תשכחו מאינפלציה שלילית או מאינפלציה אפס, שהייתה בישראל בשבע השנים האחרונות: לראשונה, התחזיות לשנת 2021 הן שהאינפלציה לא רק שתהיה חיובית - אלא אף תנוע בין 1% ל-2%. הסיבה העיקרית היא התאוששות המשק משנת הקורונה וגידול משמעותי בצריכה, שיביא להעלאות מחירים בתחומים השונים. וכשצריכה גבוהה פוגשת מחסור בחומרי גלם ועלייה במחירי ההובלה המרחק לעליית האינפלציה קצר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אם המגמה של התייקרות חומרי הגלם וההובלה תימשך, זה ברור שתהיה אינפלציה של יותר מאחוז", מעריך רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ובעלי חברת התרופות אוניפרם. "יש התאוששות כלכלית מואצת שמלווה בחבילות תמריצים ממשלתיות, ריביות נמוכות שעוזרות להצטייד בחומרי גלם וצפי לשיפור כלכלי, ולכן אנחנו רואים עלייה במחירי הסחורות. גם מחירי ההובלה הימית שילשו את עצמם ברבעון האחרון של 2020. המגמה נבלמה ברבעון הראשון של השנה, אבל הפקק בתעלת סואץ המריץ את התופעה. ה-PVC, שמשמש חומר בנייה, התייקר דרמטית; פוליפרופילן, שמשפיע על מחירי הפלסטיק, הכפיל את מחירו. גם במזון יש עלייה של 59% במחירי שמנים צמחיים ושל 25% במחירי הדגנים. הפלדה והאלומיניום התייקרו בין 25% ל-50%. תהיה לזה השפעה אינפלציונית, והדבר ישפיע על מחירי מוצרים מקומיים ומיובאים יחד".
למעשה שנת 2013 הייתה האחרונה שבה הצליח בנק ישראל להצעיד את שיעור האינפלציה השנתי ליעד הקבוע של הממשלה (1%-3%) והיא הייתה בשנה זו בפלוס של 1.8%. כבר ב-2014 נרשמה אינפלציה שלילית של 0.2%, וב-2015 היא גדלה לאחוז שלם. בשנה שקדמה למשבר הקורונה האינפלציה עדיין חרגה כלפי מטה מהיעד (0.6%), וב-2020 עצמה האינפלציה הייתה נמוכה במיוחד (0.7%-), בשל הצריכה המעטה והביקושים שירדו למוצרים ולשירותים.
בבנק ישראל מעריכים כעת, על פי הציפיות הנשקפות משוק ההון, ששנת 2021 תהיה הראשונה מאז 2013 שבה תרשם אינפלציה לפי היעד השנתי של הממשלה, והיא תגיע ל-1.3%. על פי התחזיות המעודכנות בבנק ישראל, האינפלציה בשנת 2022 תהיה כבר 1.6% וכך גם ב-2023. הציפיות לאינפלציה לתקופה של בין שלוש לחמש שנים הן כעת 1.7% והאינפלציה בשנת 2025 תגיע ל-1.6%. האינפלציה בין השנים 2025 ל-2030 תהיה 1.8%. בשנה הקרובה, בין אפריל 2021 למרץ 2022, האינפלציה תגיע רק ל-1%, היעד השנתי התחתון.
במשרד האוצר סבורים שהאינפלציה תהיה גבוהה במעט מ-1%, אולם הכל תלוי במצב התחלואה, בקצב ההתאוששות של המשק ועל כן גם בעלייה בצריכה, שתגדיל את הביקושים כך שתתאפשר עלייה מתונה במחירים. לפי שעה מעריכים הן באוצר והן בבנק ישראל שהריבית הנמוכה (0.1%) לשנה תהיה נחלת רוב שנת 2021. עלייה בריבית עשויה להשפיע על אינפלציה נמוכה יותר, שכן בזמנים כאלה הצרכנים נוטלים פחות הלוואות.
גל פשיטות רגל בדרך?
לדברי שמואל דונרשטיין, בעלי רב בריח: "רק בשבוע שעבר קפץ מחיר המתכת בעוד 8% לאחר שהסינים ביטלו סובסידיה למתכת. תכף תשלומי החל"ת ודחיית המשכנתאות ייגמרו, ואנחנו לפני הברוך הגדול. אני רואה את זה באינפלציה, בתנודות של שרשרת האספקה, בירידה במלאים - והרע עוד לפנינו. המלאים בישראל ירדו בחלק מהענפים לרבע ממה שהיה לנו בשנה. צרכני הברזל יצטרכו לשלם פי שניים על מתכת, כלומר להגדיל אשראי. אני צופה שרק החזקים בענף ישרדו ויהיה גל פשיטות רגל".
ד"ר אביחי שניר, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן וחוקר במכללה האקדמית נתניה, מעריך שהשנה האינפלציה תעמוד על 1.5%-2%, ופרט לסיבות כמו התייקרות הסחורות והמשלוחים ציין כי "סין, שייצאה לעולם דיפלציה (מחירים נמוכים) מתוך אינטרס למכור כמה שיותר לשווקים זרים, כעת שמה דגש על ייצור לצריכה מקומית. אולי כתגובה לחשש שארה"ב תגביל יבוא מסין. בנוסף, צרכנו פחות בשנה שעברה, ויתרות העו"ש והמזומנים שבידי הציבור גדלו בשנת הקורונה מ-430 מיליארד שקל ל-570 מיליארד שקל. הציבור לא ביזבז ועכשיו חוזר לצריכה מוגברת, וכשיש גידול מהיר בהוצאה הפרטית, להיצע לוקח זמן להתאים עצמו לביקוש. לכן נוצרות עליות מחירים. רואים את זה כבר בתחום הנופש. אין ספק שתהיה שנה טובה למשק עם צמיחה מהירה. מי שישלם הם מחפשי העבודה ועסקים כמו נדל"ן משרדים שייקח להם יותר זמן להתאושש".
"הממשלות שפכו כסף"
צבי אורן, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ובעלי "מתר", יצרנית גגות ומכלים לקטרי רכבת בדימונה, מסכים עם קודמיו באשר לזינוק מחירי חומרי הגלם, ובעיקר הברזל. להערכתו מחיר הברזל ימשיך לעלות בחודשים הקרובים, "משום שכל העולם מתניע בבת-אחת אחרי שנת הקורונה, מה שגורם לביקושים גדולים לחומרי גלם ומייצר עליות מחירים. הדולר עולה גם הוא ומייקר את החומרים. יש הרבה מאוד כסף בשוק. ממשלות שפכו כסף כדי לאפשר לעסקים ולאנשים לחיות, וכעת אנשים יוציאו את הכסף הזה ותיווצר אינפלציה. הדרך היחידה להילחם בזה היא להעלות ריבית. ריבית אפס לא מעודדת אנשים לחסוך".
גם יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך, מסביר שצריך להבדיל בין הטווח הקצר לארוך: "בטווח הקצר נקבל עליית מדדים בגלל שילוב של כמה גורמים, למשל העונתיות. מדדי האביב בדרך כלל חיוביים בשל פסח, חופשות, תחילת הלבשת הקיץ. השנה הצטרפו לעונתיות גורמים משמעותיים שמגבירים את הלחצים האינפלציוניים בטווח הקצר: היציאה מהסגר, למשל, גרמה לעלייה מהירה בביקושים אצל החלק בציבור שלא נפגע בקורונה ורוצה לפצות על השנה הקשה. העובדה שהנסיעות לחו"ל לא חזרו במלואן תורמת להעלאת הביקושים בארץ. בנוסף, הדולר מתייצב ומחירי הנפט והבנזין בעלייה".
גם פגוט מעריך אינפלציה של 1.5%-2% השנה, אך מה יהיה בטווח הארוך? "לדעתי לא מדובר בהיפר-אינפלציה. יש מאמינים שכל התרופות לקורונה (הזרמת הכספים, נ"ז) אמורות להביא לעלייה בסביבת האינפלציה, אך זה לא קרה בשנים האחרונות למרות שהדפיסו כספים גם לפני הקורונה. אנחנו עדיין באינפלציה נמוכה ברמה היסטורית. יש חשש שהכסף הזול שהבנקים המרכזיים מציפים איתו את העולם ייצור אינפלציה לטווח ארוך, אך מצד שני יש גורמים שממתנים, כמו הרכישות באונליין ובכלל הטכנולוגיה שמאפשרת להוזיל מחירים, וכן השקל החזק שתומך בסביבת אינפלציה נמוכה - כי דולר נמוך מוזיל מחירי סחורות ליבואנים".
מה אפשר לעשות?
"המחירים בישראל יקרים ולכן יש לאיפה לרדת. הממשלה יכולה, כמו שעשתה, לנקוט צעדים ורפורמות שיורידו מחירים באמצעות עידוד תחרות, כמו פתיחת המשק ליבוא ירקות בזמן חגים, יבוא בשר. גם המותג הפרטי של הרשתות מרסן את עליית מחירי היצרנים. החששות לאינפלציה כבר באו לידי ביטוי בשוק בתשואות בשוק האג"ח. מה שיפה בישראל, שיש המון מכשירים סחירים של אג"חים הצמודים למדד. זה נכס נדיר, כי בארה"ב אין אג"ח קונצרני שצמוד למדד, אלא בריבית קבועה בלבד. אצלנו יש ריבית, אמנם נמוכה אבל פלוס הצמדה שמגינה מהאינפלציה".
למה בנק ישראל קבע יעד אינפלציה של 1%-3% לשנה ולא קבע יעד אפס שמבטיח כי המחירים לא עולים?
"אם מחר בבוקר הייתם יודעים שמחיר המוצר שאתם קונים יירד מחר או לא ישתנה, לא הייתם ממהרים להשקיע כי אולי המחיר יירד - ואם הוא לא משתנה אז לא בוער. לכן הבנקים המרכזיים מעוניינים באינפלציה חיובית מבוקרת ככלי להמרצה של הצריכה וההשקעות במשק, שהיא זאת המניעה את הכלכלה".
אבל מול מי שחושש שעליית האינפלציה יש גם מי שטוען שמדובר בעניין זמני. רבקה אלגריסי, מנהלת אגף יעוץ ומחקר בבנק הפועלים טוענת שהתייקרות חומרי הגלם, שחווה העולם כעת, היא זמנית. "לדעתנו זו תוצאה של התפרצות של ביקושים אחרי סגר. זה לא שאוכלוסית העולם גדלה פי שניים. הרי לפני הקורונה העולם ידע לספק את כל הביקושים. גם הדמוגרפיה העולמית גורמת לכיבוש האינפלציה, האוכלוסיית מתבגרת והילודה יורדת. גם חלק גדול מהמועמדים לתפקיד רה"מ מדברים על הפחתת מסים והפחתת יוקר המחייה ורואים רצון של המועמדים לטפל בכך".
