הבורסה בתל אביב מקימה פלטפורמה חדשה למסחר תחת השם TASE UP, שתאפשר לחברות טכנולוגיה פרטיות להירשם בה למטרת מסחר - מבלי שיצטרכו לפרסם תשקיף ומבלי שתחול עליהן חובת דיווח. הפלטפורמה לא פתוחה למשקיעים מהציבור הרחב, אלא רק לגופים המוסדיים ולמשקיעים כשירים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הגופים המוסדיים שישקיעו בפלטפורמה החדשה יוכלו לקבל את ההגנה של 40% על תיק ההשקעה בחברות טכנולוגיה, שניתנת במסגרת תוכנית חדשה של רשות החדשנות לעידוד השקעות בהיי-טק. הפלטפורמה מיועדת לחברות היי-טק, ביומד, קרנות אשראי וכן קרנות שמתמחות בהשקעה בנדל"ן בחו"ל.
1 צפייה בגלריה
הבורסה בת"א
הבורסה בת"א
הבורסה בת"א
(צילום: עידו ארז)
חברה שתרצה להירשם לא תצטרך לעמוד בתנאי סף כלשהם. בבורסה מכוונים בעיקר לחברות היי-טק שרוצות לעשות עסקאות סקנדרי, כמו למשל מכירת מניות על ידי עובדים ותיקים או מימוש אחזקות על ידי קרנות הון סיכון שנכנסו לחברות בשלבים מוקדמים. כמו כן, השקת הפלטפורמה בעיתוי זה אמורה לסייע לסטארט-אפים צעירים יותר לקבל גישה למקורות מימון, מאחר שקרנות הון סיכון מעדיפות להשקיע בשלבים בוגרים יותר מאז פרוץ המשבר.
הפלטפורמה תאפשר לבצע גיוס לא רק במניות, אלא גם באג"ח להמרה או הנפקת יחידות השתתפות. ניתן יהיה להירשם למסחר בפלטפורמה גם מבלי ביצוע גיוס הון. הבורסה תסלוק את העסקאות, אך על פי הערכות לא יהיה מדובר בעסקאות ברמה היומיומית, אלא לעתים נדירות יותר.
על פי הערכות יש כיום בישראל בין 40 ל-50 אלף משקיעים כשירים שיוכלו לפעול בפלטפורמה לצד הגופים המוסדיים הגדולים. חלק ניכר מהם פועלים באמצעות פמילי אופיס ועד היום קיבלו גישה להשקעה בחברות היי-טק פרטיות באמצעות השקעה בקרנות הון סיכון. בבורסה מעריכים שעד חגי תשרי כבר יהיו בפלטפורמה חברות שיירשמו למסחר. בימים הקרובים יעלה קמפיין פרסומי לפלטפורמה החדשה עם הפרזנטורית הקבועה של הבורסה, עדי אשכנזי.

מנכ"ל הבורסה: מעל 90% מהכסף בהיי-טק הישראלי לא מקומי

בבורסה רואים חשיבות אסטרטגית רבה בחיבור ל"אקוסיסטם" הטכנולוגי המקומי, כחלק מיעדיה לשקף באופן מיטבי את הכלכלה הישראלית ולאפשר לציבור הישראלי להיות שותף משמעותי יותר בהצלחה של ענף ההיי-טק.
על פי נתוני IVC, במחצית הראשונה של 2020 גייסו חברות הסטארט אפ המקומיות כ-5.6 מיליארד דולר, מתוכם רק כ-1.3 מיליארד מקורו בכסף ישראלי. גם השקעות אלו רובן נעשות על ידי קרנות פרטיות וגופים אשר הציבור הרחב לא מושקע בהם. "במהלך העשור האחרון של צמיחה בהייטק הוקמו כאן יותר מעשרת אלפים סטארט אפים, אבל פחות מ-4% מהם עשו הנפקה. רובם עשו אקזיט באמצעות מכירת החברה לחברות זרות, בעיקר אמריקנים", אמר איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה במסיבת עיתונאים שנערכה בזום.
"שיעור המשקיעים המקומיים מסך ההשקעות בסטארט-אפים נמוך אבל גם כספי הון סיכון ברובם לא מישראל, אלא מחו"ל. בסופו של דבר מעל 90% מהכסף בהיי-טק הישראלי בכלל לא מקומי. כלומר מנוע הצמיחה המרכזי של המשק - מדלג על הישראלים וזאת למרות שלמוסדיים יש הרבה כסף. הם מנהלים שני טריליון שקל אבל קטנים מאוד בהיי-טק. בשנה האחרונה זה מתחיל להשתנות אבל הדרך עוד ארוכה", הסביר בן זאב.