צפו: ראיון עם מנכ"לית איגוד תעשיות המזון
(אורי דוידוביץ)
כל מפעלי המזון והמשקאות בארץ יוכרזו חיוניים בשעת חירום, כדי לאפשר להם לעבוד במתכונת מלאה. המפעלים יוחרגו מההנחיות החדשות, שלפיהן במקומות עבודה לא חיוניים יוכלו לעבוד רק 30% מכוח העבודה. גם מפעלי הטואלטיקה, שמייצרים מוצרי היגיינה, ניקיון, חיתולים ועוד הוכרזו כחיוניים.
השינוי מתאפשר עקב תקנות חדשות שיזם שר הכלכלה, אלי כהן, שיוגשו ביום ראשון הקרוב לאישור הממשלה, לאחר שגובשו בשיתוף עם משרד ראש הממשלה ועם המועצה לביטחון לאומי. לראשונה שונתה שיטת ההגדרה של "חיוני", שתיעשה על פי ענפי פעילות ולא באישור פרטני למפעל.
לא רק סוכר ולחם
עד כה, רק מפעלים למוצרי מזון בסיסיים הוגדרו כחיוניים, למשל מחלבות, מאפיות, מפעלי סוכר, מלח, שימורים וכו'. על פי התקנות החדשות, לא רק מפעלי המזון יוכרזו חיוניים, אלא כל שרשרת האספקה: חברות השילוח וההובלה, בתי האריזה, אחסנה, הפצה ועוד. המטרה היא הבטחת עבודה סדירה לכל שרשרת האספקה של המפעל, החל מאריזות המוצרים, חברת השינוע, חברת שירותי הלוגיסטיקה וכו', הדרושים לו לשם ייצור תקין.
כדי לאפשר יבוא מזון במתכונת מלאה, גם שירותי ההובלה, האחסנה ועמילות המכס הוכרזו חיוניים. זאת, כדי להבטיח התנהלות כסדרה בשירותי הובלת מטענים דרך הים והאוויר, אחסנה (למשל בתי קירור), שירותי שחרור סחורות ומטענים מהמכס ועוד.
לצד מפעלי מזון רבים שדחקו בממשלה להכיר בהם כמפעל לשעת חירום, פעל גם דן סולומון מארגון זכויות הצליאק, ששיגר מכתבים למשרדי הכלכלה, העבודה והבריאות בהם דרש שמפעלים וחנויות מתמחות במזון ללא גלוטן יוכרו כחיוניים בשעת חירום. "לא מדובר כאן בהעדפה קולינרית, כי אם בצורך רפואי הכרחי וקיומי", אמר.
בתחום הבריאות, מלבד בתי חולים, קופות חולים ובתי מרקחת, ימשיכו לפעול גם מכוני אופטיקה, שירותי רפואת שיניים דחופים, טיפות חלב ועוד. כמו כן, כל תחום הייצור והאספקה של ציוד רפואי, ציוד שיקום, תרופות, מכשור רפואי (ותחזוקתו) הוגדר חיוני. זה כולל בין השאר שירותי הובלה, אחסנה, אריזה, יבוא, שיווק והפצה קמעונאית (רשתות הפארם למיניהן) וסיטונאית.
לדברי שר הכלכלה, אלי כהן, קביעת ענפי תעשייה כחיוניים לצורך המשך עבודה במקרה של סגר מפחיתה את הרגולציה בקבלת אישורים, "והחשוב מכל, מבטיחה את המשך הייצור והאספקה בעיקר בתחומי המזון והטואלטיקה באופן שלא יושפע משעת החירום".
גם היצואנים רוצים
במקביל לשינוי התקנות, התאחדות התעשיינים מנהלת מאבק מול גורמים ממשלתיים כדי להגדיר כל מפעל מייצא כחיוני - גם אם תוצרתו לא חיונית בשעת חירום - כדי לשמר את כוח התחרות של המפעל. החשש הוא שהורדת כושר הייצור לא תאפשר לספק את כל ההזמנות ללקוחות בחו"ל, והם יאבדו נתח שוק.
לדברי נשיא ההתאחדות, ד"ר רון תומר, "בכל העולם התעשייה ממשיכה לייצר, מהסיבה הפשוטה שאם תפסיק - חלק ממנה יפסיק לנצח". ככל המסתמן, חברות שמייצאות יותר מ-25% מתוצרתן יתווספו לרשימת המפעלים החיוניים.
גם בכירי ענף ההיי-טק הוציאו מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה להחריג את הענף מההוראות לצמצום כוח האדם במקומות עבודה. בין השאר הזהירו במכתב כי "הענף עלול להיקלע למפולת שהשלכותיה יהיו הרסניות על המשק. קטר ההיי-טק מוביל את הכלכלה הישראלית, ומאמץ של עשרות שנים ייעלם. לקוחות לא יחכו עד סוף המשבר ואין ספק שימצאו ספקים אחרים. אנו קוראים לממשלה להחריג את עולם ההיי־טק מההנחיות החדשות".
השתתפה בהכנת הכתבה: מירב קריסטל
