שופרסל, חצי חינם וויקטורי יפרידו לראשונה בתצוגה ובסימון בין פירות וירקות מתוצרת הארץ לייבוא. כך נודע ל-ynet ולממון. הרשתות נענו לקריאת משרד החקלאות לסמן ארץ מקור. בחצי חינם החלו לסמן, ובקרוב גם בוויקטורי ובשופרסל, שהתחייבו להפריד בין כחול לבן לייבוא. המיזם יעמוד כעת למבחן הצרכן: האם באמת יעדיף תוצרת הארץ או מחיר?
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההפרדה תתקיים בדוכנים שבהם נמכרים ירקות ופירות בתפזורת. מעל הדוכן יהיה שלט נפרד לתוצרת הארץ ונפרד לייבוא, ועליו יצוינו ארץ המקור והמחיר. לפני עשרה ימים פנה המשרד לרשתות במכתב מהמנכ"ל, ד"ר נחום איצקוביץ', ובו התבקשו להצטרף למהלך. במקביל, פירסם המשרד קריאה פומבית לכל הרשתות לסמן את ארץ המקור.
הדרישה לסימון באה מהמגדלים הישראלים, בעיקר על רקע הייבוא המסיבי של עגבניות מטורקיה. החקלאים טוענים כי חלק מהיבואנים משתמשים בייבוא כ"חרב מעל ראשם" כדי להוריד את מחירי המגדל הישראלי.
שר החקלאות, אלון שוסטר, מקדם את הסוגיה מאז שנכנס לתפקיד. המיזם וולונטרי, אך המשרד מקדם חקיקה לסימון ארץ המקור שתוגש לוועדת השרים לחקיקה. ד"ר איצקוביץ': "השקיפות טובה לאזרחים. שאר הרשתות טרם נענו".
דרישת החקלאים תעמוד כעת במבחן הצרכן
לפני כחודש, בצל משבר הקורונה, החקלאים דרשו סימון והפרדה בין ירקות תוצרת הארץ לירקות מיובאים. יואל זילברמן, מנכ"ל "השומר החדש", אמר לאולפן ynet כי "הציבור בישראל אומר באופן חד משמעי שהוא רוצה לקנות תוצרת כחול לבן, אבל אין לו מושג איך להבדיל בין ירקות שגודלו בישראל לבין תוצרת שמיובאת ממקום אחר".
זילברמן, שייסד את "השומר החדש" כארגון שנועד לשמור ולעודד חקלאות ישראלית, טוען שמסקר רחב שנערך לאחרונה עולה כי "הציבור מבקש לדעת מאיפה התוצרת מגיעה, מה הוא אוכל. הציבור משוכנע שהתוצרת הישראלית היא באיכות גבוהה יותר והוא אומר שהוא גם מוכן לשלם יותר על תוצרת ישראלית, גם אם זה אפילו בחמישה או עשרה אחוזים יותר יקר, מתוך הבנה של המשמעויות של מה זה אומר לקנות כחול-לבן. מה המשמעות לקנות מלפפון או עגבניה שמגיעים מטורקיה במקום מחקלאי שנמצא במושב אחיטוב או מושב באצבע הגליל".
"ההבנה שלנו זה שכרגע בימי הקורונה יש ערך מוסף היסטורי להתכוונן מחדש ולהבין שלא לקנות ירקות ופירות, ואגב אותו דבר זה דגים ובכלל בכל התחומים של ייצור כחול-לבן, המשמעות של זה היא השפעה ישירה על החקלאי, והיא השפעה ישירה על מעגל התעסוקה ועל כלכלת ישראל. מדובר על מיליארדים".