפות והתחרות במערכת הפיננסית. מה ל"צדק פיננסי" ולוועדה של אנשי מקצוע בתחום? קשה להבין.
"צדק פיננסי עוסקים בנושא באופן אינטנסיבי. הכללת גורם כזה בוועדה, באופן תקדימי וחשוב, מאותתת לציבור כי מבחינתנו הציבור עומד במרכז", הסבירו ברשות. אלא שפרימק, כאמור, אינו איש מקצוע בתחום. הוא מחזיק בתואר ד"ר לפיזיקה תיאורטית. בין זה לפיננסים המרחק רב. ומה אומר המינוי על יתר חברי הוועדה? האם הם לא ידאגו לציבור?
הרצון לשלב נציגי ציבור מבורך, אבל בוועדה עם חשיבות גבוהה ראוי שגם לציבור יהיה נציג עם הבנה מקצועית, הכרה ובעיקר ניסיון בתחום. ממה שאפשר להתרשם מפועלו של פרימק בחודשים האחרונים, הוא בעיקר נותן רוח גבית למהלכים שמבקש ברקת לקדם, בפרסומים או בייעוץ שהוא מספק לו.
ההתנהלות של ברקת מעלה לפיכך תהייה, אם המינוי של פרימק לא נועד, בסופו של דבר, לשמש כעלה תאנה, שיסייע לו בעיקר להדוף את הביקורת שרודפת אותו מאז יום מינויו ומשווה אותו אל קודמתו בתפקיד, כאילו הוא דואג יותר לבעלי החברות ופחות לציבור.
הסיסמוגרף התקלקל
השווקים הפיננסיים נחשבים לסיסמוגרף של העולם. במשך עשורים, ניתן היה לזהות משברים, דרך תנודות כאלו ואחרות בבורסות ברחבי העולם. כל נפילה חדה העלתה את מפלס החששות מפני העתיד לבוא, כל זינוק מילא את העולם באופוריה.
צפו: נגיף הקורונה באיטליה
(צילום: רויטרס)
מאז שפרץ נגיף הקורונה לחיינו באמצע ינואר, השווקים הפיננסיים כמעט ולא הגיבו להתפתחויות. למרות ההיסטריה, דווקא בשוקי המניות נרשמו עליות שערים. כל זאת עד השבוע, כשהמדדים המובילים בוול סטריט רשמו שלושה ימים רצופים של ירידות שערים חדות. האם המשקיעים לא האמינו בחומרת המשבר עד השבוע? אולי. וייתכן גם שבשווקים שנשלטים על ידי אלגוריתמים ומחשבים רבי עוצמה, לסנטימנט האנושי כמעט ואין השפעה.
