ממש כפי שטרנד הבישול גרם לרבים להפשיל שרוולים ולהיכנס למטבח, כך טרנד הביופיליה גורם לרבים להתחבר לגידול עציצים. ככל הנראה, מדובר בטרנד שהולך להפוך למגמה שתישאר כאן עוד שנים ארוכות. הקורונה, רק האיצה את המהלך ואת הצורך להתחבר לטבע גם כשסגורים בין ארבע קירות, אך זה התחיל כבר לפני מספר שנים, עם התעוררות העולם של גידולים הידרופוניים.
לא חסרות קבוצות וקהילות של מגדלי עציצים, החל ממגדלים מתחילים ועד לנישות של מגדלי סחלבים וסוקולנטים נדירים. לא משנה מה רמת האובססיה שלכם, ומהו סגנון העיצוב האהוב עליכם, הרי שגם בנגיעה, עציץ אחד יכול לעשות פלאים בבית או במרפסת.
במקרה הזה, חבר מביא חבר, ואם תצליחו עם אחד, סביר להניח שתוסיפו לצידו עוד ועוד צמחים. יש כאלה שלקחו את זה לאקסטרים עם פטיו מוגזם שמשתלט על החדר, ויש כאלה שהם יותר מינימליסטיים מטבעם, ויסתפקו בסידור מדויק של כמה עציצים על מדף. כך או אחרת, הנה אחד הדברים הכי מוצדקים שהקורונה הכניסה לבתים שלנו.
"מאז ההתקדמות הטכנולוגית, 'התרחקנו' מהבית, ובנינו לעצמנו ג'ונגל מבטון וברזל", אומר מעצב הפנים, בוריס סולטנוב. "לאחרונה, רבים מרגישים יותר ויותר את החוסר הזה וכמהים לקשר מחודש עם אמא אדמה".
לדבריו, "מאז ומתמיד, בני-האדם דאגו לא רק למחייה הפיזית שלהם רק לצורכי הישרדות, אלא גם הקפידו לקשט את הסביבה הקרובה אליהם. הם עשו שימוש באלמנטים טבעיים ובמוטיבים מהצומח – ולמעשה בכל מה שהיה זמין מסביבת המחייה הטבעית שלהם.
עוד מתקופת המערות הפרה-היסטורית, דרך קישוטים מימי יוון העתיקה ומצרים, ומתקופת הרנסנס, בני-אדם הקפידו לקשט את הבתים שלהם במוטיבים מהצומח: עציצים, הדפסי עלים ופרחים וכן הלאה. יש להם יכולת מיסטית-קוסמית והם מחזקים אצלנו את התחושה שאנו חלק מהטבע".
ביופיליה, מה זה בכלל?
"התיאוריה הביופילית גורסת כי לבני האדם דחף מולד לחפש קשרים עם הטבע, עם החי והצומח", אומר סולטנוב.
"מקור המילה עצמה הוא שילוב המילים טבע (Bio) ואהבה (Philia, מיוונית). המילה מייצגת את הצורך הנפשי שלנו, להרגיש חלק מהטבע, ובכך, לשפר את איכות חיינו.
"תפיסת העולם הביופילית, שפותחה בתקופה המודרנית, כובשת את עולמות האדריכלות והעיצוב ומלמדת אותנו ליהנות מה'כאן ועכשיו', ומהדברים הקטנים בחיים, שלרוב אנו תופסים כדבר המובן מאליו".
טבע אורבני
תקופת הסגרים היא דוגמה להמחשת הכמיהה לטבע. הכמיהה לשדרוג הבית, המרפסת והגינות, ולהכנסת אווירה טבעית יותר אל תוך החלל היומיומי, התגברה. עבור רבים היה רצון להסתיר, עד כמה שיותר סממנים עירוניים, לחשוף את הנוף ולהכניס עציצים ושאר מוטיבים ירוקים אל תוך מרחב המחיה.
"התרומה של הטבע לשגשוגנו ולרווחתנו הגופנית, הנפשית והחברתית, הופך את המגמה הביופילית למובילה במרחב הביתי ואפילו בחללי העבודה והמשרדים", אומר סולטנוב.
"ישנו יתרון גדול לשמירה על רציפות הקשר בינינו לבין עולם הטבעי בתוך מבנים", אומר סולטנוב. "מחקרים הוכיחו מעל לכל ספק שצמחייה ואור טבעי, לעומת תאורת פלורוסנטים שהיא פחות רצויה, עשויים לשפר בצורה משמעותית את התחושה הכללית, ותורמים ליעילות וליצירתיות של העובדים", הוא מפרט.
אך ההימצאות בסביבה עירונית המנותקת מהטבע, התפאורה הבסיסית והמקורית לא נועדנו, אינה מסתכמת רק בשעות עבודה ממושכות בסביבה משרדית.
רובנו נשאבים למסכי מחשב, למסכי המכשיר הסלולרי, לשהייה בתאורה מלאכותית, ולישיבה ממושכת גם בשעות הפנאי שלנו. הניתוק הזה, גורם להתנוונות, מעודד חוסר תנועה, מגביר מתחים ובסופו של דבר יכול להוביל ללחץ, לניוון ולתחלואה נלווית.
לדברי סולטנוב, ניתן לרתום את תפיסת הביופיליה לטובת פתרונות, דרך תובנות המגובות במחקרים, לעיצוב המרחב הבנוי בצורה טובה יותר.
"דפוסי התכנון הביופילי מסתכמים בכמה עקרונות שקל ליישמם", הוא מפרט. "החל מקשר ויזואלי טוב אל החוץ, דרך מפתחים גדולים וקירות זכוכית, דרך תאורה טבעית, הוספת צלילים מהטבע למרחב, שימוש בחומרים טבעיים וטקסטורות מגוונות כמו אבן, עץ וחול ועד הוספת מתקני מים שיכניסו קולות זרימה ושכשוך - כל אלה ועוד מהווים אבני יסוד בסביבה המחוברת יותר למקור שלנו".
שימוש יצירתי בעקרונות הביופיליה
ישנם לא מעט מעצבים ואדריכלים שמקפידים ליצור קשר בין החוץ לפנים. דוגמה לכך היא פרויקט של האדריכלים הילה ודן ישראלביץ, ששתלו עצי במבוק בתוך קוביות זכוכית, ובכך הפכו את החציצה בין חללי הבית למעניינת ומעוררת השראה לדיירי הבית. זאת, מבלי לחסום את האור הטבעי.
אם בעבר, פאטיו היה שמור רק לבתים פרטיים, כעת הוא נכנס גם אל תוך דירות, בין אם באמצעות קיר ירוק, חלל סגור בזכוכית או פשוט בריכוז גדול של עציצים המונחים על הרצפה, תלויים על הקירות או משתלשלים מהתקרה.
ואולם, לא תמיד יש דרך לטשטש את המגבלות האורבניות. "לפעמים הנוף שנשקף מהחלון הוא זה של הבניין השכן, וכולנו הרגשנו בסגרים האחרונים איך אפשר להרגיש חנוקים בין קירות הבית", אומרת שרית קריתי-גולדשטיין, מנהלת השיווק ומבעלי גולדשטיין גלרי טפט.
לדבריה, "בעשור האחרון, ישנה חזרה בולטת לחיפויי קיר מחומרים טבעיים כמו קש ובמבוק. זו אינה המצאה חדשה. השימוש בחומרים אלו החל במזרח הרחוק לפני מאות שנים, כשבתי המלוכה חיפשו חומרים מיוחדים להעשרת מראה החלל. החומרים הזמינים ביותר היו מסביבת הטבע, והם נארגו על נול בבתי המלאכה".
כיום בולטים על סקאלת החומרים גם מוצרים ממוחזרים וגם מוצרים שרק נראים כמו 'הדבר האמיתי', אך בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, מעניקים מראה המשתווה למראה הגולמי המקורי.
"טפטים שעשויים מקליפות עצי בננה ממוחזרות, בעצם מכינים אותם מקליפות שהעץ משיל. הן נפרסות ומהן יוצרים את הטפט", אומרת קריתי-גולדשטיין. "בצורה דומה עושים שימוש בשכבה דקה של שעם, בקליפות שהעץ משיל באופן טבעי, ומעבר לכך שמדובר בחיפוי יפהפה ומיוחד, הוא עוזר גם לבודד טמפרטורה ולשפר את האקוסטיקה בחלל".
קריתי-גולדשטיין מציינת גם את הפופולאריות ההולכת וגואה של טפטים בדמות נופים, שמוסיפים רבדים לעיצוב הבית ומעניקים אשליה תלת ממדית, של מרחב. החל מנוף הררי ונוף של עצים תחת מעטה ערפילי, ועד אלמנטים בוטניים, לכל מי שמעדיף לגדל עציצים רק 'בתיאוריה'.
חוויה טבעית היא גם חווית מגורים בתנאי אור טבעי
כשמדברים על חיבור לטבע, לא מדברים רק על צמחים, אלא גם על חשיבות המגורים בתנאי אור טבעי. "עיצבתי דירת 40 מ"ר בתל-אביב, עם נוף אורבני ומתועש, והדבר הראשון שרציתי לשנות בה זה להגדיל את החלונות המזעריים", אומרת מעצבת הפנים, קרן גנס.
"את החללים שהיו מחולקים בקירות ההפכנו לחלל מרכזי פתוח, ואת החלונות הקטנים שהיו בנפרד לכל חלל, לסלון, למטבח ולחדר נוסף, פתחנו לגמרי, ויצרנו ויטרינה באורך של 6 מטרים".
מכיוון שבחדר הרחצה לא היה חלון ישיר, נעשה שימוש בהנמכות תקרה, בכדי ליצור תעלת אוורור.
"גם אם אתם לא מכירים את עקרונות הביופיליה, יש חשיבות מירבית לאור טבעי ולאוורור בדירה", אומרת גנס. "אלה מבחינתי הדברים החשובים שתורמים לחיים בריאים".
"רבים השכילו להבין שלטבע, זה שנמנע מהם במשך תקופה לא מבוטלת, יש השפעה ישירה על הלך הרוח ועל הרווחה הנפשית והגופנית", מוסיפה מעצבת הפנים, קרן ניב טולדנו.
"לכן, גם חובבי סגנונות מינימליסטים, מודרניים ואורבניים החלו להתחבר לקו פשוט וגולמי יותר, ליסודות מן הטבע שמשדרים בדרכם מראה טבעי, רענן ומלא חיים".
לדבריה, "בכוחם לעודד יצירתיות ולהביא לפריחה ושגשוג. הרעיון הוא לגרום לכל אחד לשלב את המגמות הללו בדרכו, בהתאם לאופי הדיירים ולאופיו של הבית. יש שמשתמשים באלמנטים שמשדרים פריחה אירופאית קלאסית ומסוגננת, אחרים בוחרים בקקטוסים וסקולנטים ואנחנו רואים גם את המוטיבים הטרופיים והפראיים צוברים תאוצה. כל אלה יכולים להתקיים באופן יצירתי במרחב, בתצורתם הטבעית ואף על גבי שימוש בטקסטיל, תמונות וטפטים".
כאמור, על פי עקרונות הביופיליה, הדרך להכניס את הטבע הבייתה היא לא רק באמצעות צמחיה, מים ושימוש בתאורה טבעית. לבחירת הצבעים, לחומרים של החיפויים והריהוט ולסוג הטקסטיל, תהיה השפעה גם כן.
50 גוונים של ירוק: לא כל ירוק עושה טוב בבית
"לצבעוניות ירוקה בחלל יש השפעה רבה על האופן בו אנו מתנהלים במרחב וכן על האנרגיות של כל אחד ואחת מהשוהים בו", אומרת ברברה ברזין, בעלת הסטודיו ללימודי עיצוב-פנים.
"לכל גוון באשר הוא יש תדר חשמלי שנקלט במוח ומפעיל אזורים שונים בו שמשפיעים ברמה הפיזיולוגית והפסיכולוגית. רבים מהגוונים והטונים הירוקים נתפסים כמאזנים וכהרמוניים ומשדרים אווירה רעננה, חדשנית ותוססת".
ואולם לא כל גוון של ירוק מומלץ למהר לשלב בבית. "למשל, ירוקים כהים עם נגיעות של טונים אפורים מייצרים אווירה קודרת", מפרטת ברזין. "ירוק דשא, מתפרש במרחב הביתי כמאולץ וכמלאכותי. אני גם ממליצה בחום להימנע מלצבוע קירות בגווני ירוק בהיר, שמעורבבים בו טונים צהובים. אלו, מקרינים צהבהבות וגורמים לא פעם לאלה ששוהים בחלל להראות מעט חולים. גווני הירוק שיעבדו מצוין הם ירוק הקיווי, גוון של בצל ירוק טרי או ירוק שמזכיר את צבעו של תפוח הגראד".
הכנסת הטבע הבייתה היא גם ובעיקר באמצעות שימוש בעץ. הטרנד הבוהמייני, מזמין שימוש בחומרים גולמיים: שולחנות, כיסאות עץ או מקש, מקרמה, מדפי עץ תלויים ומשולבים בחבלים ואף כלי הגשה מעץ או מחימר.
עוד כתבות בנושא?
לא משנה מהו הסגנון האהוב אליכם, הטבע כבר ימצא את דרכו אליכם. זה לא משנה אם העציץ הוא בונסאי או פרא, אם העץ מעובד או מלוטש ברמת גימור גבוהה – יש אינספור אפשרויות להרגיש מחוברים יותר לשורשים, גם מבלי לצאת מהבית.
