פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בריאיון לאולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)
"שנת 2020 היא כבר שנה של מיתון, והשאלה הגדולה היא איך אפשר למנוע את המיתון של 2021". כך אומר לאולפן ynet היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, ברקע התחזית השלילית של בנק ישראל בנוגע לצמיחה במשק.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריו, מיתון ממושך בישראל תלוי מאוד במה שיתרחש בעולם, אבל לא רק: "ישראל תלויה בעולם במובן הזה שיש לנו המון יצוא, יבוא, השקעות מחו"ל, תיירות וכו'. ברור שהגורם הדומיננטי מבחינת הכלכלה היה ונשאר הנגיף. אם תהיה התפשטות נוספת של הקורונה וגל שלישי לא עלינו, כמובן שזה יקשה מאוד על המשק הישראלי", הוא מסביר.
"אבל, יש ביכולתנו עדיין למנוע את המיתון של 2021. למשל הקדמת הבחירות וקיום בחירות רביעיות זה דבר שעלול להחריף את המיתון של המשק הישראלי, מכיוון שנדחית אותה קביעה של מדיניות כלכלית להנעת המשק.
"אם כרגע סוג המיתון שיש לנו דומה למה שקורה בעולם ואפילו טיפה יותר מתון מהמיתון בעולם, ככל שדוחים את קביעת תקציב המדינה ל-2021 וחלילה אם יהיו בחירות, אי הוודאות תהיה גדולה, הרבה רפורמות לא יצאו לדרך והרבה תכניות טובות לא יצאו לדרך".
פרופ' ליידרמן טוען כי מאותה סיבה שבחירות לא טובות למשק כי הן דוחות את קביעת ויישום המדיניות הכלכלית, כך גם ברור שצריך ללכת לתקציב דו-שנתי. "אין הרבה מקום לשאלה אם תקציב חד שנתי או דו שנתי מכיוון שהשנה כבר מסתיימת, ולכן אם עושים כבר את המאמץ של לשבת בישיבות ממשלה, בקריאה ראשונה, שנייה, שלישית, אז הסקטור העסקי זקוק ליציבות, הכלכלה זקוקה לאופק".
כלומר תקציב דו-שנתי הכרחי למגזר העסקי?
"לגמרי", קובע פרופ' ליידרמן, "ואפילו התחלה של תקציב ל-2022, כי מדיניות כלכלית לוקח זמן ליישם אותה, אם את רוצה לבנות כבישים חדשים אתה צריך לצאת עם מכרזים, אתה רוצה לעשות רפורמות. מדיניות כלכלית זה לא עניין של זבנג וגמרנו".
בנוגע לתוכניות הממשלה להנעת הכלכלה אומר ליידרמן כי "הממשלה עושה הרבה דברים טובים מאוד". לדבריו, "חלק מהתוכניות יצאו באיחור מאוד משמעותי, למשל כל הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים הגיע די באיחור יחסית למדינות אחרות, אבל אני חושב שכרגע מדובר על תוכניות להישרדות שטוב שקיימות".
פרופ' ליידרמן לא נכנס לשאלה האם התוכניות מעודדות אבטלה או לא, אך אומר כי "הדבר המרכזי הוא להניע את המשק, הפתרון לאבטלה זה צמיחה. תוכנית כזאת או אחרת הכוונה שלה היא לעבור את התקופה הזו בשלום ולא בקריסה כלכלית".
היום שאחרי הקפאת המשכנתאות
במסגרת התוכניות של הממשלה לצליחת המשבר, ניתנה האפשרות להקפיא משכנתאות והלוואות אחרות, וישראלים רבים בחרו לדחות את המשכנתה למועד רחוק ולא ידוע. כעת החשש בבנקים הוא מהיום שבו הישראלים יצטרכו לשלם את המשכנתאות. "אני חושב שאם תהיה פה בעיה ברמה של כלל המערכת, ברור שמשרד האוצר, משרד הכלכלה ובנק ישראל יעבדו יחד עם הבנקים ויבנו סכמה כמו שבנו עד עכשיו, של דחיית המשכנתאות", מסביר פרופ' ליידרמן. "זה לא צעדים פרטניים שבנק כזה או אחר יכול לנקוט בהם, אבל יש הרבה שיקול דעת".
3 צפייה בגלריה
"הבנקים יודעים איך לטפל במצב שבו לאנשים אין כסף להחזיר הלוואות". בנק הפועלים
(צילום: shuttertstock)
אתם מזהים שהרבה ישראלים לא יצליחו לשלם משכנתאות?
"אני חושב שהשאלה הגדולה היא מה יקרה בשוק העבודה בישראל. אם מצב האבטלה לא ישתפר, אם המיתון יוחמר לאורך זמן ואנשים יאבדו את מקומות העבודה שלהם ולא יהיו להם כספים להחזיר הלוואות, אז תהיה בעיה ואז הבנקים יודעים איך לטפל במצב הזה".
בנוגע לשאלה האם סגר נוסף יהיה הרסני לכלכלה, אומר ליידרמן כי "סגר הוא טוב למצב הבריאותי, הוא רע לכלכלה. הדילמה פה של כל המערכת היא דילמה מאוד לגיטימית. מצד אחד אני מבין את אנשי תחום הבריאות שאומרים 'בואו נלך לסגר'. הבוקר דווח שיש לנו 1,600 נדבקים חדשים, זה מספר שאי אפשר לחיות איתו. מצד שני, כמובן שללכת לסגר טוטלי יהיה הרסני מבחינת הכלכלה, צריך למצוא משהו באמצע, יש את פרופ' גמזו ואני מניח שהוא שומע מכל הכיוונים וגם כמובן הממשלה, וצריך לעשות אופטימיזציה שהיא בהחלט לא פשוטה".
