לא משנה לאיזו חברה אתם פונים ואם אתם מעדיפים מזרן רך או קשה. לא משנה מה התקציב שלכם, והאם אתם קונים מבדיקה באולם תצוגה או באון-ליין. מה שמשנה הוא השאלות שאתם צריכים לשאול את המוכר ומה כתוב במפרט הטכני שהחברה מתחייבת אליה. את זה הרבה יותר קל לבדוק, להשוות ולדעת שאתם לא קונים חתול בשק.
הבעיה היא שמרבית היצרנים מסתירים את המפרט הטכני, וגם אם נדמה שהם מפרטים על המזרן עצמו, יש יותר מידע חסר מאשר מפרט שניתן ללמוד ממנו משהו.
לראייה: בדקנו באתרים מקבילים בחו"ל, וגילינו שהמצב ממש לא חייב להיות כזה. שם יש פירוט על סוגי השכבות שמרכיבים את המזרן, מה העובי שלהן ומה מידת הדחיסות.
אז למה בארץ זה לא ככה? זהו בהחלט כשל שוק שהתרגלנו לחיות איתו, שמגיעים לאולם תצוגה ועוברים את מכשול המוכר הלהטוטן שאיכשהו משכנע אותנו לקנות מזרן על סמך בדיקה של 15 שניות, בלי שיש לנו מושג מה יש בתוכו. והאמת, בלי שהוא בעצמו יודע את המפרט הטכני של המזרונים שבחנות.
אבל עם מודעות צרכנית, נראה שכשל השוק הזה בהחלט הולך להיפתר בקרוב. הנה השאלות שכדאי לשאול לפני שקונים את המוצר שתשתמשו בו שליש משעות היממה בעשור הקרוב.
הטעות של הצרכנים בישראל: לא מבקשים לראות מפרט טכני לפני
כאמור, אחת הטעויות היא שמסתפקים בכל מיני שאלות לגבי האם המזרן רך או קשה, כאילו זה הנתון היחיד שרלוונטי לכם. המשקל שלכם, הגובה שלכם ותנוחת השינה – כל אלו ישפיעו על הנוחות שלכם. והרוב, אגב, קונים לפי מה שהתרגלו אליו עד היום. לא בטוח משום שזה הפתרון הכי נוח והכי אורתופדי עבורכם.
ברגע שתבקשו מפרט טכני, החברות ייאלצו להודות שעובי שכבת הוויסקו שהן מתהדרות בה הוא רק 3 ס"מ, עובי שהוא חסר משמעות מבחינתכם. הן יאלצו להודות שמזרן הקפיצים עשוי מקפיצי בונל (תכף נסביר מה המשמעות) ושהספוג במידת דחיסות נמוכה, שתגרום לו לשקוע תוך שנה.
ידע זה כוח, וברגע שלצרכן את הידע הבסיסי (כמו שחברות מחויבות לציין רכיבים על כל מוצר מזון), הוא לא יכול לדעת מה הוא באמת קונה.
"כמי שחוקר ארבע שנים את שוק המזרונים, זהו אחד מכשלי השוק הכי בולטים בענף", אומר אננדה לב, יזם ישראלי עצמאי, שהחל לשווק באון-ליין בשנה האחרונה מצעי טקסטיל תחת המותג סוהם, והחליט להרחיב את ליין המוצרים גם למזרונים. המידע שגילה על ענף זה, גרם לו לרצות לשנות את השיטה מבפנים.
"גיליתי פערי מחיר מטורפים בין עלות ייצור לעלות מוצר, פערים שהם פשוט בלתי נתפסים ובלתי נסבלים. לכן, החלטתי לבנות מפרט משלי, ולייצר כחול-לבן.
"אני לא משחק את המשחק הזה מבחירה, למרות ששורת הרווח שם יכולה להיות מאוד גדולה. ומאוד, הכוונה היא לעתים לרווח של פי 10 מעלות המוצר, ולעתים גם פי 15. לגיטימי שיצרן ירוויח, רק שבארץ נהיה מצב שאין קשר בין תמחור המזרן לאיכותו. אני בין הראשונים שהחליטו על שקיפות בענף ושמים את המפרט הטכני, כדבר לגיטימי ובסיסי".
אתה מוכר מזרונים בעיקר באון-ליין, ללא אולם תצוגה. מצד אחד, זה בעייתי שלא ניתן לנסות את המוצר. מצד שני, בתקופה מאתגרת כזו, למכור באון-ליין זה יתרון, לא?
"ראשית, אני לא מאמין בלבדוק מזרן 20 שניות בחנות, ולכן אין לי אולם תצוגה", מציין לב. "שנית, זה מאפשר הוזלת עלויות לצרכן הסופי בצורה משמעותית. שלישית, אני כ"כ מאמין במוצרים, שאני מציע אותם להתנסות למשך 100 יום, ומתחייב להחזר כספי מלא. יותר מזה? לאחרונה, עוד ועוד ספקים עושים זאת, ואני שמח שבשוק הזה צרכנים זכאים להחזר כספי אם הם לא מרוצים מהמוצר.
לדברי לב, "השלב הבא, יהיה שצרכנים ידרשו שקיפות מלאה לגבי המפרט הטכני. זו זכותם המלאה, וחובתם של היצרנים או היבואנים. אני מאמין שיש מקום לכולם, ושהצרכנים צריכים לבחור בצורה הוגנת יותר, ולא רק בשל מותג כזה או אחר שמשקיע באולמות תצוגה לראווה ובפרסום ושיווק".
10 צפייה בגלריה
מותג סוהם: שחקן חדש שנכנס החודש לשוק המזרונים, עם מפרט טכני גלוי ושקוף
(צילום: סטודיו דג זהב)
ומה לגבי מזרן ב-2,000 שקל? לאחרונה אנו שומעים על המון מבצעים ומזרונים של חברות בסכומים אף נמוכים מכך.
לב: "ניסיתי לייצר מזרן במחיר משתלם ככל הניתן, אך לא להתפשר על האיכות. לא מצאתי דרך לייצר מזרן איכותי ברמה שחיפשתי בסכום כזה, ואם היה הייתי הראשון שעושה זאת. המינימום שהתאפשר לי הוא 4,000 שקל. יש גם מזרונים עם קפיצי בונל זולים ב-600 שקל, אני לא רוצה להיכנס לשוק של מוצרים שעלולים לגרום לנזקי גב. ואגב, מי שקונה מזרן כזה, יצטרך לרוב להחליף אותו תוך שנה-שנתיים, אז אין פה גם שורת רווח לצרכן לטווח ארוך".
עוד טעות: מתרגשים ממונחים מבלבלים כמו אורתופדי או ארגונומי
כמו בשוק כיסאות הנוחות, גם כאן המילה אורתופדי או ארגונומי נמצאת כמעט בכל חברת מזרונים. בדקנו עם מכון התקנים, האם כל אחד יכול להשתמש במונח הזה, בהקשר של הצהרת יצרן, ומסתבר שכן. ולכן, רבים עושים זאת, למרות שהמוצר כלל לא אורתופדי.
"התקנים בישראל לא מגדירים מהן מזרן אורתופדי", אומרת דליה ירום, ראש אגף תקינה במכון התקנים. "הם עוסקים בשיקולי בטיחות ובריאות במובן הזה שהמזרונים מחויבים להיות בעלי חומרים מעכבי בעירה ולמנוע מצב של התלקחות, ושיהיו מיוצרים שאינם מזיקים לבריאות (חומרים מסרטנים, למשל)".
כלומר, כל ספק מזרונים יכול להצהיר על כך שהמזרן שהוא מוכר הוא אורתופדי?
ירום: "באופן כללי הוא יכול להשתמש במונח 'אורתופדי', אבל זה לא אומר שהתקנים כלל מתייחסים להיבטים אורתופדיים. היבט אורתופדי, מתייחס בעיקר לדרגת הקושי של המזרן, ושם התקנים כן מתייחסים להרכבים השונים. כלומר, יש נוסחה שמגדירה מה ראוי להיקרא מזרן רך ומה ראוי להיקרא מזרן קשה.
לדברי ירום, "התקנים של מכון התקנים הישראלי בתחום זה, מתבססים על התקן האירופאי. הם מתייחסים גם למזרוני ספוג וגם למזרוני קפיצים, למשל, מה רמות הרכות של הקפיצים.
"מזרן אורתופדי משתנה מאחד לשני, בהתאם למשקל הגוף, לרוב. מה שלי יהיה אורתופדי, לא יהיה בהכרח אורתופדי עבור אדם אחר".
אם כך, כל מיני מושגים כמו אותרתופדי, ארגונומי, קומפורט ודוקטור, לא אמורים לגרום לכם להתבלבל.
גם דוקטור שקשוקה, הוא לא רופא. אין שום תקן או הגדרה מגבילה לשימוש במילים אלו בשמות מוצרים או מותגים. בדקו מפרטים, דרגת קשיחות, עובי השכבות והקפידו על חברות שמאפשרות לכם להתחרט, אם המזרן לא נוח לכם. חברה שמכבדת את עצמה, לא תהסס לעשות זאת.
בוחרים בלי להבין במושגים הבסיסיים
זה ייקח לכם שתי דקות, אבל תקדישו אותם כדי ללמוד רגע מהם המוצרים שאמורים לתמוך בגב שלכם שליש משעות היממה. אחרת, תקנו בלי להבין באמת מה אתם קונים, כששורת המחיר לא תמיד משפיעה בהכרח על איכות המזרן.
שכבת הבסיס: ספוג או קפיצים?
שכבת בסיס מספוג: זהו רכיב בסיסי יחסית, אך אם הוא איכותי ובדחיסות מספיק גבוהה, הוא עדיף על שכבת קפיצים מאיכות ירודה. נהוג לכנות אותו בשוק המזרונים גם כספוג צהוב, ספוג קשיח או ספוג פוליאוריטון. אם אתם מחפשים מפרטים בחו"ל, הסימון שלו הוא PU.
שכבת בסיס מקפיצי בונל: קפיצי בונל הם הקפיצים שהיו בשימוש במזרונים של פעם. הם מחוברים אחד לשני, בתוך מסגרת ברזל, והם הכי זולים שקיימים בשוק (ניתן להשיגם בכמה מאות שקלים).
החיסרון העיקרי שלהם הוא שכל הקפיצים מחוברים, כך שאם שני אנשים משתמשים במזרן, כל תנועה בצד אחד, תורגש בצדו השני של המזרן.
חיסרון נוסף: ברגע שאחד הקפיצים משתחרר, זה הורס את כל המבנה, כי הם מחוברים זה לזה. לרוב, שכבת הספוג שתהיה מעל שכבת קפיצי הבונל תהיה מאוד דקה, בדחיסות נמוכה ומסוג לא איכותי. וכך, מהר מאוד בזמן השכיבה על המזרן, תרגישו שכל התמיכה לגב שלכם היא מהקפיצים. זה מתכון בטוח לכאבי גב.
10 צפייה בגלריה
קפיצי בונל: הסוג הישן והזול שבו כל הקפיצים מחוברים וכל תנועה מורגשת בכל המזרן
(צילום: shutterstock)
שכבת בסיס מקפיצים מבודדים: קפיצים מבודדים (מכונים גם קפיצי כיס), הם כשמם כן הם, מבודדים. כלומר, כל קפיץ עומד בפני עצמו וארוז בתוך בד, מה שמונע את העברת התנועה. אם יש בעיה באחד הקפיצים, זה לא ישפיע על הקפיצים שבשאר המזרן.
שכבת המעבר: חשובה בשביל לייצר מהלך תנועה
שכבת המעבר, ממוקמת בין שכבת הבסיס לשכבת הנוחות העליונה. היא לא תהיה רכה כמו שכבת הנוחות העליונה, אך גם לא קשה כמו שכבת הבסיס של הספוג הצהוב. מידת הקשיחות שלה היא בינונית, וחשוב שהדחיסות שלה לא תהיה נמוכה מדי. כאן, ניתן לשים לטקס סינתטי.
שכבה זו קריטית, בייחוד אם שכבת הנוחות של המזרן היא דקה יחסית (רק 3-4 ס"מ). כלומר, אם יש שכבת נוחות דקה המחוברת לבסיס קשה יחסית, זה יהיה כמו לשים שכבה מאוד רכה על רצפה. כלומר, חלק ממשקל הגב, יהיה על שכבת הבסיס הקשיחה. ככל ששכבת הנוחות עבה יותר (7-12 ס"מ), כך יש פחות הכרח להשתמש בשכבת מעבר.
שכבת הנוחות העליונה: ויסקו או לטקס? זו השאלה
שכבת נוחות מויסקו: ויסקו הוא שם שעושים בו שימוש בעיקר בישראל. בחו"ל, הוא מכונה "ספוג זיכרון" (Memory Foam). בחו"ל, החברה הראשונה שפיתחה את הגירסה המקורית שלו היא 'טמפור', לכן אם אתם נתקלים במזרוני טמפור, הכוונה היא גם לויסקו.
לא מדובר בחומר אחר, אלא פשוט בשם החברה היצרנית הראשונה שפיתחה את הפורמולה המקורית של הויסקו בשנות ה-60', עבור נאס"א.
ויסקו הוא חומר פולימרי, בעל תכונות אלסטיות ייחודיות, כך שכשיושבים עליו, הספוג מתאים את עצמו לצורת הגוף. כשמתרוממים, הוא חוזר למצבו הרגיל, אך לאל מיידית, יש טווח השהייה עד שהוא שוב 'מתנפח'.
כדי לדעת האם שכבת הנוחות במזרן היא שכבת ויסקו, השעינו את היד שלכם עליו. אם נשארת צורה של היד, ולוקח זמן עד שהמזרן שוב מתיישר, זהו ויסקו. החומר הזה פותח במסגרת תכנית החלל של נאס"א, כחומר להפחתת הלחץ על אסטרונאוטים בעת ההמראה.
כיום הוא בשימוש נפוץ מאוד בשוק המזרונים, ונחשב לאחד החומרים הפופולאריים ביותר.
10 צפייה בגלריה
רוצים לבדוק אם זהו ויסקו? השעינו את היד ותראו אם הצורה נשארת על המזרן לכמה שניות
(צילום: shutterstock)
מהו העובי המומלץ לשכבת ויסקו?
לב: "שכבת ויסקו תהיה אפקטיבית אם היא בעובי של 7 ס"מ, אחרת לא יהיה מספיק מהלך תנועה של הגוף. בעובי של 3-4 ס"מ, למשל, כלל לא תהיה תמיכה לירכיים ולכתפיים, שכן הם לא ייתמכו על-ידי הויסקו שמתחת, אלא יפעילו משקל על השכבה שמתחת.
"מזרן ויסקו רגיל הוא כזה שבו יש שכבת בסיס ספוג פוליאוריני רגיל ומעל שכבת ויסקו. ככל שהספוג יהיה בדחיסות גבוהה יותר, הוא ייחשב לאיכותי יותר. ככל ששכבת הויסקו תהיה עבה יותר, המזרן ייחשב לתומך יותר בכל חלקי הגוף".
שכבת נוחות מלטקס: לטקס הוא חומר מוקצף. הוא עשוי משילוב של שרף עץ הגומי, אשר מקציפים אותו בתוספת של חומרים סינתטיים. לכן, כשאומרים לכם 100 אחוז לטקס טבעי, אין דבר כזה. זו בפירוש הטעיה, שכן אין דרך לייצר מזרן לטקס ללא תוספות סינתטיות.
זה אולי נשמע כאילו זה מעיד על מוצר שהוא 100 אחוז טבעי, אבל זו שטות.
מה חשוב לבדוק כדי לדעת ששכבת הלטקס איכותית?
לב: "כדאי לבקש לדעת מה אחוז הגומי הטבעי בלטקס, ודעו ששכבת לטקס איכותית תהיה כזו שבה יש 80 אחוז של גומי טבעי".
כיצד בוחרים בין ויסקו ללטקס?
לב: "כאן מדובר בהעדפה אישית, ושיקולי הנוחות הם שקובעים. לטקס, הוא חומר אלסטי, אך ההתנגדות בו נשארת קבועה ולא משתנה בהתאם לגוף ששוכב על המזרן".
לדבריו, "הוא מתאים לאנשים שאוהבים מזרונים קשיחים יותר. לעומתו, ויסקו הוא חומר המותאם לקווי המתאר של הגוף, הוא מעניק חווית שינה על מזרן רך יותר, למרות ששכבת הבסיס שלו היא קשיחה, למעשה".
הייבריד: ייצור כלאיים בין ספוג לקפיצים מבודדים
אחד השמות החמים בשנתיים האחרונות בשוק המזרונים, הוא מזרן היברידי, וחברות כבר מתחילות להשתמש במושג הזה יותר ויותר. היברידי (מזרן הייבריד) הוא למעשה מעין ייצור כלאים, המשלב את שכבת הספוג, את שכבת הקפיצים ואת שכבת הנוחות.
זאת, בשונה ממזרונים רגילים שלהם יש רק שכבת בסיס ספוג ומעל שכבת נוחות. דמיינו עוגות שכבות פרוסה, כדי להבין איך המזרן בנוי.
השכבה התחתונה שלו היא שכבת ספוג קשיח, שכבת האמצע היא קפיצים מבודדים, מעל יש שכבת מעבר ומעל שכבת נוחות. מי שאוהב את תחושת הקפיציות, המורגשת בעיקר בקימה או בשכיבה, או במהלך הסיבובים בלילה.
עוד טעות שתגרום לכם לכאבי גב: בוחרים מזרן רך מדי או קשה מדי
ישנן שלוש דרגות קושי עיקריות למזרונים. אחת הטעויות הנפוצות היא לבחור מזרן בדרגת קושי גבוהה, מתוך מחשבה שזה יותר אורתופדי ויותר תומך בגב. זו טעות, משום שמזרן קשה מדי ביחס למשקל הגוף, עלול להפעיל יותר לחץ על מרכזי הכובד של הגוף (אגן וכתפיים).
האם למשקל הגוף יש השפעה על הבחירה בדרגת הקושי של המזרן? כלומר, מי ששוקל יותר, צריך מזרן קשיח יותר?
לב: "לא. מי ששוקל יותר, לא צריך מזרן קשה יותר, אלא מזרן דחוס יותר. מזרן קשיח, שאינו דחוס, אולי יעניק התנגדות גבוהה יותר לגוף בתחילת השימוש בו, אך כעבור תקופה קצרה ישקע, ולא יספק תמיכה לשלד הגוף. הדבר יוביל לכאבים בשלד הגוף".
אלו עוד טעויות צרכנים עושים בהקשר של מזרן רך או קשה, מחוסר ידע?
לב: "פעמים רבות מבלבלים בין שכבת הבסיס לבין שכבת הנוחות העליונה. השכבה העליונה היא לא זו שמגדירה האם המזרן הוא רך או קשה. השכבה העליונה יכולה להיות רכה מאוד, אך זה לא אומר שכלל המזרן ייחשב למזרן רך.
לדברי לב, "השילוב האידאלי, עבור מרבית המשתמשים, הוא של מזרן המשלב שכבת נוחות רכה יחסית, עם מזרן קשיח יותר. עובדה: מלונות יוקרה רבים בוחרים בשילוב הזה, והוא פונה למכנה המשותף הרחב ביותר של משתמשים.
"מי שבוחר מזרן רך, כביכול מטעמי נוחות, יכול לגרום לעצמו לכאבים, כתוצאה משקיעת האגן והכתפיים במהלך הלילה, ועיוות בקו של חוט השדרה, שאמור להישאר אופקי, כלל הניתן".
לא בודקים מהו העובי של כל שכבה ומה מידת הדחיסות? טעות חמורה
מה שבאמת עושה הבדל בעלויות הייצור בין מזרן למזרן, הוא העובי ומידת הדחיסות של שכבות הנוחות העליונות. הספוג הקשיח, הוא לרוב רכיב זול יחסית. כך גם שכבת המעבר. ואולם, העובי של שכבת הוויסקו או הלטקס העליונות, הוא שגורם לייקור משמעותי של עלויות ייצור.
לכן, כדי לדעת שאתם מקבלים תמורה לכסף שלכם, ושהיצרן או היבואן לא גוזרים קופון רווח גדול, בלי לספק לכם מזרן איכותי, בדקו היטב את שני הפרמטרים העלו.
מהו העובי המומלץ לכל שכבה?
לב: "המינימום המומלץ לשכבת בסיס של מזרן הוא של 10 ס"מ לפחות. המינימום המומלץ לשכבת המעבר הוא 2-6 ס"מ והמינימום המומלץ לשכבת הנוחות העליונה הוא 7 ס"מ".
כיצד ניתן למדוד דחיסות?
לב: "המינימום המומלץ לדחיסות של ספוג הבסיס הוא בין 28 ל-40 ק"ג לכל מטר קוב. המינימום המומלץ לשכבה העליונה של הויסקו הוא מינימום 48 ק"ג למטר קוב. הדחיסות, היא גם מה שישפיע על משקל המזרן. שימו לב, שאם המזרן הוא קל במיוחד, זה כבר אמור לעורר בכם חשד. מזרן ספוג איכותי, תמיד יהיה כבד".
המזרן מגולגל? בדקו כמה זמן הוא מאוחסן ככה
הרעיון של מזרונים מגולגלים התחיל כפתרון שינוע נוח וזול יותר. מה שהחל כחיסרון, פתאום משווק כיתרון. הרבה אנשים טועים לחשוב שאם הם מזמינים מזרן באון-ליין, הוא חייב להגיע מגולגל. זו טעות.
ממש כפי שאתם בוחרים מזרון מרשת עם אולם תצוגה, והמזרון מגיע במשלוח כשהוא בתוך משאית, כך גם לגבי הזמנה און-ליין.
אם המזרן מגיע מגולגל, זה משום שהוא לרוב מגיע כך מארץ ייצור רחוקה. כל עוד המזרון מגולגל לתקופה קצרה, לרוב לא נגרם נזק ואיכותו לא נפגמת. הבעיה מתחילה עם מזרונים שנמצאים באחסון זמן רב.
כיצד למעשה מגלגלים מזרן בוואקום ומה הנזק שנגרם לו?
לב: "לוקחים מזרן, מניחים אותו מתחת למכבש, עם עצמה של כמה עשרות טון. מוחצים עד לעובי דק במיוחד, ואז אורזים אותו באריזת ואקום. המשמעות היא שהוא נמצא תחת הלחץ הזה לאורך זמן".
לדבריו, "כעבור כמה חודשים הוא לא יתנפח לממדיו המלאים. גם באורך וגם ברוחב וגם בגובה. ואז, הספוג יעניק תמיכה פחות טובה. הרי, מה שיוצר את האלסטיות זו ההקצפה. כשהיא נפגמת, תהיה פחות גמישות.
"אין בעיה עם עצם הוואקום, כל עוד המזרן מאוחסן כך לתקופה קצרה", מוסיף לב. "ישנם יבואנים שמייבאים את המזרן כשהוא כבוש ובוואקום, אך פותחים ומאחסנים אותו בתנאים רגילים, ולא משאירים אותו מגולגל לאורך זמן".
כלומר, הם אמנם חוסכים בעלויות הובלה מחו"ל, אך לא חוסכים בהוצאות אחסון כמו שצריך בארץ?
לב: "אפילו המפעלים המייצרים בסין, טוענים שאין להשאיר אותו כך יותר מכמה חודשים, ובטח שלא יותר משנה. ברגע שיבואן נתקע עם מלאי, ומוכר מזרונים מגולגלים שנותרו כך במשך שנה, הוא פוגע בצרכן. המזרן לא יתנפח בצורה אחידה, האלסטיות שלו לא תהיה כפי שהייתה במקור, ואת ההבדל הגדול תרגישו כעבור שנה-שנתיים, כשהמזרן יתחיל לשקוע".
הטעות: בחירת מידה לא נכונה שמשאירה את כפות הרגליים באוויר וגורמת לכאבים
אם תשאלו את מרבית האנשים שהסתפקו במזרן באורך 190 ס"מ, הם יגידו לכם שזה בגלל שהוא יותר זול. נכון, מידה סטנדרטית לעולם תהיה זולה יותר, אבל אם אתם גבוהים יחסית וישנים על הבטן? מדוע שתישנו כשהרגליים שלכם מחוץ למזרן? הרי הכרית תופסת בעצמה שטח, וגורמת לכם לשלם על כל בכאבי ברכיים וגב.
"אם אין לכם תקציב, עדיף לחסוך בעלות רוחב המזרן ולא באורכו", ממליץ לב. "אמנם המידה הסטנדרטית של מיטות ומזרונים בישראל היא 140 ס"מ רוחב ו-190 ס"מ אורך, אך אם אתם גבוהים יחסית, או אם אתם נוהגים לישון על הבטן, כפות הרגליים שלכם יישארו מחוץ למזרן".
המשמעות היא הפעלת עומס על הברכיים ועל הגב, ונזק לשלד הגוף לטווח ארוך. גם אם מתחילים את הלילה כשכפות הרגליים בתוך המזרן, לעתים, תוך כדי תזוזות, במהלך השינה, מנח הגוף משתנה, והן יוצאות החוצה ונשארות ללא תמיכה. לב: "לכן, כדאי לבחור בהתאם להנדסת אנוש, ושהמזרן יתאים את עצמו אליכם, ולא אתם תתאימו את עצמכם אליו".
אבל מזרן ארוך יותר, או באופן כללי מידות מיוחדות ששונות מהסטנדרט, עולות יותר.
לב: "עדיף להתפשר על רוחב המזרן ולא על האורך שלו. תתפלאו, אבל טווח המחירים לא גדול, והרוב בוחרים מידות פשוט מתוך חוסר מודעות לחשיבות העניין.
עוד כתבות בנושא:
ומה לגבי בחירת גובה המיטה וגובה המזרן?
"לרוב, אנשים מנצלים את ההזדמנות, וכשהם מחליפים מזרן הם גם מחליפים בסיס או מיטה", אומר ויקטור חדד, נגר באתר "המקצוענים".
"כדאי שהגובה של חלקו העליון של משטח המזרן יהיה בגובה של 50-60 ס"מ. כלומר, אם המזרן עבה יחסית, אז בסיס המיטה צריך להיות נמוך יותר. ולהפך, אם המזרן דק יחסית, מומלץ בסיס מיטה גבוה יותר. זאת, על מנת שניתן יהיה לשבת בנוחות בקימה ובעמידה מהמיטה, כשכל מנח הרגל יהיה על הרצפה".
לדברי חדד, "כשהמזרן גבוה מדי, הרגליים באוויר וזה מאוד מעייף לשבת ככה. לעומת זאת, כשהמזרן נמוך מדי, מאוד קשה למבוגרים להיכנס ולצאת מהמיטה, והם מסתכנים בפציעות בחוליות הגב".
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"
